מולין אוקרמן

מולין אוקרמן
Malin Åkerman

לידה	12 במאי 1978 (בת 46) שוודיה סטוקהולם, שוודיה
שם לידה	מולין מריה אוקרמן
מדינה	ארצות הברית, שוודיה
תקופת הפעילות	מ-1997
מקום לימודים	אוניברסיטת יורק Sir Winston Churchill Secondary School Niagara District Secondary School North Toronto Collegiate Institute Dante Alighieri Academy
בן זוג	ג'ק דונלי (2017 - הווה)
מספר צאצאים	1
פרופיל ב-IMDb

מולין מריה אוקרמן (בשוודית: Malin Maria Åkerman; נולדה ב-12 במאי 1978) היא שחקנית ודוגמנית שוודית-קנדית-אמריקאית.

בילדותה ונערותה הופיעה במספר פרסומות טלוויזיה ועבדה כדוגמנית. קריירת המשחק שלה החלה ב-1997, כשהופיעה בסדרת הטלוויזיה הקנדית "ארץ: הקונפליקט האחרון". לאחר התפקיד הקטן שלה בסדרה, קיבלה תפקידים קטנים בסרטים "The Utopian Society"‏ (2003) ו"הרולד וקומר משתוללים באמריקה" (2004).

התפקיד הראשי הראשון שקיבלה היה בסרט "אשת החלומות" (2007), לצד בן סטילר. בשנה שלאחר מכן שיחקה בתפקיד משנה בסרט "27 שמלות", לצד קתרין הייגל. הפריצה הגדולה שלה הייתה ב-2009 בסרט "השומרים", עליו הייתה מועמדת לפרס סאטורן. היא השתתפה גם בסרטים "ההצעה", "טיפול זוגי", ו"בעין העדשה".

מלבד דיבור שוטף באנגלית ובשוודית, היא דוברת גם צרפתית וספרדית.

אוקרמן נולדה בסטוקהולם שבשוודיה למשפחה קתולית, אך גדלה כבודהיסטית. אמה, פיה (לבית סנדסטורם), מורה לאירובי ודוגמנית, ואביה, מגנוס אוקרמן, סוכן ביטוח. כשהייתה בת שנתיים, המשפחה עברה לקנדה. ארבע שנים לאחר מכן הוריה התגרשו, ואביה חזר לשוודיה. שני הוריה נישאו בשנית, והביאו לאוקרמן אח למחצה ושתי אחיות למחצה. היא הגדירה את ילדותה כקשה, ואמרה: "אהבתי את אבי מאוד, וזכיתי לראות אותו רק בחגים. עם זאת, אני חושבת שהפרידה שלהם (של הוריה) הייתה מועילה, מכיוון שהייתי אז צעירה מאוד, כך שיכולתי להתרגל לזה. הקשרים שלי לשוודיה היו תמיד חזקים, ואני שמחה להיות חלק משתי תרבויות".

היא בעלת אזרחות שוודית מלידה, ובעלת תושבות קבע בקנדה. מכיוון שנולדה בשוודיה וגדלה בקנדה, יש לאוקרמן "רגשות סותרים" כלפי שתי המדינות. בראיון שנתנה לכתב העת "Toronto Star", אמרה: "בכל פעם שאני בקנדה אני מרגישה יותר שוודית, ובכל פעם שאני בשוודיה אני מרגישה יותר קנדית. אני שייכת לשני המקומות, ואני אוהבת את שניהם במידה שווה. זה מצחיק כי השוודים טוענים שאני הגאווה של המדינה שלהם והקנדים קוראים לי הילדה הקנדית שלהם. אני אקח את הכל".

כילדה, אוקרמן לא תכננה להיות שחקנית. אמה קישרה את מולין לעולם הדוגמנות בעת לימודיה בבית הספר היסודי, ואוקרמן אף השיגה עבודות דוגמנות בכמה קמפיינים, אך בגיל 12 החליטה להפסיק לדגמן. ארבע שנים לאחר מכן, היא חזרה לדגמן לאחר שסוכנות הדוגמנות "פורד מודלס" גילתה אותה בקניון. אוקרמן חתמה על חוזה עם הסוכנות, וזכתה לדגמן לחברת הטיפוח "Noxzema".

בגיל 18 החליטה אוקרמן לשנות כיוון ולפנות לפסיכולוגיה התפתחותית. היא למדה במשך שנה באוניברסיטת יורק שבטורונטו, אך בגלל כמה הצעות משחק בסרטים וסדרות טלוויזיה, החליטה לפרוש מלימודיה, לשנות כיוון ולהיות שחקנית.

לאחר שדגמנה לכמה קטלוגים ופרסומות, הוזמנה אוקרמן להופיע בתפקיד אורח במספר סדרות טלוויזיה. הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה בסדרת המדע הבדיוני הקנדית "ארץ: הקונפליקט האחרון" ב-1997, שבה שיחקה רובוט. לפני כן, היא צילמה פיילוט לפרויקט ב-MTV יחד עם השחקנית רייצ'ל מקאדמס, אך הפרויקט לא יצא לאור. בשנת 2000 הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "אוצרות מן העבר", וביצעה תפקיד קטן בסרט הקנדי "מועדון הגולגולות". בשנה שלאחר מכן, היא הופיעה בסדרות הקנדיות "Doc" ו"בנות הזהב".

ב-2001 היא עברה ללוס אנג'לס כדי לפתח את קריירת המשחק שלה. במקביל למעברה ללוס אנג'לס, היא לוהקה לסרט "The Utopian Society" שיצא ב-2003.

ב-2003 הצטרפה אוקרמן ללהקת הרוק אלטרנטיבי "The Petalstones" כסולנית הלהקה. ב-2005 הוציאה הלהקה אלבום, "Stung", אך אוקרמן עזבה לבסוף את הלהקה וחזרה למשחק, כי "זה היה מדהים וכיפי, אך אני לא חושבת שאי פעם אהיה זמרת. ניסיתי, וזה לא עבד".

ב-2004 הופיעה בסרט הקומדיה "הרולד וקומר משתוללים באמריקה" בתפקיד ליאן. ב-2005, היא לוהקה לתפקיד ג'ונה בסדרה של HBO "הקאמבק" לצד ליסה קודרו. הסדרה היא מוקומנטרית, ובכורתה הייתה ביוני 2005. הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. אוקרמן סיכמה את זמנה בסדרה כך: "החוויה הכי מגניבה שעברתי בחיי. ליסה קודרו היא האלילה שלי". ב-2006 הופיעה אוקרמן בשני פרקים של הסדרה "הפמליה" (HBO). ב-2007 שיחקה בסרט הקומי "האחים סולומון". באותה שנה הופיעה בסרט "הפלישה" לצד ניקול קידמן, וכיכבה בסרט "אשת החלומות" לצד בן סטילר. בסרט יוצאים השניים לירח דבש שמסתבך. הסרט קיבל בעיקר ביקורות שליליות.

אוקרמן שיחקה בקומדיה הרומנטית "27 שמלות" (2008) לצד קתרין הייגל. הסרט קיבל ביקורות מעורבות. אוקרמן שיחקה את סאלי בסרט הקצר "Bye Bye Sally"‏ (2009).

ב-2007 החלה הפקת הסרט "השומרים", שמבוסס על ספר בעל אותו שם. בסרט אוקרמן מגלמת את הגיבורה הראשית, "סילק ספקטר II", תפקיד שאליו נבחנו מאות שחקניות. במאי הסרט, זאק סינדר, טען שבחר את מולין לתפקיד מכיוון ש"אתה מרגיש שמולין יכולה להרביץ לך, אבל מצד שני, יש לה קצת תמימות, וזה משהו שאני אוהב". ג'סיקה אלבה ומילה יובוביץ' היו המועמדות העיקריות לגילום התפקיד, אך סינדר הרגיש שהן מוכרות מדי לגילום תפקיד כה רציני. לאחר שקיבלה את התפקיד, מולין הכריזה: "זה תסריט באמת, באמת, באמת כתוב היטב. (זה) תפקיד באמת גדול, שאני כל כך מתרגשת לעשות, כי הוא הפוך מכל מה שאי פעם עשיתי. זה רומן נהדר". היא התמודדה עם חודשים של אימונים מפרכים ודיאטה קפדנית. הצילומים החלו באוקטובר 2007, והסתיימו בפברואר 2008. בסרט היה עליה לנעול נעליים גבוהות-עקב וללבוש חליפת לטקס. Rotten Tomatoes עם ממוצע של 64%. אוקרמן הייתה מועמדת ל"פרס סאטורן לשחקנית המשנה הטובה ביותר" ול"פרס השחקנית הטובה ביותר בטקס פרסי הילדים" על תפקידה בסרט.

חודש לאחר סיום צילומי הסרט, הוכרז שאוקרמן תשחק בסרט "ההצעה" לצד סנדרה בולוק וראיין ריינולדס. בסרט היא משחקת את גרטרוד, חברתו לשעבר של דמותו של ריינולדס, אשר נטש אותה כדי לעבור לניו יורק. על אף שקיבל ביקורות מעורבות, הסרט גרף 317 מיליון דולר ברחבי העולם.

אוקרמן שיחקה בסרט "טיפול זוגי" (2009) שכתבו ג'ון פאברו ווינס ווהן. בסרט מוצגים ארבעה זוגות שטסים לאיים הטרופיים לייעוץ זוגי. אוקרמן משחקת את רוני, אשתו של דייב (וון) ואמם של שני ילדיהם. אוקרמן הצהירה שהיא אהבה את תסריט, את הסרט ואת הדינמיקה בין השחקנים. היא נהנתה לשחק דמות אם, בטענה ש"אני הבכורה מבין ארבעה אחים, אז יש לי הרבה ניסיון בגידול ילדים". הסרט צולם בבורה בורה במשך שלושה וחצי שבועות, והבמאי הרשה לשחקנים לשנות את התסריט מדי פעם, אם יש להם רעיונות טובים. זו הפעם הראשונה שאוקרמן שיחקה אם ואישה, והיא ניסתה לעשות את הדמות אמינה ככל האפשר. המבקרים קטלו את הסרט, אך הוא הכניס 70 מיליון דולר בשבוע הראשון לצאתו, וגרף 171 מיליון דולר ברחבי העולם.

כוכב "איך פגשתי את אמא", ג'וש רדנור, כתב וביים את הסרט "שמחתודהעודבבקשה", שבו אוקרמן מככבת בתור אנני, אישה עם בעיות התקרחות שיש לה נטייה לצאת עם הגברים הלא-נכונים. היא לבשה פאת קרחת בשביל הדמות, והייתה צריכה לגלח את גבותיה. במקור, רנדור שלח לאוקרמן את התסריט והציעה לה לשחק דמות שונה, אך היא רצתה לשחק את אנני, ולוהקה לתפקיד. לפני ששיחקה את הדמות, היא חקרה על ההתקרחות וההתמודדות של נשים עם המחלה. בכורת הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס ב-22 בינואר 2010, והוא קיבל מהקהל את פרס "סרט הדרמה האמריקאי הטוב ביותר".

ב-17 במאי 2010 הוקרן פרק בסדרה של CBS, "איך פגשתי את אמא", בו השתתפה בהופעת אורח.

אוקרמן מככבת לצד ברוס ויליס ופורסט ויטאקר בסרט "קאץ' 44.", שיצא ביולי 2010. בספטמבר 2010, מגזין Variety דיווח שאוקרמן תככב לצד אית'ן הוק במותחן "The Numbers Station". באותו חודש הוכרז שהיא תככב לצד ג'ניפר אניסטון בסרט "את, אני והשאר", ובסרט העצמאי "Criminal Empire for Dummy's" לצד גארי אולדמן ומיילו ונטימיליה. אוקרמן כיכבה בקומדיה הרומנטית "הרומנטיקנים" (2010).

בסרט "מועדון הבנג בנג", אוקרמן מככבת כגיבורה הראשית, רובין קומלי. בכורת הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2010, והוא הוצג גם בפסטיבל הסרטים טרייבקה ב-21 באפריל 2011.

ב-2011 אוקרמן ביצעה תפקיד משני בסרט הקומי "אלקטרה לוקס", שמספר על חייה של כוכבת הפורנו אלקטרה לוקס, לאחר פרישתה. הסרט הוא סרט המשך ל"נשים מסובכות". בסרט אוקרמן משחקת את טריקסי, פקידה בבית מרקחת, שמתאהבת בדמותו של ג'וזף גורדון-לוויט. הסרט צולם במשך עשרה ימים בלבד, ויצא לאקרנים ב-11 במרץ 2011 במהדורה מוגבלת. המבקרים תיארו את הסרט כ"מין קומדיה מוזרה המלאה בעלילות משנה מתפתלות, שנינות פה ושם, וגם, למרבה הצער, לא הרבה בדיחות מצחיקות".

אוקרמן החליפה את לינדזי לוהן בתפקיד הדמות הראשית בסרט "Inferno: A Linda Lovelace Story" שמבוסס על חיי לינדה לאבלייס. פרויקטים נוספים שאוקרמן השתתפה בהם כוללים את הסרטים "המדליון" ו"האיש המכני הענק".

הסדרה בכיכובה, "ילדי בית החולים", עלתה לאוויר ב-2010, ובה אוקרמן משחקת את ד"ר ואלרי פליים, עד לשלהי 2016.

ב-2012 החלה להופיע בעונה ה-2 של "פרברי הגיהנום" כאמה הביולוגית של טסה אלטמן.

ב-2019 הפיקה את הסרט הקומי "Friendsgiving" וכיכבה בו לצידה של קאט דנינגס, כמו כן שיחקה באותה שנה בסדרה "דולפייס"לצידה של דנינגס.

בשנת 2020 השתתפה בתפקיד קטן בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "משטרה רפואית" של נטפליקס.

בשנת 2024 הנחתה את אירועי תחרות האירוויזיון 2024 במאלמה, שוודיה, לצד פייטרה מיידה.

אוקרמן היא דיסלקטית והצהירה שלוקח לה זמן רב ללמוד טקסט. לדבריה, "אני נחרדת כאשר אני צריכה לעשות הקראה עם כל הקאסט (צוות השחקנים) כי אז אני מתחילה לגמגם, אז אני צריכה להתכונן הרבה מראש".

היא ידועה בכך שהיא מצטלמת לעיתים קרובות לסצנות עירום. בריאיון ל"Daily Mail", היא הגיבה: "אני לא מתביישת להתפשט בשביל סרט, כל עוד זה לא מיותר. ביליתי זמן רב כילדה בשוודיה, שם זה טבעי... אין הרבה נשים שמקיימות יחסי מין עם בעלן כשהן לובשות חזייה, נכון? אז בואו נעשה את זה אמיתי בסרטים". ב-2007 פרסם "Rotten Tomatoes" את רשימת "20 סצנות העירום הטובות ביותר", כשסצנת העירום של אוקרמן ב"אשת החלומות" מדורגת במקום השביעי. היא הצהירה שבעלה "מאוד תומך ואין לו שמץ של קנאה, ולא דואג בגלל דברים שאני עושה בסצנות שונות".

בעבר היא טענה שסקס אפיל "זה אחד הנכסים הטובים ביותר". ב-2008 היא הופיעה לראשונה ברשימת "99 הנשים הנחשקות" של מגזין AskMen.com, ודורגה במקום השישים. באותה שנה, מגזין הגברים "מקסים" דירג אותה במקום ה-59 ברשימת "100 הנשים השוות ביותר", וב-2009, היא דורגה במקום הרביעי ברשימת "הנשים הכי שוות של השנה" במגזין.

אוקרמן מגדירה את עצמה כפמיניסטית. היא מאמינה שגברים ונשים צריכים לקבל יחס שווה, אך גם סבורה ש"אנחנו (הנשים) שונות" ומוסיפה שהיא "מודה על ההבדלים הללו".

ב-2018 התאזרחה אוקרמן כאמריקאית, לאחר שבמשך עשורים נחשבה רק לתושבת גם בארצות הברית וגם בקנדה. אמה עדיין גרה בטורונטו.

אוקרמן פגשה את המוזיקאי האיטלקי רוברטו זינקון בשנת 2003, כשהיא שימשה כסולנית של הלהקה "The Petalstones", שם זינקון היה המתופף. הם התחתנו בסורנטו, איטליה ביוני 2007. בשנת 2013, נולד להם בן, סבסטיאן זינקון. בני הזוג נפרדו בנובמבר 2013, וזינקון הגיש בקשה לגירושין מאוחר יותר באותו חודש, שהסתיים בסופו של דבר בתחילת 2014. באוקטובר 2017, אוקרמן הודיעה על אירוסיה לשחקן האנגלי ג'ק דונלי. הם נישאו בטולום, מקסיקו בדצמבר 2018.

אוקרמן גרה כבר שנים רבות בניאגרה און דה לייק שבאונטריו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מאלין אקרמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מולין אוקרמן

• מולין אוקרמן, ברשת החברתית פייסבוק
• מולין אוקרמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מולין אוקרמן, ברשת החברתית אינסטגרם
• מולין אוקרמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מולין אוקרמן, באתר AllMovie (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר Metacritic (באנגלית)
• מולין אוקרמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מולין אוקרמן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר ספוטיפיי
• מולין אוקרמן, באתר AllMusic (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר דיזר
• מולין אוקרמן, באתר Discogs (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר Genius
• מולין אוקרמן, באתר SecondHandSongs
• מולין אוקרמן, באתר טיידל (באנגלית)
• מולין אוקרמן, באתר אמזון מיוזיק
• דודי כספי‏, פעם שלישית גלידה: ריאיון עם מולין אוקרמן כוכבת "אישה לראווה", באתר וואלה, 23 בדצמבר 2013
• מיה סלע, ‏"קל יותר לאיים על אנשים כשיש לך כסף וכוח", באתר גלובס, 9 ביולי 2016