מאניבול (סרט)

מאניבול
Moneyball
בימוי	בנט מילר
הופק בידי	מייקל דה לוקה; רייצ'ל הורוביץ; בראד פיט
תסריט	אהרן סורקין; סטיב זליאן; מבוסס על ספרו של מייקל לואיס
עריכה	כריסטופר טלפסן
שחקנים ראשיים	בראד פיט; ג'ונה היל; פיליפ סימור הופמן
מוזיקה	מייקל דאנה
צילום	ולי פפיסטר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סקוט רודין הפקות, Michael De Luca Productions, סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	23 בספטמבר 2011
משך הקרנה	133 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט ספורט, סרט דרמה
תקציב	50 מיליון דולר
הכנסות	110 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	moneyball
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

מאניבול (באנגלית: Moneyball) הוא סרט קולנוע אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 2011. הסרט מבוסס על ספרו של מייקל לואיס באותו שם. בסרט מככבים בראד פיט בתפקיד בילי בין (Beane), מנהלה של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס, וג'ונה היל (Hill) בתפקיד עוזרו.

הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של בילי בין והצלחת אוקלנד בהתמודדות בליגת הבייסבול המקצוענית, חרף תקציב דל, על ידי שימוש בשיטות ניהול וחקר ביצועים מתקדמות. בין הסרט לספר נעשו מספר שינויים על מנת להתאימו לקהל הצופים ולמשוך גם נשים וציבור שאינו נמנה עם אוהדי הספורט^[1]. פותחה עלילת משנה ובמרכזה היחסים המשפחתיים של בילי בין עם בתו. כמו כן במקום עוזרו במציאות של בין, פול דפודסטה (DePodesta), בוגר אוניברסיטת הרווארד, שהתנגד שדמותו תוצג בסרט, נבנתה דמות בשם פיטר ברנד (Brand), בוגר אוניברסיטת ייל, אותו מגלם ג'ונה היל.

עלילה

הסרט נפתח בקטעים משידורי טלוויזיה המתארים את הפסדה של אוקלנד אתלטיקס לניו יורק יאנקיז בפלייאוף של עונת 2001 ומציין את ההבדלים בתקציב בין הקבוצות, 114.5 מיליון דולר של היאנקיז לעומת 39.7 מיליון דולר בלבד של אוקלנד. בעקבות ההפסד ועזיבתם של שלושה מכוכבי הקבוצה, מבקש מנהל אתלטיקס, בילי בין, מבעלי הקבוצה תקציב מוגדל לשנה הבאה, אך נענה בשלילה. במהלך פגישה עם מנהל קבוצת קליבלנד אינדיאנס, מתרשם בין מפיטר ברנד, בוגר אוניברסיטה טרי, שמסכל את ניסיונותיו של בין להשיג שחקן בטרייד. בין חוקר את ברנד ולמד שהוא מחסידי תאוריית ניהול קבוצות בייסבול על ידי שימוש בכלים סטטיסטיים מתקדמים, בשונה מהמדיניות המקובלת בליגה, שמונעת הערכה נכונה של אפקטיביות השחקנים מבחינת תרומתם להשגת ניצחונות ביחס לשכרם. בין מחליט להעסיק את ברנד כעוזרו.

ברקע, מוצגים קטעים מעברו של בין כשחקן בייסבול, שנחשב ככישרון יוצא דופן, ויתר על מלגת לימודים באוניברסיטת סטנפורד לטובת קריירה מקצועית בניו יורק מטס, אך כשל לחלוטין.

במסגרת ההכנות לעונה החדשה, מתמקדים בין וברנד במספר שחקנים שלא זוכים להבנתם להערכה מספקת, בהם דייוויד ג'סטיס המבוגר שנפלט מהיאנקיז, צ'אד ברדפורד בעל ההגשה המוזרה, ג'רמי ג'יאמבי בעל היסטוריית התנהגות פוחזת וסקוט הטברג, אותו מייעד בין להרכיב בעמדת הבסיס הראשון, על אף פציעה בידו ועל אף שמעולם לא שיחק בעמדה זו.

בפתיחת העונה נוחלת הקבוצה רצף כישלונות, בין נאלץ להתמודד עם ארט האו, מאמן הקבוצה, שמסרב להיכנע לתכתיביו של בין לגבי הרכב השחקנים. בין עורך זעזועים בהרכב הקבוצה ומגלה מעורבות רבה יותר בממשק עם שחקניו, וההצלחה באה עם רצף ניצחונות. בין, שנמנע מלצפות במשחקים, מתפתה להיכנס לאצטדיון בזמן משחק מול קנזס סיטי רויאלס בו מנסה הקבוצה לשבור את שיא רצף הניצחונות בתולדות הליגה, האתלטיקס שהובילו עד הופעתו 0-11, מתחילים להתפרק עד שהרויאלס משווים את התוצאה ל-11-11, בשלב זה עולה לשחק הטברג, שחובט להום ראן ומבטיח את הניצחון והשיא. על אף ההצלחה בעונה הסדירה, הקבוצה מודחת בפלייאוף על ידי מינסוטה טווינס.

במהלך פגישה בפנווי פארק מציע ג'ון הנרי, בעלי הבוסטון רד סוקס, לשכור את שירותיו של בין תמורת חוזה שיא למנהל ב-MLB. בין מספר לברנד שבעבר כבר עשה טעות כשנתן לכסף להכתיב את דרכו (בכך שלא למד בסטנפורד) ונשבע לעצמו שלא יחזור על טעות זו. בסצנת הסיום נוהג בין במכונית ומאזין לשיר שהקליטה לו בתו.

בכתוביות הסיום, למדים כי בין דחה הצעה של 12.5 מיליון דולר מהרד סוקס ובחר להמשיך לנהל את אוקלנד, קרוב לבתו בקליפורניה. הרד סוקס אימצו את שיטתו של בין וכעבור שנתיים זכו בוורלד סיריס לראשונה לאחר 86 שנים.

שחקנים

הדמות בסרט	שחקן/ית	תיאור
בילי בין	בראד פיט	מנהלה של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס
פיטר ברנד	ג'ונה היל	עוזרו של בין, צעיר בוגר אוניברסיטת יל שהמשרה הראשונה שלו הייתה כסקאוט בקליבלנד אינדיאנס, מאמין בשיטת ה"סייבר מטריקס" שפיתח ביל ג'יימס להערכת שחקנים.
ארט האו	פיליפ סימור הופמן	מאמנה של אוקלנד אתלטיקס, מתנגד לשינויים שמנסה בין להנחיל, ועל פי הסרט נהפך גיבור בעל כורחו בשל הצלחות הקבוצה עם ההרכב שנכפה עליו על ידי בין וברנד
שרון	רובין רייט	גרושתו של בילי בין, חולקת עמו את בתם קייסי
סקוט הטברג	כריס פראט	שחקן בייסבול מרכזי בקבוצת אוקלנד אתלטיקס, משחק בעמדת הבסיס הראשון
קרלוס פנייה	חררדו סלאסקו	שחקן אוקלנד אייז ששוחרר לקבוצה אחרת

הפקה

הפקת הסרט עברה מספר תלאות, כולל חילופי תסריטאים-מעבדים ובמאים. תסריט שכתב סטיב זליאן ומינויו של סטיבן סודרברג כבמאי, הולידו עיבוד על פיו יתבסס הסרט על שילוב קטעי ארכיון וראיונות עם שחקנים ואנשי בייסבול מתקופת הפעילות של עלילת הסרט, אך רעיון זה בוטל על ידי סרטי סוני ימים ספורים לפני תחילת הצילומים שתוכננה ליולי 2009^[2] ולאחר שכבר הושקעו בהפקה כ-10 מיליון דולר^[3]. במקומו של סודרברג מונה בנט מילר ועיבוד התסריט מחדש הוטל על אהרן סורקין. הצילומים החלו לבסוף ביוני 2010, בין האתרים בהם צולם הסרט היו אצטדיוני הבייסבול של אוקלנד אתלטיקס, לוס אנג'לס דודג'רס ופנוויי פארק, אצטדיונה של בוסטון רד סוקס.

ביקורת ותגובות לסרט

הסרט זכה לביקורות אוהדות בדרך כלל מציבור המבקרים, באתר Rotten Tomatoes המרכז את דיווחי המבקרים מארצות הברית דווח כי הממוצע לו זכה הסרט עמד על 95% ומצד קהל הצופים על 89%, בקופות רשם הסרט הכנסות של מעל 75 מיליון דולר בארצות הברית, ולאחר הפצתו ברחבי העולם עלו ההכנסות על 110 מיליון דולר. הסרט נבחר לאחד מסרטי השנה מטעם מכון הסרטים האמריקאי^[4].

הסרט נבחר למועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר, סורקין וזליאן נבחרו למועמדים לפרס על כתיבת התסריט הטוב ביותר, בראד פיט נבחר למועמד לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה והיל נבחר למועמד בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר^[5]. באותן קטגוריות נבחרו הסרט, התסריטאים והשחקנים למועמדויות לקבלת פרס אוסקר. כמו כן מועמד הסרט לאוסקר בקטגוריית עריכה ומיקס סאונד, סך הכל שש מועמדויות.