מבצע הבאת ביכורים

מבצע הבאת ביכורים הוא השם שניתן לפשיטת כוחות צה"ל ב-14 במרץ 2006 (חג פורים ה'תשס"ו) על הכלא ביריחו במטרה להביא לדין בישראל את רוצחי רחבעם זאבי, שהוחזקו בכלא ועמדו להשתחרר בעקבות עליית החמאס. המצור על הכלא נמשך כעשר שעות וחצי, ובסיומו נכנעו כל המבוקשים, אחרי שצה"ל הפעיל דחפורים כבדים שהחלו למוטט את מבנה הכלא. בין המבוקשים שנעצרו אחמד סעדאת - מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, פואד שובאכי - איש הכספים של יאסר ערפאת, וארבעת רוצחי רחבעם זאבי.

ב-2001 התנקשה חוליית טרור מהחזית העממית לשחרור פלסטין, בהוראתו של מזכ"ל החזית העממית אחמד סעדאת, בשר התיירות רחבעם זאבי. ישראל דרשה מהרשות הפלסטינית להסגיר לידיה את הרוצחים. בעקבות סירובה של הרשות הפלסטינית, הטילה ישראל מצור על המוקטעה ברמאללה, שם התחבאו הרוצחים. תחת תיווך בינלאומי הסתיים המצור בפשרה שנקראה "הסכם רמאללה": המבוקשים יעברו לכלא ביריחו, שם הם יהיו כלואים תחת השגחה בריטית-אמריקנית, ובתמורה ישראל תסיר את המצור מעל יאסר ערפאת. בפברואר 2002 הורה ערפאת לעצור את רוצחי זאבי ולכלאם ביריחו ובמאי 2002 הגיעו למקום הפקחים.

בכיר נוסף שהוחזק בכלא יריחו הוא פואד שובאכי, איש הכספים של הרשות הפלסטינית, ואחד מבכירי המעורבים בפרשת ספינת הנשק קארין איי.

עד 2006 ישבו הרוצחים בכלא יריחו השוכן באחת המצודות המנדטוריות הנקראות מצודות טגארט, שם נמצאו תחת פיקוח של פקחים מארצות הברית ובריטניה. הללו לא הוחזקו בתא אלא בחדר מרוהט היטב וזכו לתנאים טובים מאוד, לרבות שיחות טלפון ללא הגבלה.

ברם, אחרי שארגון הטרור חמאס ניצח בבחירות למועצה הפלסטינית המחוקקת בינואר 2006, הכריז אסמאעיל הנייה על שחרור רוצחי זאבי. בנאום פומבי לא הביע יו"ר הרשות אבו מאזן התנגדות למהלך, אך הזהיר ששחרורם עלול לסכנם ולחשפם לסיכול ממוקד או מעצר בידי צה"ל.

ב-14 במרץ 2006, בשעה 09:00 בבוקר יצאו הפקחים הבריטים והאמריקאים מחשש לחייהם בעקבות עליית החמאס לשלטון ובעקבות תמיכתו של אבו מאזן בשחרור רוצחיו של השר הישראלי. הבריטים הפנו אצבע מאשימה לרשות הפלסטינית שלטענתם, לא שמרה על הפקחים, וגרמה לעזיבתם. גם ארצות הברית האשימה את הרשות הפלסטינית בעזיבת הפקחים. הפקחים הודיעו על המהלך לרשות הפלסטינית ולישראל, אך המהלך לא תואם עימן. עזיבת הפקחים אירעה שבועיים לפני הבחירות בישראל, ויש הטוענים כי ההחלטה לצאת למבצע נבעה גם משיקולי תעמולת בחירות.

ב-14 במרץ, יום שלישי, בשעה 9:16 בבוקר לערך, החלו כוחות של צה"ל (מגדס"ר נח"ל, פלס"ר 401, גדוד 97 וכוחות שריון מגדוד סער) וימ"מ תחת פיקוד מפקד חטיבת הבקעה, אלוף-משנה מוטי אלמוז^[1] לכתר את כלא יריחו ותבעו מהפלסטינים להסגיר לידיהם את אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, ועוד 4 מחבלים האחראים לרצח השר רחבעם זאבי. הפעולה באה בעקבות מידע מודיעיני על כוונת הרשות הפלסטינית לשחרר את הכלואים במקום.

הכיתור לווה בחילופי אש שבמהלכם נפצעו מספר פלסטינים ונהרגו אסיר ושוטר. כוחות צה"ל השיבו אש מנשק קל, מקלעים ואף בפגזי טנקים. למקום הגיעו כלים הנדסיים כבדים וממוגנים של יחידת ההנדסה של חטיבת הבקעה ואלה כללו דחפורי די-9, מחפרים ממוגנים ושופלים, שהחלו להרוס את הקירות החיצוניים של מתחם בית הכלא. אחר הצהריים מסוקי קרב החלו בירי טילים לעבר שטחים ריקים במתחם ואילו הדחפורים הרסו את קירותיו החיצוניים. בחילופי אש אלה נהרגו ככל הנראה שני פלסטינים.

רוב האסירים בכלא, היושבים בו בגלל סיבות פליליות ולא חבלניות, הסגירו את עצמם לצה"ל כבר בשלב זה. אחמד סעדאת עצמו התראיין לערוץ אל-ג'זירה באמצעות טלפון וחזר ואמר שיסרב להיכנע או להסגיר את עצמו ליד ישראל. לפי דיווחי התקשורת, האולטימטום שנתנו כוחות צה"ל לאסירים היה להסגיר את עצמם או שיהרגו. לעת ערב, החלו דחפורי צה"ל להרוס גם את המתחם הפנימי במטרה ללחוץ על המבוקשים להיכנע ולדחוק אותם למרחב קטן ומוגבל. אחד המחפרים קילף את הקירות של החדר בו שהו בכירי המבוקשים.

הלחץ באמצעות הדחפורים עבד ובשעה 19:15 (בערך) הסגירו עצמם כל המבוקשים לידי צה"ל, לרבות אחמד סעדאת ורוצחי זאבי. הכניעה באה בעקבות שבירתם של השוטרים הפלסטינים במתחם, שהקשר שלהם עם המפקד נאסר יוסוף נותק בעקבות מעצר מפקד חטיבת יריחו במשטרה הפלסטינית. ללא קשר עם הוראותיו הללו העדיפו לא לחכות לקריסת המבנה ונכנעו. בעקבות כניעתם הבינו ראשי החזית העממית שאין מי שיגן עליהם מפני פריצה של כוח צה"לי, ונכנעו גם כן.^[2] המבוקשים הבכירים הועברו לחקירה בשב"כ.

בנוסף להם נעצרו עוד 15 מבוקשים המעורבים בטרור ועוד כ-280 אסירים ושוטרים פלסטינים (אלה שלא היו מעורבים בטרור שוחררו מאוחר יותר). בסופו של היום נהרגו בין 2 ל-4 פלסטינים ונפצעו בין 10–20 פלסטינים, כאשר לא היו נפגעים לכוחות צה"ל.

• אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין ומי שהורה על רצח זאבי.
• פואד שובאכי, הגזבר של יאסר ערפאת ובכיר ברשות הפלסטינית, נעצר בגלל מעורבותו בהברחת אוניית הנשק קארין איי בינואר 2002
• מג'די רימאני, ראש החוליה שרצחה את זאבי ב-2001.
• עאהד ע'ולמה, מי שתכנן בפועל את רצח זאבי.
• חמדי קורעאן, הרוצח בפועל - האיש שירה ברחבעם זאבי.
• באסל אסמר, חיפה על הרוצח ושמר שלא יפריעו לו בפעולה.

הפלסטינים החלו בהפגנות ומהומות המוניות שבשיאן הוצתו באש מספר מבנים, ביניהם מרכז התרבות הבריטי ברצועת עזה ומספר כלי רכב של ארגונים זרים. הם האשימו את ארצות הברית ואנגליה בשיתוף פעולה עם ישראל, כמו גם הפרת "הסכם רמאללה". בנוסף טרוריסטים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין חטפו בתגובה 14 אזרחים זרים בשטחים ואיימו לרצחם אם לא תופסק הפעולה. בין החטופים היו אזרחים בריטים, 3 אזרחיות מצרפת, מרצה אמריקני, 2 מורות אוסטרליות ועיתונאי קוריאני.^[3] כוחות ביטחון של הרשות הפלסטינית ניסו לסכל חלק מהפעולות נגד הזרים ובמהלך חילופי אש עם חמושים נהרג פלסטיני אחד ונפצעו עוד כעשרה. בתגובה לחטיפות דרשו צרפת והאיחוד האירופאי את שחרור בני הערובה ואיימו בהפסקת הסיוע לרשות.

בנוסף לחטיפות ירו הפלסטינים 13 רקטות קסאם לעבר ישראל מצפון רצועת עזה, בלילה שבין יום שלישי לרביעי.

בישראל העלו את הכוננות הביטחונית מחשש לניסיונות של ארגוני הטרור הפלסטינים לבצע גל פיגועי נקמה.

ב-15 במרץ, יום למחרת האירוע, שוחררו כל האזרחים הזרים שנחטפו על ידי הפלסטינים ללא פגע, כאשר רוב האזרחים שהיו ברצועת עזה יצאו מן האזור, כולל ממעבר רפיח.

• הפריצה ליריחו, באתר ynet
• כתבי ynet, פשיטה על הכלא ביריחו: "צאו - או שתיהרגו", באתר ynet, 14 במרץ 2006
• אמיר בוחבוט, "הרחוב הפלשתיני מודה לנו", באתר nrg‏, 15 במרץ 2006
• ברק רביד (יריחו), אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, הפקחים עזבו – המעבר נסגר, באתר nrg‏, 14 במרץ 2006
• כתבי NRG מעריב, אבו-מאזן: אם תסגו נשגיח על האסירים, באתר nrg‏, 14 במרץ 2006
• דיווחים ותמונות מהמבצע
• סרטון מהמבצע, בערוץ היוטיוב של ארכיון AP

האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנה	הרוגים אירועים
שנת 2000	ישראל 47 הרשות הפלסטינית 299 פסגת קמפ דייוויד (יולי) • רצח דוד בירי (27.9) • עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) • מהומות הר הבית (9.29) • התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) • אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) • הלינץ' ברמאללה (12.10) • ירי על שכונת גילה בירושלים • תחילת פיגועי ירי בשטחים • מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) • תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) • פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001	ישראל 247 הרשות הפלסטינית 538 ועידת טאבה (21-27.1) • בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) • הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) • תפיסת הסנטוריני (6.5) • פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) • הפיגוע בדולפינריום (1.6) • הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) • מבצע בית מוגן (28-30.8) • פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) • רצח רחבעם זאבי (17.10) • סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) • הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) • ערפאת קורא להפסקת אש (16.12)
2002	ישראל 453 הרשות הפלסטינית 1033 לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) • חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) • הפיגוע באולם "ארמון דוד" (17.1) • פיגוע הירי במושב חמרה (6.2) • הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) • "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור • הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) • הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) • הפיגוע במכינה בעצמונה (7.3) • הפיגוע בטיילת בנתניה (9.3) • הפיגוע באוטובוס בוואדי עארה (20.3) • הפיגוע במלון פארק (27.3) • מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) • הפיגוע במסעדת מצה (31.3) • הקרב בג'נין (3.4 - 12.4) • הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) • הפיגוע בישיבת חיצים (28.5) • הפיגוע בצומת מגידו (5.6) • הפיגוע בכרמי צור (8.6) • הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) • מבצע דרך נחושה • ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) • משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) • הפיגוע בעמנואל (השני) (16.7) • חיסול סלאח שחאדה (22.7) • מבצע אולי הפעם (1.8 - ?) • רצח אבי ואביטל ולנסקי (5.8) • הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) • הפיגוע בצומת כרכור (21.10) • הפיגוע בחרמש (28.10) • הפיגוע בקניון ערים (4.11) • פיגוע הירי ברפיח ים (6.11) • הפיגוע במצר (10.11) • הפיגוע בציר המתפללים (15.11) • החלה הקמת גדר ההפרדה • הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11) • הפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן (28.11) • הפיגוע בישיבת עתניאל (27.12)
2003	ישראל 212 הרשות הפלסטינית 553 פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) • הפיגוע בקו 37 (5.3) • מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) • אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) • פרסום מפת הדרכים (30.4) • פסגת עקבה (4.6) • הפיגוע בקו 14א (11.6) • ה"הודנה" (19.8 - 29.6) • הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) • אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה ומבצע קטיף כלניות (6.9) • הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) • הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) • השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה • ירי רקטות קסאם על שדרות • שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
2004	ישראל 117 הרשות הפלסטינית 468 הפיגוע בקו 14א (22.2) • הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). • סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) • רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) • אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) • מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) • הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) • ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף • הפיגוע בבאר שבע (31.8) • מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) • מותו של יאסר ערפאת (11.11)
2005	ישראל 45 הרשות הפלסטינית 425 אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) • פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" • יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) • ביצוע תוכנית ההתנתקות (12.9 - 15.8) • מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) • פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) • פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) • חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים • חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) • ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים:	אבדות באינתיפאדה השנייה • הטקטיקה באינתיפאדה השנייה • האינתיפאדה השנייה בתרבות
הסכסוך הישראלי-פלסטיני • טרור פלסטיני • פיגועי התאבדות בישראל