מבצע מוביל
| תאריכים | 18 באוגוסט 1980 – 19 באוגוסט 1980 (לילה אחד) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הכפרים ארנון ואל-נבטיה, לבנון | |||||||||||||||||||||
| עילה | השמדת תשתיות ופגיעה בפעילי ארגוני טרור | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
מבצע מוביל היה מבצע פשיטה של צה"ל שנערך בליל 18–19 באוגוסט 1980, במהלכו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני על בסיסי מחבלים בלבנון, במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 התגבשה בצה"ל התפיסה כי הכרחי לשוב ולבצע פעולות יזומות בשטח לבנון על מנת להביא שקט ליישובי הצפון בפרט ולתושבי ישראל בכלל. הרמטכ"ל, רפאל איתן, הורה לאלוף פיקוד הצפון, אביגדור בן-גל, להיערך לביצוע פשיטה מעבר לנהר הליטני. הפעולה הוטלה על כוחות מחטיבת הצנחנים, עליה פיקד אל"ם דורון רובין[1], ועל כוח מחטיבת גולני, בפיקוד אל"ם אילן בירן.
על כוחות חטיבת הצנחנים הוטל לפעול כנגד יעדי מחבלים ברמת אל-נבטיה. הכוחות כללו צוותי-קרב מגדוד 202, עליו פיקד עופר בן צבי, גדוד הנח"ל המוצנח, עליו פיקד דורון אלמוג, גדוד 890, עליו פיקד אריק מורן[2] ומוטי יוגב כסגנו. כן כלל הכוח צוות-קרב בפיקוד הסמח"ט, שאול מופז, אשר כלל לוחמים מן הגדודים 890, 202 וכן מפלחה"ן צנחנים. צוות-קרב נוסף היה כוח סיירת צנחנים שנע עם חפ"ק מפקד החטיבה, דורון רובין[3].
על כוחות חטיבת גולני הוטל לפעול כנגד יעדי מחבלים ברמת ארנון ולהשמידם. הכוח כלל את הסיירת החטיבתית, בפיקוד גיורא ענבר, צוות-קרב מגדוד 51 בפיקוד גבי אשכנזי[4], וכן צוותי-קרב משני גדודי החטיבה הנוספים[5]. כן פעלו במבצע כוחות מסיירת מטכ"ל[6] בפיקוד עוזי דיין. ההכנות למבצע ארכו כחמישה שבועות[7]. הוחלט כי הכוחות יתקפו את היעדים באופן מתואם בשעה אחת בלילה.
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות נעו באמצעות רכבים עד לנקודת הפריקה בקליעה ובמרג' עיון. עם רדת הלילה החלו לנוע רגלית לעבר היעדים. כוחות חטיבת גולני חצו את נהר הליטני במעבר הדרומי ואילו הצנחנים חצו במעבר הצפוני. עיכוב שנוצר בחציית כוחות הצנחנים הביא להחלטת אלוף הפיקוד בן גל, לדחות את שעת התקיפה בחצי שעה.
כוח חטיבת גולני, בפיקוד בירן, חצה את נהר הליטני במעבר הדרומי. בשעה 01:18 נפתחה אש לעבר כוחות מגדוד 12 (ברק). גורם ההפתעה אבד והכוחות הפושטים נדרשו להאיץ את פעולתם[8]. בקרבת היעד זיהו לוחמי גולני מספר מחבלים והרגום. המחבלים, שהתבצרו בבתי הכפר, פתחו באש על הכוח. כוח חטיבת גולני השלים את משימתו בכפר והשמיד מספר כלי רכב, תותחים ומרגמות. כן הרס הכוח באמצעות מטעני חבלה את הבתים אשר שימשו את המחבלים והרג כעשרים מחבלים[9]. לכוח היו מספר פצועים ובהם שני מפקדי פלוגות, יריב קריגר ויהודה שושני[10], ושני הרוגים גיא שלו, לוחם בסיירת[11], ויוסי עובד, סמ"פ בגדוד 51. הכוח נסוג באמצעות מסוקים תחת אש ארטילריה כבדה, שנורתה לעבר הכוח מעמדות מחבלים בבופור. על אף בקשות חוזרות ונשנות של המח"ט, בירן, לא נורתה אש לחילוץ על ידי סוללות חיל התותחנים וזאת מחשש לפגיעה במסוקי חיל האוויר[12]. כוח סיירת מטכ"ל תקף מחנה אימונים ששימש את המחבלים. הכוח השלים את משימתו ללא אבדות בנפש, אך עם זאת מפקד סיירת מטכ"ל, עוזי דיין, שפיקד על הכוח, נפצע מרסיסי רימון יד בזרועו השמאלית[13].
נוכח לוח הזמנים הקצר לא הספיקו הצנחנים להיערך כראוי אל מול היעדים, ועל כן תקפו אותם לאחר היערכות חפוזה כאשר המחבלים ערוכים לקראתם[14]. גדוד 890, בפיקוד אריק מורן, תקף יעדי מחבלים בכפר תבנית. המחבלים פתחו באש על הכוח והפלוגה המסייעת, בפיקוד סרן מוקי קנישבך, השיבה באש. במהלך ההסתערות על היעד נהרג קנישבך[15] ונפצעו מפקד המחלקה ניר ברקת וסמ"ר אברהם גלעם[16]. מפקד הגדוד, מורן, הרג את המחבל. והגדוד הרס את הבתים בהם התבצרו המחבלים והרג כשמונה מהם[17].
צוות-הקרב מגדוד 202, בפיקוד עופר בן צבי, הגיע ליעדיו מבלי שנתגלה. הכוח הרס בונקר, בית אשר שימש את המחבלים ופוצץ בית נוסף שבו שהו שני מחבלים והרגם[18]. כוח גדוד הנח"ל המוצנח, בפיקוד דורון אלמוג, פשט על שני בתים בהם התבצרו מחבלים. הכוח הרג ארבעה מחבלים באחד הבתים ומחבל נוסף בבונקר בחצר הבית. בבית הסמוך זיהה מספר אזרחים ונמנע מלפגוע בהם. הכוח נסוג ועימו שני שבויים לחקירה[19].
הכוח בפיקוד שאול מופז, סגן מפקד חטיבת הצנחנים ביחד עם אמל אסעד, סמג"ד 890, יחיאל גוזל מ"פ בגדוד 890, פעלו ביעדי מחבלים על ג'בל עלי טהר ומזרעת עלי טהר, עם ההתקלות של כח גולני בדרום בוצע ירי תותחים כולל מקלעי נ"מ מהיעד בג'בל עלי טהר, הירי היה מעל לראשיהם של חיילי הכח, אך המחבלים לא זיהו את כח הצנחנים. כח מופז פרס חסימות לבידוד אזור הפעולה וכן פשט על מספר יעדים שנתגלו כנטושים, משום שהמחבלים נמלטו מהם זמן קצר קודם לכן לאחר הירי. הכוח של יחיאל גוזל הרס שלושה תותחים, ארבעה בונקרים, שלושה אוהלים, ג`יפ ועוקב מים ולפני העזיבה של היעד הניחו מוקשים בגישה ליעד. כוח הצנחנים היה אף הוא במהלך הפעולה תחת אש ארטילריה כבדה שירו מחבלים מרמת נבטיה.
הכוחות פונו מן השטח לישראל באמצעות מסוקים, וזאת על אף שהיה מצוי תחת הפגזה ארטילרית כל העת. הפינוי הושלם מעט לפני השעה שש בבוקר. כוח נוסף שיועד לתקוף את מבצר הבופור, לא ביצע את משימתו אולם היעד הותקף עם שחר בידי מטוס קרב של חיל האוויר.
תוצאות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות צה"ל הרגו כשישים מחבלים, שבו שניים, ופצעו רבים נוספים. הכוחות הרסו מספר בתים והשמידו קני ארטילריה, ג`יפים שעליהם מקלעים כבדים ומצבורי תחמושת. לכוחות צה"ל היו שלושה הרוגים ומספר פצועים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצע "מוביל"(הקישור אינו פעיל) באתר סיירת צנחנים.
- מבצע מוביל באתר חטיבת הצנחנים.
- סרן מאיר שלמה מוקי קנישבך ז"ל באתר חטיבת הצנחנים.
- מבצע מוביל (אורכב 07.08.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר פלנ"ט צנחנים.
- כתבי גלובס, אנשי עסקים ויזמים ישראלים חוזרים אל התופת במלחמות, באתר גלובס, 22 באפריל 2015.
- דב גולדשטיין, "בין הליטני לזהרני כבר קמה מדינה פלשתינאית בשליטת המחבלים ועלינו להכות בה ברציפות", חלק א', חלק ב', מעריב, 22 באוגוסט 1980, עמודים 13–14.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמוד 127.
- ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמוד 126.
- ^ מבצע "מוביל" באתר סיירת צנחנים.
- ^ איתי אשר, "הוא מבין את הצבא בשטח, לא במילים יפות", מוסף "מעריב היום" של מעריב, 23.07.1998, עמודים 2-3.
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 189.
- ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשתיחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 20.
- ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28.04.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ דורון רובין, "מי פוחד ממי?", בתוך הספר "מנהיגות ברגעים של אמת" מאת יום טוב סמיה, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמודים 471-472.
- ^ אביחי בקר, סעיף אמינות, מעריב מוסף סופשבוע, 22.12.1995, עמודים 50–54, 55, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ דוד גרין, עלה על הרכבת, "רוח צוות" ביטאון ארגון גמלאי צה"ל, גיליון 104, מרץ 2013, עמוד 17.
- ^ אביחי בקר, בעיית אמינות: אל"ם קובי מרום, הארץ, 22.09.2000, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אורי מנוס, המלחמה של מת"פ הצפון, באתר "תמיד תותחן", 11.07.2013.
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 189-190.
- ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 205.
- ^ רונית מזרחי, בגובה העיניים עם ניר ברקת, באתר nrg, 7 במאי 2010.
- ^ מיכל דניאלי, "חיבוק דב", במחנה, 14.04.2010.
- ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127-128.
- ^ יעקב ארז, מ"ישיבת נחלים" לפשיטה בארנון, מעריב, 22 באוגוסט 1980
- ^ מאיר פעיל, "המפקד: מנהיגות צבאית בדרכי נועם", בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2003, עמוד 173, "באוגוסט 1980, כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח, עמדתי בראש כוח פשיטה ללבנון, שהלך לפוצץ בית של מחבלים. התקרבנו לבית, הצמדנו את המטענים לדלת והתכוננו לפוצץ. ליד הבית היו תעלות ובונקר. היה ברור לנו שזה בית מחבלים. ואז, פתאום אני שומע מתוך הבית בכי של ילדים. יכולתי לעשות כאילו שאני לא שומע. אני סובל מבעיות שמיעה, יש לי פרופיל 64 ושני מכשירי שמיעה באוזניים. אבל שמעתי, והחלטתי לעצור הכול. קראנו להם לצאת החוצה. יצאו משם אבא, אמא ושמונה ילדים. שחררתי את האמא ואת הילדים לתוך החושך, ואת האבא לקחנו בשבי".