מדד קרינת על-סגול
מדד קרינת על-סגול, מדד קרינה אולטרה סגולה או מדד קרינת UV (באנגלית: Ultraviolet index) הוא מדד של עוצמת קרינת על-סגול (UV) העלולה לגרום לכווית שמש. המדד תקף למקום ולזמן מסוים. המדד פותח על ידי מדענים קנדיים ב-1992, וב-1994 אומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי והארגון המטאורולוגי העולמי. שימושו העיקרי הוא בתחזיות יומיות המכוונות לציבור, וזמין יותר ויותר בתחזיות לפי שעה.
המדד מוצג בקנה מידה ליניארי פתוח, ביחס ישר לעוצמת קרינת UV שגורמת לכוויות שמש. לדוגמה, אם אדם בעל עור בהיר (ללא קרם הגנה) מתחיל לקבל כוויות שמש כעבור 30 דקות במדד ברמה 6, אז אותו אדם צפוי לקבל כוויות כעבור 15 דקות במדד ברמה 12 - כפול במדד, כפול במהירות.
המטרה של המדד היא לעזור לאנשים להתגונן בצורה יעילה מקרינת שמש, אשר יש בה תועלת בריאותית כאשר החשיפה היא מתונה, אך חשיפה ממושכת גורמת לכוויות שמש, הזדקנות העור, פגיעה ב-DNA, סרטן העור ופגיעה בעין כקטרקט. ארגוני בריאות ממליצים על שימוש באמצעי הגנה בחשיפה ממושכת לרמת קרינה מדרגה 3 ומעלה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדד מוצג בקנה מידה ליניארי, בו ערכים גבוהים מייצגים סיכון גדול יותר לכוויית שמש. רמה 0 מייצגת מצב ללא קרינה כלל (לילה). רמה 10 תוכננה במקור לייצג את אור השמש בצהרי יום קיץ עם שמים בהירים, הנפוצים בקווי רוחב טרופיים, בהרים, ובאזורים עם דלדול שכבת האוזון מעל הממוצע. מיטות שיזוף רבות מייצרות קרינת על-סגול גבוהה יותר. מת המדד הגבוהה ביותר שנמדדה הייתה 43.3, בהר הגעש Licancabur אשר בבוליביה בגובה פני הקרקע נמדד (ב-29 בדצמבר 2003). יש החולקים על דיוק מדידה זו.
בעוד שמדד הקרינה יכול להיות מחושב באמצעות מכשירי מדידה ניידים, אשר מבצעים מדידה ישירה של קרינת על-סגול במקום מסוים, הערכים הנמסרים בתחזיות מבוססים לרוב על מודל ממוחשב. על אף שלעיתים התחזית לא נכונה (במיוחד כאשר ישנם שינויים פתאומיים בכמות העננים), שגיאת החיזוי הנפוצה היא בטווח של ±1.
כאשר המדד מוצג על בסיס יומי, הוא מייצג את עוצמת הקרינה סביב הזמן בו השמש נמצאת בשיא גובהה במהלך היום, בצהריים. נקודה זה מתרחשת בדרך כלל בין השעות 11:30 ל-12:30, או בין 12:30 ל-13:30 באזורים בהם מופעל שעון קיץ. התחזית מבוצעת על ידי מודל שלוקח בחשבון השפעות של מרחק וגובה השמש, שכבת האוזון, מצב העננים, זיהום אוויר ומידת האלבדו מפני השטח וגובה פני הקרקע. החישובים משוקללים לטובת אורכי גל על-סגול שלהם העור האנושי הוא הרגיש ביותר.
איך משתמשים במדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההמלצות להגנה הן:
| מדד הקרינה | צבע | סיכון של פגיעה מחשיפה לשמש ללא הגנה, למבוגר הממוצע | המלצות להתגוננות |
|---|---|---|---|
| 0-2.9 | ירוק | "נמוך" | להרכיב משקפי שמש בימים בהירים, למרוח קרם הגנה אם יש שלג על הקרקע שגורם להשתקפות הקרינה, או אם יש עור בהיר. |
| 3-5.9 | צהוב | "בינוני" | ללבוש בגדים ארוכים אם שוהים בחוץ. להישאר במקום מוצל בצהריים, הזמן שבו השמש חזקה ביותר. |
| 6-7.9 | כתום | "גבוה" | לכסות את הגוף בלבוש מיוחד המגן מפני קרינת על-סגול, להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, לחבוש כובע, להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי ולהרכיב משקפי שמש. |
| 8-10.9 | אדום | "גבוה מאוד" | להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, ללבוש חולצה, להרכיב משקפי שמש ולחבוש כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי. |
| 11+ | סגול | "קיצוני" | יש לנקוט בכל אמצעי ההגנה: קרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, בגדים ארוכים, משקפי שמש, כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי. |
הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר מפרשים את מדד הקרינה והמלצותיו יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:
- עוצמת קרינת העל-סגול המגיעה לפני כדור הארץ תלויה בזווית השמש בשמים. בכל יום השמש מגיעה לזווית הגבוהה ביותר (העוצמה הגבוהה ביותר, הצל הקצר ביותר) בצהריים, דבר המתרחש רק בסביבות 12:00 בצהריים בשעון חורף.
- כמו כן, עוצמת הקרינה יכולה להיות גבוהה או נמוכה ביחס למשטחים בזוויות שונות ביחס לאופק. לדוגמה, אם אדם הולך או עומד בחוץ, החשיפה לקרינה לעיניים וחלקים אנכיים של העור, כמו הפנים, יכולה להיות חמורה יותר דווקא כאשר השמש נמוכה.
- עוצמת הקרינה יכולה כמעט להכפיל את עצמה כאשר יש השתקפות משלג, או משטח בוהק אחר כמו מים או חול.
- ההמלצות מתייחסות למבוגר ממוצע עם עור שזוף במקצת. אנשים בעלי עור כהה יותר צפויים לעמידות גבוהה יותר בפני חשיפה לשמש, בעוד נדרשת הגנה גבוהה יותר לילדים, קשישים, בעלי עור בהיר, וכאלה אשר יש להם רגישות לשמש עקב בעיות בריאותיות.
