מדורת ההבלים
מדורת ההבלים (באיטלקית: Falò delle vanità) היא מדורה שמובערת בידי רשויות (לרוב דתיות) ובה נשרפים חפצים שעשויים לפתות אנשים לחטוא. המונח מתייחס לרוב למדורת ההבלים של הנזיר הדומינקני ג'ירולמו סבונרולה, אשר הובערה ב-7 בפברואר 1497. סבונרולה ואנשיו אספו מדלת לדלת מראות, קוסמטיקה, תמונות, ספרים אליליים, שולחנות הימורים, בגדים נאים, עבודותיהם של משוררים בלתי מוסריים (לפי הגדרתו) ואף יצירות אומנות. הכל הובער במרכז העיר פירנצה. עם זאת, אופן פעולה זה לא הומצא בידי סבונרולה, ובאותה מאה הבעיר גם ברנרדינו מסיינה מדורה דומה.
סבונרולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ג'ירולמו סבונרולה
ג'ירולמו סבונרולה היה כומר דומיניקני שפעל ברפובליקת פירנצה. לאחר התמוטטות שלטונם של בני מדיצ'י בעיר, הוא הפך בהדרגה לשליט הדתי של העיר, והיה לו אף משמר אישי שליווה אותו לכל מקום. סבונרולה הירבה להטיף נגד החיצוניות, המוגזמת לדעתו, שבה התאפיינה פירנצה באותם ימים.
החל מפברואר 1497, החל סבונרולה לארגן את מדורת ההבלים שלו. נערים שהוסתו על ידו, עברו מבית לבית ואספו חפצים. בין הדברים שנאספו נמנו כתבי יד עתיקים שאין להם תחליף, פסלים עתיקים, ציורים עתיקים ומודרניים, שטיחי קיר שלא יסולאו בפז, פריטי אומנות יקרי ערך רבים אחרים, מראות, כלי נגינה, שמלות, אביזרי קוסמטיקה, שולחנות הימורים, קלפי משחק, ספרי הגדת עתידות, אביזרי אסטרולוגיה וקסם. בין הסופרים והמשוררים שהוגדרו על ידו כ"פסולים", נמנו אובידיוס, פרופרטיוס, דנטה ובוקאצ'ו. כה גדולה הייתה השפעתו, עד שהוא הצליח לרתום למטרה אף חלק מהאומנים שעל יצירותיהם הכריז חרם כמו לורנצו די כרדי וסנדרו בוטיצ'לי. זה האחרון, השליך את יצירותיו לאש במו ידיו. כל מי שסירב למסור את חפציו, אולץ לעשות זאת בידי אנשיו המשולהבים של סבונרולה שכינו עצמם "המקוננים". המדורה הובערה בפיאצה דלה סיניוריה ב-7 בפברואר לעיני כל העיר.
במהרה איבד סבונרולה את תמיכת ההמונים. בדרשה שנשא ב"יום העלייה לשמים" ב-4 במאי 1497, החלו קבוצות נערים לחולל מהומות, אשר הפכו למרד. בתי מרזח נפתחו מחדש, והבריות הימרו בפומבי. מעשיו של סובנרולה גם לא מצאו חן בעיני האפיפיור אלכסנדר השישי, אשר הוציא עליו גזירת נידוי, אך סבונרולה התעלם ממנה ולעג לאפיפיור. בתגובה איים האפיפיור על שלטונות פירנצה שאם לא ישתיקו את המטיף הוא ינדה את העיר כולה. סבונרולה עונה בפירנצה, ופעם נוספת בידי האינקווזיטורים של האפיפיור ברומא במאמץ לגרום לו "להודות" שרימה ושיקר. בשנת 1498 הוא הוצא להורג בידי השלטונות בפירנצה. למרבה האירוניה, מאוחר יותר ספריו של סבונרולה בעצמו נשרפו בפומבי, והוצא נידוי על מי שיחזיק בהם.