מה נשים רוצות

מה נשים רוצות
What Women Want
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ננסי מאיירס
הופק בידי סוזאן קרצוניס
תסריט ג'וש גולדסמית'
קטי יוספא
דיאן דרייק
עריכה תומאס נורדברג
סטיבן רוטר
שחקנים ראשיים מל גיבסון
הלן האנט
מריסה טומיי
אלן אלדה
מארק פויארסטין
מוזיקה אלן סילבסטרי
צילום דין קנדי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Icon Productions, פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 בדצמבר 2000, ארצות הברית
משך הקרנה 127 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, קומדיה מטורפת, סרט מדע בדיוני, סרט פנטזיה, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 70,000,000‏$
הכנסות 374,111,707‏$
הכנסות באתר מוג'ו whatwomenwant
פרסים מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן ראשי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מה נשים רוצותאנגלית: What Women Want) הוא סרט קולנוע אמריקאי, בבימויה של ננסי מאיירס ובכיכובם של מל גיבסון והלן האנט, אשר יצא לאקרנים בשנת 2000. הסרט, אשר זכה להצלחה גדולה בקופות, עם הכנסות של כ-374 מיליון דולר, הוא פנטזיה קומית.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניק מרשל (מל גיבסון) הוא איש שיווק שחצן, שוביניסטי ויאפי. חייו מורכבים מקריירה מוצלחת בחברת פרסום משגשגת, רומנים ופלירטוט עם נשים שונות וגידול בתו מאשתו לשעבר. מרשל, הרגיל לעולם בו שולטים הגברים במשרות הבכירות, מוצא עצמו תחת ניהולה של דרסי מק'גווייר (האנט), אשת פרסום מצליחה שעברה לחברה ותפסה את המשרה בה חשק. ניק, שדעותיו השובינסטיות ידועות לכל, לא מרוצה, בלשון המעטה, מכך שאישה זכתה בתפקיד. מרשל נחוש בדעתו לערער את ניהולה של מק'גווייר, שמנסה לדחוף את החברה לשווק לקהל הנשים, בעוד שמרשל תמיד כיוון את מסעות הפרסום שלו לגברים.

מרשל מחליט להענות לאתגרה של מק'גווייר ולנסות מוצרים "נשיים", כגון גרביונים, שפתון ומסקרה. בעת הניסוי הוא מוכה ממכת חשמל אשר גורמת לו להתעלף. מששבה אליו הכרתו מרשל מגלה שהוא מסוגל לשמוע את מחשבותיהן של הנשים אשר מסביבו.

בתחילה מרשל נבהל מיכולתו החדשה, אך במהרה בוחר לנצלה למניעיו שלו, ביניהם ערעור מעמדה של מק'גווייר, ומערכות היחסים שלו. עם הזמן לומד מרשל כי הוא מאוהב במק'גווייר ומתחרט על הדרך בה הוא מנצל אותה, אך המאורעות כבר גלשו מעבר לידיו, שכן הוא כבר נטל את הקרדיט עבור רעיונות שבאו במקור ממחשבותיה, אותן שמע בהיחבא. מרשל לבסוף נגאל, כאשר הוא משנה סופית את גישתו המאצ'ואיסטית והחומרנית בעוד הוא מנסה לעזור למתמחָה צעירה כשהוא חושב שייתכן והתאבדה. במהלך חיפושיו הקדחתניים אחר המתמחה הוא שוב מוכה בזרם חשמל ומאבד את יכולתו המופלאה.

תגובות לסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה בקופות, אך לביקורות צוננות בעיקרן: "טעים אך ריקני" כתבה סוזן ולושצ'ינה עבור היומון USA Today. "קומדיית מצבים מצחיקה למדי, אך צפויה מראש" כתב ג'ונתן פורמן עבור הניו יורק פוסט. "מתחיל טוב, אך נגמר כמו סרט הוליוודי קיטשי וצפוי" כתב המבקר של ידיעות אחרונות.

אף על פי שהסרט בוים בידי אישה, ננסי מאיירס, עלילת הסרט מלאה בסטריאוטיפים פוגעניים כלפי נשים, והיא תוארה כסקסיסטית.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]