מואבית
| מדינות | מואב  |
|---|---|
| אזורים | מואב |
| דוברים | נכחדה |
| כתב | אלפבית פיניקי |
| משפחה | מואבית |
| קוד ISO 639-3 | obm |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית. יש הרואים במואבית ניב עברי.[1] הטקסט העיקרי במואבית שהגיע לידינו הוא מצבת מישע, ואף כי קיימים מספר מקורות ארכאולוגיים אחרים, עיקר המחקר של השפה מבוסס על הטקסט המופיע על גביה. בדומה לעברית המקראית, נכתבה המואבית בכתב הכנעני הקדום.
ההבדלים המרכזיים בין העברית המקראית למואבית ניכרים בסיומת הרבים ובסופית הנקבה. סיומת הרבים המואבית היא -ין בדומה לארמית ולערבית, ובניגוד לסיומת -ים האופיינית לעברית המקראית ולפיניקית. כך, לדוגמה, מתועדת במואבית הצורה mlkn כנגד הצורה העברית "מלכים". בדומה לפיניקית, סופית הנקבה המואבית היא הסופית העתיקה -ַת (at), אשר נעתקה בעברית המקראית ל-ָה (å) או -ית (it). לדוגמה, הצורה המואבית qryt כנגד הצורה העברית "קריה". סופית זו מתועדת גם במקרא במספר צורות פיוטיות המשמרות רבדים קדומים של השפה, כגון נַחֲלָת (תהלים טז ו) ו-עֶזְרָת (תהלים ס יג), והיא השתמרה בצורות הנסמך (נַחֲלַת-, קִרְיַת-).
בשנים האחרונות נתגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת, ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, בלקיחתם בשבי של אסירים עמוניים רבים ובבניית ארמון למלך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה מורג, "מישע — עיונים בתכונות לשון של להגים עבריים קדומים", בתוך: ארץ ישראל ה' (תשי"ט), עמ' 138–144.
- חיים רוזן, העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות. עם עובד, תל אביב תשט"ז (1945-6), עמ' 7- [ניתוח לשוני של מצבת מישע והשוואה למבנה הלשונות השכנות].
- חיים רבין, "כתובת מישע-הלשון", אנציקלופדיה מקראית ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 926–929.
- חיים רבין, שפות שמיות: פרקי מבוא. ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"א (1991: ISBN 965-342-575-7), עמ' 71–75 [תיאור הלשון המואבית ופקסימיליה של מצבת מישע].
- שלמה מורג, מישע: עיונים בתכונות לשון של להגים עבריים קדומים, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ה, 1958, עמ' 138–144
- Joshua Blau, "Short Philological Notes on the Inscription of Mesha", in: Ma`rav 2/2 (1979-80), pp. 143-157.
- John Andrew Dearman, Studies in the Mesha inscription and Moab. Atlanta, Ga.: Scholars Press 1989. ISBN 1-55540-356-5.
- J.C.L. Gibson, "Inscriptions in Moabite", in: Textbook of Syrian Semitic Inscriptions, vol 1, Oxford 1975, pp. 71-84
- Franz Praetorius, "Zur Inschrift des Meša`", in: Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 59 (1905), pp. 33-35; 60 (1906), p. 402.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' ו'
