מוניקה ורדימון
 | |
| לידה | 1949 (בת 75 בערך) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | שחקנית, זמרת |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מוניקה ורדימון (נולדה ב-1949) היא שחקנית וזמרת בתיאטרון יידישפיל.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוניקה ורדימון נולדה וגדלה בבוקרשט שברומניה. לאחר גירושיו, אביה שהיה רופא שיניים, עזב את רומניה כשמוניקה הייתה בת 4. סבה מצד אמה, דוצו הרשקוביץ', היה רואה חשבון וסבתה מצד אמה, פליצ'יה הרשקוביץ' הייתה אחות ראשית. אמה, מריאטה מונטיאנו, הייתה טלגרפיסטית, בשלב מסוים פיטרו אותה מעבודתה בשל יהדותה והיא עבדה כפועלת בעבודות שחורות ולאחר מכן ניהלה חנות קוסמטיקה. מוניקה החלה לשיר כסולנית מגיל שש, במקהלה בה סבה עבד.
היא למדה בתיכון יון לוקה קרג'יאלה (I.L.Caragiale) בבוקרשט אותו סיימה בהצלחה. בתקופת לימודיה הייתה אלופת רומניה בשחייה בסגנונות פרפר וחתירה מגילאי 9 עד 19. בתום התיכון החלה בלימודי פיתוח קול אצל זמרת האופרטה לילי דושסקו והמשיכה בכך במשך שנים רבות. היא סיימה את בית הספר לאומנויות בהנהלתו של המלחין הרומני הידוע אדמונד דדה בבוקרשט. בהיותה בעלת קול של שלוש אוקטבות הדריכו אותה לכיוון האופראי, אבל מוניקה אהבה יותר מוזיקה קלה וג'אז.
ב-1969 התחתנה עם ברונו טסלר, גיטריסט, פסנתרן, שהקים גם להקה.
ברומניה נהפכה לזמרת מפורסמת מאוד בשם הבמה מוניקה מולדס, היא שרה להיטים שמלחינים בעלי שם כתבו במיוחד בשבילה, הושמעה מדי יום ברדיו והופיעה פעמים רבות בטלוויזיה ובסרטים. היא שיחקה בתיאטרון הרביו "טנסה" (Tanase) בבוקרשט (1976-1973). בשנת 1974 השתתפה בפסטיבל "מאמיה" (MAMAIA). מנהל אולימפיה (פריז), ברונו קוקאטריקס (Kokatrics), ואמרגנים רבים נוספים מכל העולם הציעו לה עבודות מחוץ לרומניה, אולם המשטר הקומוניסטי ששלט אז לא איפשר לה להיענות להצעות הרבות. היא הופיעה באירועים ממשלתיים רבים של נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו (1971-1976), בין היתר באירוע בו השתתף השר יגאל אלון בביקורו ברומניה.
ברומניה השתתפה בתוכנית הבידור שנקראת duminical album ובתוכניות שירה בטלוויזיה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוניקה ורדימון עלתה לישראל ביחד עם בעלה ב-1976. בישראל נקראה מוניקה טסלר. כשעלתה לארץ לא ידעה עברית ולא ידעה יידיש ומעולם לא סיימה אולפן כי מייד החלה להופיע בהצגות בתיאטרון הפרטי ברומנית. כעבור זמן קצר למדה יידיש והתחילה להופיע גם ביידיש. משזכתה להצלחה המשיכה מאז לשחק ולשיר בעיקר ביידיש. היא הפכה עם הזמן לכוכבת בתיאטרון היידי דאז.
בשנים 1976–1991 השתתפה ורדימון בכשלושים הפקות ברומנית וביידיש בתיאטרון פרטי בראשות האמרגן נתן גלבוע היא הופיעה בארץ ובעולם. בין ההפקות בהן לקחה חלק: "פה שלאו" (Pe shlau), עם מוסקו אלקלעי וג'טה לוקה ושמעון בר; "זעה ווי דו גייסט"; עם יעקב בודו וטובה פורת; "די בלינדה ליבע", עם קרול מרקוביץ'; "צירי בירי בודו", עם יעקב בודו, "די גאסן זינגערן"; "מיין וייבס געליפטער", עם קרול מרקוביץ' ומנשה ורשבסקי; ו"איי ניי דיי". ב-1978 השתתפה בפסטיבל יידיש וזכתה במקום הראשון עם השיר "דריי מיידעלוך" של סיראוטקין.
במהלך תקופה זו יצאה למסע הופעות והצגות בעולם, כשמי שייצג אותה בברלין היה מפיק הסרטים אצי בראונר. במינכן הופיעה בתוכנית הטלוויזיה המפורסמת באותם ימים "דלי דלי" (Dali Dali), בהנחייתו של רוזנטל.
ב-1978 הופיעה עם דודו פישר בתיאטרון מוגדור בפריז עם להקה חסידית; באותה הופעה השתתף גם הרב שלמה קרליבך. היא הופיעה אצל הרב שמואל אבידור הכהן, בערבי שירה חסידית בתוכניותיו בימי שישי בטלוויזיה הישראלית. ב-1979 ערכה מסע הופעות עם יעקב בודו באוסטרליה.
ב-1981–1982 השתתפה בהצגה "דעם שמידס טאכטער" (בת הנפח) עם בן בונוס בניו יורק באולם The Town Hall, לאחר מסע הופעות מוצלח בדרום אמריקה.
בשנת 1983 החלה לשחק בעברית בשני סרטיו של הבמאי ג'ורג' עובדיה: הראשון "נורית 2", בתפקיד הראשי של נורית, לצידם של איתן מסורי, אריה אליאס ויעקב בן-סירא. השני, "הדודה מארגנטינה", בו גילמה את דמותה של הדודה לואיזה מארגנטינה, בסרט שיחקו גם ישראל גוריון ויוסף שילוח.
בשנת 1985–1986 חזרה להופיע בברודוויי בו כיכבה בהצגה "א שידוך פון הימל" (A match made in Heaven) וזכתה לביקורות משבחות ביותר ולאזרחות כבוד של מיאמי (Honorary citizen of Miami). דון נלסון כתב עליה בדיילי ניוז:
ריצ'רד שפרד כתב על ההופעה בניו יורק טיימס:
שני הכוכבים הם מוניקה טסלר, כעוזרת הבית, ודוד מונטיפיורי, כרבי. גברת טסלר היא בעלת מראה חסון ונאה, עיניים נוצצות, אישיות חזקה וחוש הומור, וקול נעים לאוזן, קול עמוק שמאפיין את זמרות הפופ הישראליות בנות זמננו.[2]
ביל קופמן כתב עליה בניוזדיי:
לאחר השתתפותה בשני פרקים של סדרת הטלוויזיה "המסעדה הגדולה" ב-1985, שיחקה בהצגה "חתונה במסעדה הגדולה" ב-1987, לצד כוכבים ישראלים כמו רחל אטאס, יעקב בן סירא, ז'אק כהן ועוד, שכתב וביים אלי שגיא. בארץ שרה את שירו של משה וילנסקי "קיץ" בתוכנית הפופולרית בקול ישראל "תשואות ראשונות". היא גם שרה בתוכניתו של דן אלמגור "שרתי לך ארצי" ב-1981.
היא השתתפה בשתי תוכניות שירה ובראיונות בערוץ 9. השתתפה בתוכניתו של דודו טופז בתחרות שירת עדות.
ב-1995 יצאה עם יעקב בודו לסיבוב הופעות בקנדה. ב-1988 הופיעה לראשונה בתיאטרון יידישפיל בהצגה "המגילה" מאת איציק מאנגער, בבימויו של שמואל בונים. היא נסעה עם ההצגה לפסטיבל בויסבאדן, גרמניה.
ב-1996 הצטרפה מוניקה ורדימון לתיאטרון יידישפיל בהנהלת שמואל עצמון[4]. מאז השתתפה ברוב הצגותיו, אם בתפקידים ראשיים ואם בתפקידים משניים. היא שיפרה את היידיש בקורסים מטעם התיאטרון. היא בוגרת הסטודיו למשחק ביידיש בסטודיו למשחק ניסן נתיב בו למדה בשנים 1977–1978. ב-2008 זכתה בפרס פולאק כשחקנית השנה.
במסגרת תיאטרון יידישפיל השתתפה בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם כמו ויסבאדן, ברלין, רוסטוק, פרנקפורט, מינכן, קלן, וינה, וילנה, ריגה, בפארמה איטליה, רומניה ופולניה. ההצגה "גבירטעיג", שכתב יהושע סובול, בבימוי יצחק שאולי, הופיעה כמעט בכל המקומות הללו.
ב-1998 שיחקה בסרטו של זאב רווח "פעמיים בוסקילה".
בשנת 2009 הוציאה ורדימון לאור תקליטור ביידיש "די לידער פון מיין הארץ" (השירים שבליבי). היא הפיקה אותו בקרקוב, פולין, בעזרת המלחין הפולני יז'ה קלוזוביץ, אותו הכירה כשעבדו ביחד על ההצגה "האחיות פארי", בתיאטרון יידישפיל. באלבום תריסר שירים אהובים עליה מהידועים ביידיש, ביניהם: איידישע מאמע, צימוקים ושקדים, צ'ידיבים-צ'ידיבום, בעלז, יענקעלע. השירים מוגשים בעיבודים חדשניים על גבול הג'אז (סגנון המאפיין את עבודתו של קלוזוביץ) עם תזמורת גדולה. [5]
היא שרה בתשע שפות: יידיש, אנגלית, צרפתית, רוסית, איטלקית, עברית, פורטוגזית, ספרדית, ורומנית.
ורדימון מופיעה במסגרת היידישפיל בשני פרויקטים של התיאטרון: 1. הצגת "געבירטיג" בפני תלמידי תיכון בטרם יציאתם לביקור שורשים בפולין. 2. ב"תיאטרון החסד" מופע מיוחד בפני שרידי שואה הנמצאים במוסדות גריאטריים בארץ.
מוניקה ורדימון נשואה מאז 1987, לראודור ורדימון, יליד ישראל שמשפחתו הייתה בעלת קולנוע אלנבי.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1978 – פרס ראשון בפסטיבל היידיש עם השיר "דריי מעידעלעך".
- 1986 – אזרחות כבוד של מיאמי.
- 1998 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
- 2000 – פרס התיאטרון הישראלי קומדיית השנה עם די גולדענע יאטן (נערי השנה).
- 2002 – פרס פולק לשחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
- 2008/7 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
- 2011 – פרס שחקנית השנה של תיאטרון יידישפיל.
- 2024 – פרס מפעל חיים מטעם אמ"י.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברודוויי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הצגה ביידיש | שם בעברית | במאי | תפקיד | פרטנר | שנה |
|---|---|---|---|---|---|
| דעם שמידס טעכטארל | בת הנפח, תפקיד ראשי | בן בונוס | בן בונוס | 1982-1981 | |
| א שידוך פין הימל | שידוך משמיים | עוזרת בית | דוד מונטיפיורי | 1986-1985 | |
| קונצרט בלינקולן סנטר | ענת עצמון ושמוליק עצמון | 2010 |
בתיאטרון יידישפיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הצגה ביידיש | שם בעברית | מחזאי | תרגום ליידיש | המחזה/עיבוד (במקרה שהמקור אינו מחזה) | במאי | שנה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| די מגילה | המגילה | איציק מאנגער | שמואל בונים; מוזיקה: דובי זלצר | שמואל בונים | 1988 | |
| לייזערקע דויטשוואנץ און זיין שטורעמדיק לעבן | חייו הסוערים של לייזרקה דוישטוואנץ | איליה ארנבורג | משה סחר | מאצ'יי וויטישקו | מאצ'יי וויטישקו | 1996 |
| יאשע קאלב | יאשע עגל | ישראל יהושע זינגר | ישראל רובינצ'יק | יואל זילברג | יואל זילברג | 1997 |
| ראזשינקעס מיט מאנדלען | צימוקים ושקדים | שירים, דיאלוגים ומונולוגים | יעקב אלפרין, בן בנציון, משה סחר, ש. פרידמן | יואל זילברג | יואל זילברג | 1997 |
| סענדער בלאנק און זיינע יורשים | סאנדר בלאנק ויורשיו | שלום עליכם | יעקב רוטבאום | מיכאל לוריא | 1997 | |
| אליין איז די נשמה ריין | לבד הנשמה נקייה | בן בנציון | שמואל עצמון | 1997 | ||
| די רומענישע חתונה | חתונה רומנית | משה שור | מיכל גרינשטיין ושמואל עצמון | 1998 | ||
| גוט יום-טוב יידיש | חג שמח יידיש | מיכאל גרינשטיין, יעקב אלפרין | שמואל עצמון | 1998 | ||
| די גאלדענע פאווע | טווס הזהב | מופע לכבוד 10 שנים לתיאטרון | שמואל עצמון | 1998 | ||
| דאס געזאנג פון מיין הארץ | המנגינה שבלב | יעקב אלפרין | שמואל עצמון | 1998 | ||
| שווער צו זיין א ייד | קשה להיות יהודי (מחזה מוזיקלי) | שלום עליכם | יוסף בולוף | שמואל עצמון | 1999 | |
| האטעל אמעריקאנא | מלון אמריקנה | מוטי אברבוך | יוסף בראל | מוטי אברבוך | מוטי אברבוך | 1999 |
| געבירטיג | הלב היהודי פועם מהתרגשות | יהושע סובול | יצחק שאולי | 2000 | ||
| דער פארכישופטער שניידער | החייט המכושף | שלום עליכם | מוטי אברבוך ויעקב אלפרין | מוטי אברבוך | 2000 | |
| די ראטשילד'ס | הרוטשילדים | שלדון הארניק; שירים ומוזיקה: ג'רי בוק ושרמן ילן | דרק גולדבי | 2000 | ||
| שווער צו זיין א יידנע | קשה להיות יהודייה | שמואל עצמון ויעקב אלפרין | שמואל עצמון ויעקב אלפרין | 2001 | ||
| די גאלדענע יאטן | נערי הזהב | ניל סיימון | מרים הופמן | יון לוצ'יאן | 2001 | |
| צו זינגען און צו לאכן | לשיר ולצחוק | שמואל עצמון | 2001 | |||
| איריד פון געלעכטער | יריד הצחוק | דער טונקעלער | שמואל עצמון ומוטי אברבוך | שמואל עצמון ומוטי אברבוך | 2003 | |
| די פארי שוועסטרס | האחיות פארי | מיכאלה רונזיני | פיטר שאלשה (עיבוד) | פיטר שאלשה | 2004 | |
| די אייביקע דזשיגאן און שומאכער | דז'יגאן ושומאכער לנצח | קובי לוריא | שמואל עצמון | שמואל עצמון | 2004 | |
| דער ווילנער חזן | החזן מווילנה | אוסיפ דימוב | יואל זילברג | 2005 | ||
| פארוואס לאכט די כלה | למה צחקה הכלה | אסתר בר-חיים | מוטי אברבוך | מוטי אברבוך | 2005 | |
| א זיווג פון הימל | זיווג משמיים | מילים ופזמונים: יעקב אלפרין | שמואל עצמון | 2005 | ||
| א יידישע מאמע אין 10 לעקציעס | אמא יהודייה בעשרה שיעורים | פאול פוקס | לאה גרפינקל | יצחק שאולי | יצחק שאולי | 2005 |
| די הילצערנע שיסל | קערת העץ | אדמונד מוריס | שמואל עצמון | יצחק שאולי | יצחק שאולי | 2006 |
| יידישע געשעפטן.Com | מונטאגיו גלאס | שמואל עצמון ויעקב אלפרין | יון לוצ'יאן | 2006 | ||
| מסעות בנימין השלישי | מחזה מוזיקלי מאת מנדלי מוכר ספרים | יואל זילברג | יואל זילברג | 2006 | ||
| מזל טוב יידן! | יעקב אלפרין | יעקב אלפרין | שמואל עצמון | שמואל עצמון | 2007 | |
| יאשקע מוזיקאנט | אוסיפ דימוב | יצחק שאולי | 2007 | |||
| דאס גרויסע געווינס | הזכייה הגדולה | שלום עליכם | יצחק שאולי | 2008 | ||
| 20 ביז 120 | 20 עד 120 | יצחק שאולי | 2009 | |||
| ווער איז ווער | יאן שורני | 2010 | ||||
| נאפאלעאנס אוצר | האוצר של נפוליאון | קומדיה מוזיקלית על פי מחזה מאת שלום עליכם | עיבוד מחודש: מוטי אברבוך; פזמונים: מיכאל פלזנבאום | מוטי אברבוך | 2011 | |
| די גאלדענע באנק | ספסל הזהב | רון קלארק | יצחק שאולי | |||
| הערשעלע אסטראפאליער | הרשלה אוסטופולר – הצגה מוזיקלית | משה גרשנזון | אלינור ראיסה, יוסף וציפורה גליקסון. מוזיקה, עיבודים ושירים: חנה מלוטק, זלמן מלוטק ואלינור ראיסה | אלינור ראיסה | ||
| ביי מיר ביסטו שיין | האחיות ברי | ליהיא ברזל-מלמד | אריה בלינדר | ליהיא ברזל-מלמד | 2016 |
פסטיבלים בינלאומיים בהם השתתפה עם תיאטרון יידישפיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה וחודש | הצגה | פסטיבלים |
|---|---|---|
| מאי 1988 | די מגילה | ויסבאדן וקלן, גרמניה |
| אוקטובר 1996 | בוקרשט, רומניה | |
| נובמבר 1996 | וינה, אוסטריה | |
| ספטמבר 1998 | פארמה, איטליה | |
| אוקטובר 2001 | געבירטיג | וינה, אוסטריה |
| אוקטובר 2003 | וינה, אוסטריה | |
| יולי 2004 | געבירטיג ודי פארי שוועסטרס | צ'יווידאלה דל פריולי (אנ'), איטליה |
| אוקטובר 2004 | שווער צו זיין א יידנע | סיור בגרמניה |
| אוקטובר 2005 | וינה, אוסטריה | |
| יולי 2006 | קראקוב ובילוגריי, פולין |
בתיאטרון של נתן גלבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם ההצגה | תרגום לעברית | מחזאי | במאי | שנה |
|---|---|---|---|---|
| O noapte de vis (רומנית) | לילה של חלום | מיכאל סבסטיאן | יונה רודן | 1976 |
| Pe shleau | לדבר דוגרי | מוסקו אלקלעי | 1976 | |
| די גאסן זינגערן | זמרות הרחוב | יונה רודן | 1977 | |
| א ביסל גליק א ביסל מזל | קצת אושר וקצת מזל | יונה רודן | 1977 | |
| O viata are omul (רומנית) | חיים רק פעם אחת | יונה רודן | 1977 | |
| רייזלע פון שנחאי | רייזל משנחאי | יונה רודן | 1977 | |
| Stroie nu te lasa (רומנית) | סטרויה, אל תרים ידיים | סטרויה | 1978 | |
| די בלינדע ליבע | יונה רודן | 1978 | ||
| מיין גולדענע שטערן | כוכב הזהב שלי | יונה רודן | 1978 | |
| איך וויל א קינד | אני רוצה ילד | יונה רודן | 1978 | |
| רומנישע קרייצ'מע | הפונדק הרומני | יונה רודן | 1979 | |
| אי מויד א ברען | הבחורה אש | יונה רודן | 1979 | |
| דאס פינטעלע ייד | הפסיק הקטן של היהודי | יונה רודן | 1980 | |
| מלכלה מאכט קריערע | מלכה עושה קריירה | יונה רודן | 1980 | |
| בלומען ברענגען גליק | פרחים מביאים מזל | יונה רודן | 1981 | |
| מוזיק איז מיין לעבן | יונה רודן | 1982 | ||
| דאס קאבארעט מיידל | יונה רודן | 1982 | ||
| Apa trece noi raminem | המים עוברים – אנחנו נשארים | יונה רודן | 1985 | |
| Ai n-ai dai | יונה רודן | |||
| מיין זונס בר מיצוה | מוזיקה: לוסטיג | קרול פלדמן | 1990 | |
| זעה ווו דו גייסט | מיכאל גרינשטיין | 1990 | ||
| מיין וייבס געליבטער | המאהב של אשתי | יונה רודן | 1991 | |
| צ'ירי בירי בודו | מיכאל גרינשטיין | 1992 | ||
| ווו ביי אונדז ביי קיינכם | אצלנו יותר טוב מאצל כל אחד אחר | יונה רודן | 1992 | |
| Suflet candriu de papugiu (ברומנית) | נשמה מטורפת של פפוג'יו | יונה רודן | 1995 | |
| דאס געזאנג פון ליבע | שירה מהלב | יונה רודן | 1995 |
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סרט | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| הדודה מארגנטינה | ג'ורג' עובדיה | הדודה לואיזה | 1983 |
| נורית 2 | ג'ורג' עובדיה | שושנה | 1983 |
| פעמיים בוסקילה | זאב רווח | קלרה שטוכמאייר | 1998 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוניקה ורדימון, ברשת החברתית פייסבוק
מוניקה ורדימון, סרטונים בערוץ היוטיוב- מוניקה ורדימון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוניקה ורדימון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מוניקה ורדימון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מוניקה ורדימון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מוניקה ורדימון באתר תיאטרון יידישפיל
- שחר אמאנו, שלומית צור ויפה נבו, הזמרים הכי מצליחים שאתם לא מכירים, באתר mynet, 14 באפריל 2009
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'Match'", Daily News) ((Don Nelson, "Corny (but comfy
- ^ (Richard F. Shepard, "Stage: Yiddish Musical, 'Match Made in Heaven'". The New York Times)
- ^ .Bill Kaufman, "A Traditional Yiddish musical comedy", Newsday Theater Review, Tuesday, November 5, 1985
- ^ felix, מוניקה ורדימון – yiddishpiel.co.il, באתר yiddishpiel.co.il
- ^ אריאל שנבל, "בית יהודי חם", מקור ראשון, 16 באוגוסט 2009.