מוזאזאורוס

קריאת טבלת מיוןמוזאזאורוס
Mosasaurus hoffmannii

גודל מיני מוזאזאורוס בהשוואה לאדם

למעלה: שלד של Mosasaurus hoffmannii, למטה: גודל מיני מוזאזאורוס בהשוואה לאדם
תקופה
קרטיקון עליון, 70–66 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: זאורופסידה
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
על־סדרה: לפידוזאוריה
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: דמויי קמטן
משפחה: מוזאזאוריים
סוג: מוזאזאורוס
מינים
  • M. hoffmannii ‏ (מנטל, 1829)
  • M. missouriensis ‏ (Harlan, 1834)
  • M. conodon ‏ (Cope, 1881)
  • M. lemonnieri ‏ (Dollo, 1889)
שם מדעי
Mosasaurus
קוניבר, 1822
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזאזאורוס (שם מדעי: Mosasaurus; מילולית "הלטאה של נהר מז") הוא סוג של זוחל ימי ענקי ממשפחת המוזאזאוריים שחי בשלהי הקרטיקון (גיל המאסטריכט) בימים של חצי הכדור הצפוני, בין אירופה לאמריקה הצפונית. מבחינה פילוגנטית המוזאזאורוס שייך לסדרת הקשקשאים ואפשר לתארו כלטאה ימית ענקית (הקרובה גם לנחשים), שנכחדה לפני 66 מיליון שנה לפני זמננו בהכחדת הקרטיקון.

המוזאזאורוס היה זוחל ימי ענק ואחד מהגדולים שבבני משפחתו: אורכו נע בין 15 ל-18 מטר[1] ומשקלו בין 15 ל-20 טון מטרי. גופו היה בצורת פלך עם זנב שרירי ארוך שבקצהו סנפירי זנב וארבעת גפיו הפכו לסנפירים ארוכים ועבים. הזנב היה ככל הנראה איבר השחייה העיקרי שסיפק דחף אך גם שאר הסנפירים סייעו לו לשחות בים.

ראשו של המוזאזאורוס היה חרוטי וארוך, והגולגולת הייתה חסונה ובנויה בצורה חזקה. פיו היה ארוך וכלל הרבה שיניים חדות שמעידות שהיה טורף. בשל גודלו הרב נחשב המוזאזאורוס לטורף על. עם זאת, מניתוח ארובות העיניים וקופסת המוח שלו עולה שאף על פי שהיו לו עיניים גדולות, הייתה לו ראייה ביניקולרית גרועה וחוש ריח לא מפותח.

למוזאזאורוס "עצם הרבועה" באחורי הגולגולת מימין ומשמאל הדומה למפתח או לסימן שאלה. דבר זה הוא סמן הכר למשפחת המוזאזאוריים. לעומתם, אצל לטאות הכח דומה עצם הרבועה ליתד. עצם הרבועה המוזאזאורית הייתה בעלת יכולת תנועה, תכונה של הקשקשאים. במרכז הלסת התחתונה, מאחורי עצם השינים ישנו מפרק שני מימין ומשמאל, בנוסף למפרק הראשון מימין ומשמאל בבסיס החבור של הלסת התחתונה לשאר חלקי הגולגולת. המוזאזאוריים כולם היו בעלי מבנה זה, מאפיין ייחודי המבדיל אותם מלטאות הכוח, והיו המוזאזאוריים הזוחלים היחידים בעלי מבנה זה. בהיכחדם לפני 66 מיליון שנה איבדה מחלקת הזוחלים תכונה זו. למוזאזאוריים כולם הייתה עין הקודקוד, מאפיין של הלפידוזאוריה ובזה דמו ללטאות הכוח.

המוזאזאורוס היה טורף על שהיה מסוגל לתקוף ולטרוף כל יצור חי במים, החל מדגים ורכיכות (בעיקר ממחלקת הסילוניות כגון דיונונים ואמוניטים) וכלה בכרישים וזוחלים ימיים (כגון צבי ים ענקיים ואף מוזאזאורים אחרים).

ככל הנראה, צדו המוזאזאורים את טרפם בעיקר בשכבה העליונה של המים ומיעטו לצלול למים העמוקים למרות שהיו מסוגלים לכך. המוזאזאורוס לא היה שחיין מהיר במיוחד ולכן תקף בעיקר טרף איטי, כגון זוחלים ימיים (בעיקר צבי ים) שעלו לפני המים כדי לשאוף אוויר. הוא ארב להם מתחת לפני הים, מזהה אותם לפי הצל שלהם אל מול השמש, ואז זינק במהירות באמצעות מכת זנב חזקה ונשך אותם. אם הנשיכה החזקה לא הרגה אותם, היא הייתה פוצעת אותם קשות, ואז היה המוזאזאורוס דולק אחרי טרפו עד אשר היה נחלש ומתעייף מאובדן דם.

בשל חוש הריח הגרוע שלו, לא היה המוזאזאורוס אוכל נבלות, ותזונתו התבססה על ציד של טרף חי, אם כי לא היה בוחל באכילת פגרים כאשר הייתה נקרית לו ההזדמנות.

הגילויים והמחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה מבני מינו של המוזאזאורוס ידועים מהולנד. הראשון התגלה בשנת 1764, השני, שזכה לשם "מוזאזאורוס הופמאני" נתגלה בשנת 1780 השלישי נתגלה בשנת 1999 והרביעי נתגלה בשנות האלפים. "מוזאזאורוס הופמאני" היה ככל הנראה השלם ביותר שנתגלה, ומכיוון שהדבר אירע בתקופה שרק מעטים מבני אדם החלו להאמין שהיו חיות שנכחדו, הפך השלד המאובן לסנסציה עולמית.

מסקנות המחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1798 כתב אדריאן גילס קאמפר, מדען הולנדי, את התיאור הראשון של המוזאזאורוס[2], והקדים את הברון הצרפתי ז'ורז' קיווייה[3]. המדען ההולנדי זהה את המוזאזאורוס כאחת מלטאות כוח. השם מוזאזאורוס הוענק לכל סדרת המוזאזאוריים בשנת 1822. השם "מוזאזאורוס הופמאני", ניתן בשנת 1829, ורק בשנת 1853 גילה מדען גרמני שהמוזאזאוריים חיו בים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזאזאורוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האזכור הגדול ביותר של אורך המוזאזאורוס הוא 60 רגל. במקרה שהדבר מדויק, מדובר ב 18.288 מטרים.
  2. ^ Ellis (2003); "The Mosasaurs", page 196
  3. ^ ז'ורז' קיווייה קיבל את המאובן מצבא צרפת המהפכנית בשנת 1795, לאחר כיבוש מאסטריכט בידי צרפת ב-8 בדצמבר 1794. בשנת 1808 קיבל הברון קיוויה את מסקנותיו של קאמפר