מחלף ארלוזורוב
 | |
| מחלף ארלוזורוב - מבט מהקומה ה-49 במגדלי עזריאלי | |
| תאריך הקמה | אפריל 1982 |
|---|---|
| מיקום | תל אביב, רמת גן וגבעתיים |
| כבישים במחלף |  כביש 20 כביש 481דרך בגין, רחוב ארלוזורוב ופרשת דרכים בתל אביב רחוב ערבי נחל ורחוב אריאל שרון בגבעתיים רחוב מנחם בגין ברמת גן |
| מסילות במחלף | מסילת איילון |
| אתרים סמוכים | מסוף 2000, מתחם הבורסה, תחנת הרכבת תל אביב מרכז |
| קואורדינטות | 32°04′51″N 34°47′49″E / 32.08083333°N 34.79694444°E |
 | |
| (למפת תל אביב רגילה)   מחלף ארלוזורוב | |
  | |
מחלף ארלוזורוב הוא מחלף בתל אביב-יפו הסמוך לרחוב ארלוזורוב ומכונה גם מחלף הרכבת משום קרבתו לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. הוא מהווה את צומת הכניסה העיקרי למרכז תל אביב מכיוון פתח תקווה, רמת גן וגבעתיים. במחלף שני גשרים העוברים מעל לנתיבי איילון. גשר דרומי, על שם דוד שיפמן וגשר צפוני, שמתחיל בגשר שיפמן, ניצב לו, וקצהו הצפוני עובר מעל גשר שרונה ההיסטורי. נחשב לאחד המחלפים העמוסים ביותר בישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר שרונה
גשר שרונה היה גשר ברזל שהוליך את כביש יפו-שכם מעל נחל איילון (אז - ואדי מוסררה), במקום בו נמצא כיום הגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב.[1] הגשר הונח על ידי העות'מאנים ב-1898, לקראת מסע וילהלם השני לארץ ישראל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מסוף שנת 1917 חצתה מסילת הברזל הצבאית הצרה הבריטית[2] מנמל יפו ל'גבעת ג'נקינס'[3] את גשר שרונה והמשיכה בדרך אבא הלל של ימינו עד לגדה הדרומית של הירקון.
המחלף כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלף מקשר בין נתיבי איילון, ציר ז'בוטינסקי, דרך בגין בתל אביב, רחוב ארלוזורוב ועל פרשת דרכים, רחוב ערבי נחל ורחוב אריאל שרון (לשעבר רחוב שפע טל) בגבעתיים, ורחוב מנחם בגין ברמת גן. באפריל 1982 נפתח המקטע הראשון של נתיבי איילון בין מחלף השלום למחלף ההלכה.
מחלף ארלוזורוב הוא מחלף חלקי בלבד. רק שני כבישים מחברים במחלף זה בין נתיבי איילון ובין הכבישים שמעליהם: יציאה מאיילון צפון לכיוון גבעתיים, רמת גן ותל אביב דרך רחוב אריאל שרון בגבעתיים, וכניסה מאזור תחנת הרכבת תל אביב מרכז לאיילון דרום. כך מאפשר המחלף חיבור מ/אל כיוון דרום בלבד, שלא כמו יתר המחלפים בנתיבי איילון.
הגשר הצפוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הגשר הצפוני עובר ציר ז'בוטינסקי מעל נתיבי איילון דרום, פסי הרכבת, תעלת האיילון, נתיבי איילון צפון ולבסוף מעל מעבר מוסררה/גשר שרונה ההיסטוריים, המחבר כיום את רחוב מנחם בגין ברמת גן ורחוב אריאל שרון בגבעתיים. לגשר הצפוני, המשכה של דרך פתח תקווה, הידועה גם בשמה הנוכחי דרך מנחם בגין בתל אביב, ובכינוייה המנדטורי "ציר הביטחון", קדם גשר מהתקופה העות'מאנית ('גשר שרונה') עליו עברה דרך יפו-שכם שחצתה בנקודה זו את ואדי מוסררה, והתפצלה במזלג דרכים ישר לכיוון פתח תקווה ושמאלה בכיוון רחוב אבא הלל. קודם לבניית הגשר נקרא המקום "מעבר מוסררה". במהלך מלחמת העולם הראשונה, בזמן שקו החזית עבר בסמוך לשפיים (קו שתי העוג'ות, 1918), נסללה במקום מסילה רכבת צרה שקישרה בין יפו וקו החזית, וסייעת לוגיסטית לכוחות הבריטיים. המסילה פורקה בראשית תקופת המנדט הבריטי.
עד אמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 היה הגשר ברוחב שאיפשר תנועה בנתיב חד-סיטרי אחד בלבד, ששימש לסירוגין בשני כיווני הנסיעה.[4] בתקופת המרד הערבי הגדול היה אזור הגשר מוקד לפיגועי ירי כנגד תחבורה יהודית בין תל אביב לרמת גן ופתח תקווה. הגשר המקורי היה בגובה נמוך מעל נחל האיילון, ובעת שיטפונות בנחל נחסם הגשר לתנועה. הגשר הורחב לכביש בעל 3 נתיבי נסיעה בשני הכיוונים באמצע שנות ה־60.[5] מאוחר יותר נוסף נתיב נוסף לכל כיוון נסיעה, המשמש כיום כנת"צ.
הגשר הדרומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר הדרומי הוקם בסוף שנות ה־60 עוד לפני סלילתם של נתיבי איילון, לצורך חיבור גבעתיים עם תל אביב, וכתשתית שתאפשר את סלילתם של נתיבי איילון מתחתיו.[6] שמו הרשמי של הגשר הדרומי הוא "גשר שיפמן" (על-שם דוד שיפמן). כיום ניצב הגשר הדרומי על רחוב פרשת דרכים מעל נתיבי איילון דרום, פסי הרכבת, תעלת האיילון, נתיבי איילון צפון ומחבר את רחוב ארלוזורוב ורחוב ערבי נחל בשכונת נחלת יצחק בתל אביב.
הצמתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב גשרי המחלף שלושה צמתים עיקריים - צומת עלית מצפון מזרח, צומת הרחובות אריאל שרון / ערבי נחל / יגאל אלון ממזרח, וצומת ממערב במקום המפגש של שני הגשרים עם דרך פתח תקווה ורחוב על פרשת דרכים. עקב נפח התנועה הכבד במקום, אין מתאפשרת בצומת זו פנייה שמאלה מדרך מנחם בגין לרחוב על פרשת דרכים, ומרחוב ז'בוטינסקי לרחוב ערבי נחל (גשר שיפמן).
באזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמוך למחלף נבנה החל מיוני 2013 מעבר תת-קרקעי המכונה "לולאת וולובלסקי". המעבר, שבנייתו צפויה להימשך שנתיים, יאפשר לכלי רכב והולכי רגל מעבר בין דרך בגין בכיוון דרום אל המתחם הנמצא בין רחוב בגין לנתיבי איילון צפון.[7] צמוד לאתר עבודות זה, החלה בספטמבר 2015 העבודה על תחנת ארלוזורוב של הקו האדום ברכבת הקלה, במסגרתה נסגר רחוב על פרשת דרכים לתנועה ונבנה מעקף דרך גן וולובלסקי. התחנה נפתחה באוגוסט 2023.
סמוך לצומת, בסמוך לרחוב ז'בוטינסקי פינת רחוב ערבי נחל בגבעתיים, נבנה שלט חוצות ברוחב 60 מטרים ובגובה 10 מטרים (בשטח כולל של 600 מטר רבוע) במטרה להסתיר את אזור התעשייה שמאחוריו. שלט זה הוגדר בספר השיאים של גינס[8] כשלט הפרסומת הגדול בעולם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לאישוש הזיהוי ראו: "The changing land between the jordan and the sea aerial photographs from 1917 to the present", Benjamin Z. Kedar, עמוד 100–101.
- ^ מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה
- ^ בין ג'ליל לרמת השרון - גבעה 216 במפות הבריטי
- ^ תל אביב, אסון דרכים, דבר, 24 ביוני 1935
- ^ נתן גרינבלאט, גשר "עלית" ברמת גן מורחב ל־6 מסלולים, דבר, 8 בנובמבר 1962
- ^ שני גשרים יחברו את תל אביב עם גבעתיים, דבר, 19 בפברואר 1969
- ^ פרויקט הקמת לולאת וולובלסקי - מעבר תת-קרקעי יוצא לדרך, באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ מהדורה עברית 1991, עמוד 311
- ^ מתוך הארכיון הבווארי - אוסף פלשתינה
- ^ "The changing land between the jordan and the sea aerial photographs from 1917 to the present", Benjamin Z. Kedar, עמוד 100–101
- ^ שמואל אביצור, התפתחות הרכבת בא"י, חומר רקע לכנס, המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, 1987
- ^ למעשה לא במקומו אלא כמה מטרים מעליו
| הקודם: מחלף השלום | מחלפים בנתיבי איילון | הבא: מחלף ההלכה |