מיכאל קרפין

מיכאל קרפין

לידה	29 בנובמבר 1945 (בן 78) פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים הגימנסיה העברית רחביה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
מספר צאצאים	3
קישורים חיצוניים
www.michaelkarpin.com

מיכאל קרפין (נולד ב-29 בנובמבר 1945) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, מפיק סרטי תעודה ומחבר ספרי תחקיר.

בוגר גימנסיה רחביה בירושלים. למד מדעי המדינה באוניברסיטה העברית ותקשורת המונים באוניברסיטת UCLA. הוא החל את דרכו כעיתונאי בשנת 1969 ככתב רדיו בקול ישראל ובמלחמת יום הכיפורים נמנה עם הכתבים הבולטים שסיקרו את הקרבות הקשים בחזית הדרומית ואת המשא ומתן להפסקת אש בקילומטר ה-101 ואחר כך בז'נבה.

בשנת 1976 הצטרף למחלקת החדשות של הטלוויזיה הישראלית (כיום "הערוץ הראשון") ובמשך כ-20 שנה שימש ככתב בכיר ועורך.

בין השנים 1976–1980 הוצב קרפין בבון, בירת גרמניה המערבית בתפקיד שליח רשות השידור באירופה. בשנת 1983 מונה לתפקיד עורך מהדורת החדשות המרכזית מבט לחדשות^[1] ולאחר מכן, משנת 1986 עד 1990, הפיק והגיש את תוכנית הדגל של הערוץ מבט שני, שהתמחותה בכתבות תחקיר. במאי 1986 חשף קרפין את בידוי הראיות בידי השב"כ במהלך חקירת פרשת קו 300, אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של המדינה. בשנת 1987 הוא חשף את פרשת עיזאת נאפסו, קצין מודיעין צ'רקסי שעונה בחקירת השב"כ, הורשע בריגול ולבסוף זוכה על ידי בית המשפט העליון.

במפטמבר 1990 הודח מעריכת "מבט שני" בידי מנהל הטלוויזיה יוסף בראל, שנכנס אז לתפקידו, עקב סרובו של קרפין לקבל אישור מבראל לפני שידור כל כתבה^[2]. בראל אף פסל מספר כתבות לאחר שכבר היו מוכנות לשידור^[3]. במקומו מונה חיים יבין לעורך ומגיש התוכנית, ששמה שונה ל-"פנורמה" (כשם תוכנית התחקירים של ה-BBC)^[4]. ביוני 1991 חזרה התוכנית לשם "מבט שני"^[5].

בין מאי 1991 לנובמבר 1992 הוצב במוסקבה והיה העיתונאי הישראלי הראשון שהוכר על ידי ברית המועצות^[5]. במקביל פרסם תחקירים בעיתון חדשות. בתחקיר שפרסם במאי 1991 הזהיר מתוצאות כלכליות קשות של העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, שלטענתו היה אמור להוביל לאבטלה המונית^[6].

בשנת 1995, לאחר שפרש מן הערוץ הראשון, הוביל קרפין את הקבוצה שזכתה במכרז להפעלת תחנת הרדיו האזורית הפרטית הראשונה בישראל, רדיו ללא הפסקה, המשדרת באזור תל אביב. קרפין הקים את תחנת הרדיו וניהל את פעולתה בשנה הראשונה לקיומה^[7].

לאחר מכן פרש ונעשה מפיק עצמאי של סרטי תעודה ומחבר ספרי תחקיר, המיועדים בעיקר לשוק האמריקאי. קרפין יצר סרטי תעודה וספרים שחשפו שניים מהפרקים הרגישים ביותר בתולדות המדינה: בניית הכושר הגרעיני של ישראל^[8] ומערכת ההסתה הלאומנית-משיחית שקדמה לרצח יצחק רבין^[9].

קרפין נשוי לפנינה לבית בהט, אב לשלושה ילדים ומתגורר בתל אביב.

• קרובים רחוקים (1995) (אנגלית: "Distant Relatives"), סדרה בת שלושה פרקים המתארת את הקהילה היהודית בצפון אמריקה. זכתה בפרס לעיתונות מטעם המרכז העולמי של בני ברית.
• ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה (1997) (אנגלית: "The Road to Rabin Square") חושף את מערכת ההסתה הקיצונית כנגד ראש הממשלה יצחק רבין אשר קדמה להרצחו. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל FIPA בצרפת בשנת 1998 ובמדליית כסף בפסטיבל ניו-יורק לתוכניות טלוויזיה בינלאומיות בשנת 1997. הסרט הוקרן ברשתות טלוויזיה ב-15 מדינות ובפסטיבלי סרטים בינלאומיים רבים.
• פצצה במרתף (2001) (אנגלית: "A Bomb in the Basement ") מציג לראשונה בטלוויזיה את תולדות הקמתו של הכור בדימונה ואת פיתוחה של האופציה הגרעינית של ישראל. הסרט הוקרן ברשתות טלוויזיה, פסטיבלים בינלאומיים וכינוסים מקצועיים ברחבי העולם.
• "ירושלים מלאה ביהודים משומשים" (2006) בוחן את שיריו של יהודה עמיחי על ירושלים מזווית אומנותית ופוליטית חדשה.
• "אינני יכול עוד" (2006) מציג את שנות חייו האחרונות ומלאות הסבל של ראש הממשלה מנחם בגין, מהחלטתו להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק, דרך מלחמת לבנון הראשונה השנויה במחלוקת, התפטרותו המפתיעה מראשות הממשלה ותשע שנות הבדידות שבהן כלא את עצמו בדירה קטנה בירושלים.

• Imperfect Compromise: A New Consensus among Israelis and Palestinians הספר בוחן את התהליך המשיחי שהתרחש בחברה הישראלית מאז שהגדה המערבית נכבשה ביוני 1967 ומציג תחזית אופטימית: ישראל והערבים נכנסו לישורת האחרונה של המסלול המוביל להסדר שלום כולל. הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 2013 בהוצאת Potomac Books - University of Nebraska Press.
• Tightrope – Six Centuries of a Jewish Dynasty סאגה היסטורית בת 650 שנה של משפחת בקנרוט מגליציה (היום מערב אוקראינה) - סיפור אמיתי המבוסס על יומנים, מכתבים, מסמכים ועדויות בעל-פה. ההיסטוריה של משפחת בקנרוט דומה להיסטוריה של משפחות יהודיות רבות מאירופה שהיגרו לארצות הברית. הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 2008 בהוצאת John Wiley & Sons.
• The Bomb in the Basement – How Israel Went Nuclear and What That Means to the World מתאר כיצד הפכה מדינת ישראל לכוח הגרעיני היחיד במזרח התיכון ואיך הצליחה לפתח את תוכנית האטום שלה בחשאי. הספר יצא בארצות הברית בשנת 2006 בהוצאת Simon & Schuster.
• רצח בשם אלוהים (אנגלית: Murder in the Name of God) (נכתב יחד עם עינת פרידמן) מתאר את ארגון מערכת ההסתה נגד החלטתו של יצחק רבין לקיים משא ומתן עם הרשות הפלסטינית ומציג את האחראים לרצח ראש הממשלה. הספר יצא בעברית (זמורה ביתן 1999), באנגלית בארצות הברית (Henry Holt and Company, New-York 1998) ובבריטניה (Granta Books, London 1999), וכן בגרמנית (Rowohlt, Hamburg 1998)^[10].
• זיכרונות מכיכר פושקין מתאר את חוויותיו של קרפין במוסקבה בזמן קריסתה של האימפריה הסובייטית. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 1993.
• גלגולים בשלג מציג את היחסים המורכבים והטעונים בין גרמנים לבין יהודים. פורסם בעברית בשנת 1983 בהוצאת דומינו.

מדיה וקבצים בנושא מיכאל קרפין בוויקישיתוף

• מיכאל קרפין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מיכאל קרפין, דף שער בספרייה הלאומית

• אתר האינטרנט הרשמי של מיכאל קרפין
• רשימת הפרסומים של מיכאל קרפין, בקטלוג הספרייה הלאומית