מיכל בלר

מיכל בלר
לידה 26 בינואר 1951 (בת 73)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכל בלר (נולדה ב-26 בינואר 1951) הייתה נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך החל מ-2015 ועד לאפריל 2022 אז התמנתה לנשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט עם איחודן של מכללת לוינסקי והמכללתה האקדמית בוינגייט. בספטמבר 2023 הודיע בלר על פרישתה מנשיאות המכללה לאחר כהונה של שמונה שנים כנשיאת מכללה[1]. מנכ"לית מייסדת של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מנהלת מחקר בכירה במחלקת המחקר והפיתוח של מכון המבחנים הגדול בעולם Educational Testing Service בפרינסטון, ניו-ג'רזי. ממקימי ומנהלי מרכז שה"ם (שילוב טכנולוגיות בלמידה).

בלר נולדה בירושלים לד"ר דורית פדן-איזנשטרק ומאיר פדן וסיימה את התיכון ליד האוניברסיטה בשנת 1968. בלר הייתה חברה בתנועת הצופים מכיתה ה' ועד י"ב והדריכה חניכים רבים. בסוף כיתה יא נבחרה למשלחת הצופים בארצות הברית לשם הדרכת ילדים מתנועת יהודה הצעיר בניו המפשייר.
היא התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית חינוך בבסיס צה"ל בסיני, בזמן מלחמת ההתשה. בתפקידה הבא פיקדה כקצינת ח"ן וחינוך בבי"ס לשריון עד לשחרורה בדרגת סגן בשנת 1971.

עם סיום השירות הצבאי, המשיכה בלר ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1974 היא סיימה לימודי B.A בפסיכולוגיה וסטטיסטיקה והמשיכה ללימודי הסמכה (M.A) ) בפסיכולוגיה אותם סיימה בשנת 1977 . במקביל ללימודי התואר הראשון החלה בלר בעבודתה ביחידת הבחינות של האוניברסיטה העברית ועמדה בראשה בין השנים 1975–1981 . בהמשך, נסעה לשנת שבתון לכתיבת עבודת הדוקטורט בהדרכת פרופ' עמוס טברסקי מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ' יצחק שלזינגר מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1983 סיימה את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית (בציון "מעולה").

עם שובה ארצה בשנת 1982, מונתה לתפקיד מנהלת מחלקת מנהל התלמידים באוניברסיטה וזאת למשך 4 שנים. במסגרת תפקיד זה בנתה עם נשיא האוניברסיטה, פרופ' אמנון פזי, את מודל הבונוסים של בחינות הבגרות. במקביל לימדה כמרצה מן החוץ בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית קורסים בתחום תורת המבחנים ופסיכומטריקה.

ב-1987 נבחרה לעמוד בראש המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו), המופקד על בחינות הכניסה לאוניברסיטאות, וכיהנה בתפקיד מנכ"לית המרכז משך כשמונה שנים. בתקופתה נערך שינוי המתכונת הבחינה הפסיכומטרית (ממבחן הכולל חמישה תת-מבחנים: ידע כללי, צורות, מתמטיקה, אוצר מילים ואנגלית למבחן עם שלושה פרקים ראשיים: מתמטיקה, שפה עברית ושפה אנגלית).עם סיום כהונתה כמנכ"לית מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו)הצטרפה בשנת 1995 לשורות הסגל האקדמי של החוג לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה הפתוחה ושם קודמה לדרגת פרופסור חבר. במקביל להיותה חברת סגל הקימה וניהלה שם את מרכז שה"ם לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק.

בשנת 2001 נענתה בלר להזמנה לכהן כמנהלת מחקר בכירה במחלקת המחקר של ה-Educational Testing Service (ETS) בפרינסטון ניו ג'רזי, וזאת עד לחזרתה ארצה בשנת 2005 במטרה להקים את הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), כחלק מיישום המלצות ועדת דוברת.

את ראמ"ה הקימה פרופ' בלר, בשנת 2005 כיחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך וחרתה על דגלה את המוטו "מדידה בשירות הלמידה"[2]. גייסה לשורות ראמ"ה את טובי המומחים למדידה והערכה חינוכית, פעלה להעלאת תוקף ציוני המיצ"ב וכיולם משנה לשנה, דוחות הערכה על פרויקטים מערכתיים של משרד החינוך (כמו הערכת אופק חדש), בניית מפת ממדים להערכת מורים ומנהלים ועוד. ייצגה את ישראל בוועדות מקצועיות בינלאומיות ובוועדות המנהלות את המחקרים הבינלאומיים: PISA; TIMSS; PIRLS; PIAAC. בלר כיהנה כמנכ"לית ראמ"ה משך שמונה שנים.

בשנת 2015 נבחרה פרופ' בלר לכהן כנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, מכללה ותיקה להכשרת מורים שנוסדה בשנת 1912 והיא שימשה בתפקיד זה עד יציאתה לגמלאות בספטמבר 2023.

תפיסת עולם חינוכית ומקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלר משלבת בתפקידיה עולמות של "מדידה בשירות הלמידה", שילוב מושכל של טכנולוגיות למידה, הכשרת והעצמת מורים ומנהלים, וניהול אקדמי ומקצועי בכיר. בלר מאמינה במקצוענות ובחדשנות, בבניית אמון ושותפות עם כל בעלי העניין במערכת, כולל ביזור סמכויות למנהלים ולמורים ויותר מכל בשאיפה לשיפור מתמיד ולמיצוי פוטנציאל של כל תלמידה ותלמיד ובפרט לצמצום פערים.

מינויים אקדמיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרות מדען אורח מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בוועדות מקצועיות ואחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חברת מועצת המנהלים של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית (2019)
  • חברת המועצה המדעית הבינלאומית של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה מיסודן של האוניברסיטאות בישראל (בין השנים 1996-היום)
  • נציגת ישראל בוועד המנהל של CERI- OECD- Centre for Educational Research and Innovation (בין השנים 2009-2018)
  • חברת המועצה המדעית הבינלאומית של בחינות הכניסה לאוניברסיטאות בשוודיה–SweSAT (בין השנים 1993-2016)
  • חברה בוועדת המל"ג לבחינת איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה (בין השנים 2013–2016)
  • חברה בוועדת התכנון והאסטרטגיה של PISA - OECD, (בין השנים 2013-2010)
  • נציגת ישראל בוועד המנהל של PISA - OECD (בין השנים 2005-2013)
  • נציגת ישראל באספה הכללי של ארגון המחקר החינוכי העולמי - IEA (בין השנים 2005-2013)
  • חברה בוועד המנהל של מכון המנהלים "אבני ראשה" (בין השנים 2007- 2013)
  • חברת מערכת הז'ורנל הבינלאומי לבחינות – IJT (בין השנים 2000–2008)
  • וועדת ההיגוי מיט"ל, מרכז בינאוניברסיטאי לשילוב טכנולוגיות בהשכלה הגבוהה - הקמה ויו"ר ראשון (2001)
  • חברת תת-ועדה למיון ורישוי מורים. הוועדה להכשרת מורים. משרד החינוך (2001)
  • חברת תת- ועדה לענייני E-learning של נציבות המדע ישראל-ארצות הברית (2001)
  • חברת וועדת התקשוב של הוועדה לתכנון ותקצוב, המועצה להשכלה גבוהה (2000 – 2001)
  • חברה בוועדות היגוי שונות במשרד המדען הראשי של משרד החינוך והתרבות (1995 – 2001)
  • חברת הוועדה המתודולוגית, מערכת המשוב על ההישגים בבתי הספר היסודיים בישראל, משרד החינוך והמרכז הארצי לבחינות והערכה (יו"ר) (1995 – 1999)
  • חברת הוועד המנהל, הארגון הבינלאומי למדידה והערכה חינוכית – IAEA (בין השנים 1992-1998)
  • חברת הוועד המנהל, הוועדה הבינלאומית לבחינות – ITC (בין השנים 1995-1997)
  • חברת הוועדה הבינלאומית שליד המועצה למדידה חינוכית – NCME (בין השנים 1995-1997)

ייעוץ מקצועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ייעוץ למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) בנושא למידה אדפטיבית (2014)
  • ייעוץ לבנק העולמי בנושא בניית מערך ארצי ללמידה והערכה בקירג'יסטן (2014)
  • ייעוץ למכון המבחנים הלאומי של יפן, בניית מערכת בחינות כניסה לאוניברסיטאות ביפן NCEE (1998)
  • ייעוץ לאוניברסיטה הלאומית וחברת ANTEL באורוגוואי, שילוב טכנולוגיות בהוראה האוניברסיטאית (1998){
  • ייעוץ לאונסקו, לימוד מרחוק באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית, בהודו ובמרוקו (1996/7)
  • ייעוץ לבנק העולמי, הוראה מרחוק והכשרת מורים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות (1997)

מלגות, פרסים, מענקי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2014 פרס מצוינות בניהול בדרג הבכיר – נציבות שירות המדינה
  • 1981-1982 מלגת קרן פולברייט - מטעם הקרן החינוך של ארצות הברית-ישראל USIEF – מימון נסיעה וחלק משהות בת שנה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד להשלמת עבודת הדוקטורט
  • 1995-1997 מענק מחקר של משרד המסחר והתעשייה (במסגרת "מגנט" ובשיתוף עם "גילת תקשורת הנדסה") – בסך כולל של כ־300 אלף דולר – בנושא: "פיתוח סביבות למידה משולבות בטכנולוגיות סינכרוניות וא-סינכרוניות"
  • 1996-1997 מענק מחקר ממשרד המדע – בסך של כ־100 אלף דולר –בנושא: "מגישה של לימוד מן הדפוס לגישה של לימוד מקוון"
  • An evaluation study of the students' selection process at the Hebrew University of Jerusalem. Megamot - Behavioral Sciences Quarterly, 27, 22-36(Hebrew).
  • On the fair use of psychological tests. Megamot - Behavioral Sciences Quarterly, 28, 42-56 (Hebrew).
  • An application of decision theoretic model to a quota-free selection problem. Journal of Applied Psychology, 68, 137-146.
  • Tree versus geometrical representation of tests and items. Applied Psychological Measurement, 14, 1, 13-28.
  • On the personal interview as means for selection and classification. Megamot - Behavioral Sciences Quarterly, 35, 2-3, 246-259 (Hebrew).
  • Psychometric and social issues in admissions to Israeli universities. Educational Measurement: Issues and Practice, 13, 2, 12-20.
  • Psychometric and social issues regarding the process of selecting candidates for Israeli universities. Megamot - Behavioral Sciences Quarterly, 36, 1, 88-108 (Hebrew).
  • Admissions to higher education in Israel: Facts versus illusions (a reply to Ayalon and Yogev). Megamot - Behavioral Sciences Quarterly, 36, 1, 123-130 (Hebrew).
  • Translated versions of Israel's inter-university Psychometric Entrance Test (PET). In T. Oakland, and R. K. Hambleton (eds.). (pp. 207-218). International Perspectives on Academic Assessment, Boston: Kluwer.
  • Admission to higher education: Current dilemmas and proposed solutions. In T. Kellaghan (ed.). Admission to Higher Education: Issues and Practice. Selected papers from the 18th Annual Conference of the International Association of Educational Assessment. (pp. 25-37). Princeton, NJ: International Association for Educational Assessment.
  • Comparing the utility of two procedures for admitting students to Liberal Arts: An application of decision-theoretic models. Educational and Psychological Measurement, 56, 1, 90-107.
  • The 1991 International Assessment of Educational Progress in mathematics and sciences: The gender differences perspective. Journal of Educational Psychology, 88, 2, 365-377.
  • Integrating new technologies in distance education: Pedagogical, social and technological aspects. In Y.J., Katz, D. Millin, and B. Offir (eds.). The Impact of Information Technology: From Practice to Curriculum. (pp. 69-76). London: Chapman & Hall.
  • At the crossroads of lifelong learning and information technology: A challenge facing leading universities. Journal of Computer Mediated Communication (JCMC). http://www.ascusc.org/jcmc/vol4/issue2/beller.html
  • Can item format (multiple-choice vs. open-ended) account for gender differences in mathematics achievement? Sex Roles, 42, 1-2.
  • Admissions policy to higher education in Israel: Educational, social and Political Dilemmas. A special issue on assessment at the school-university transition: upper secondary examinations in an age of mass higher education. Assessment in Education. 8, 3,317-337
  • Learning technologies at the service of higher education:
  • Trends and opportunities. WORK: A Journal of Prevention, Assessment and Rehabilitation, 20, 23-33.
  • Constructing, adapting, and validating admissions tests in multiple languages: The Israeli case. In Hambleton, R. K., Merenda, P., & Spielberger, C. (eds.). Adapting Educational and Psychological Tests for Cross-Cultural Assessment. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. (pp. 297-20).
  • Test Bias. In Hambleton R. (Ed.), Encyclopedia of Statistics in Behavioral Science. Wiley. http://www.wiley.com/legacy/wileychi/eosbs/contributors.html
  • Assessment in the Service of Learning. Hed Hachinuc (Hebrew).
  • Teacher evaluation model in Israel. Hed Hachinuch, (Hebrew)
  • Technologies in Large-Scale Assessments: New Directions, Challenges, and Opportunities. In Von Davier, M., Gonzalez, E., Kirsch, I., Yamamoto, K. (eds.). The Role of International Large-Scale Assessments: Perspectives from Technology, Economy, and Educational research. Springer (pp. 25-45).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל בלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]