מינהל הספורט
מינהל הספורט הוא הגוף המפקח ומסדיר את פעילות הספורט בישראל על ענפיו השונים. מינהל הספורט פועל במסגרת משרד התרבות והספורט.
מינהל הספורט שואף לפתח את הספורט והפעילות הגופנית בארץ בכל הרמות, זאת באמצעות עידוד מצוינות, טיפוח הספורט ההישגי, קידום ופיתוח פעילות ספורטיבית עממית בקרב אוכלוסיות שונות. תוך חיזוק קשרי המשרד עם הרשויות המקומיות, גופי ואיגודי הספורט השונים בארץ ובעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960 יזם ראש הממשלה דוד בן-גוריון את הקמת מינהל הספורט במשרד החינוך. בן-גוריון ביקש מראובן דפני, שהיה אחד מראשוני הדיפלומטים של מדינת ישראל, לשוב ארצה ולהקים את המינהל.
בשנת 1965 מונה לתפקיד המנהל עשהאל בן דוד (דודזון), שבמהלך המיתון הכבד ששרר בארץ הצליח לשכנע את שר האוצר, פנחס ספיר, להילחם באבטלה באמצעות בניית מתקני ספורט ובריכות שחייה ברחבי הארץ. בן דוד פעל לפיתוח מכון וינגייט, יזם את הקמת היכל הספורט יד אליהו שבתל אביב וכיהן כיו"ר איגוד הכדורסל. יריב אורן החליפו בתפקיד בשנת 1970 ויזם, בין היתר, את הקמת "סל הספורט לרשויות", המאפשר תמיכה כספית בכל הרשויות בישראל לפי מפתח סוציו-אקונומי, מספר תושבים והיקף הפעילות. בנוסף, הקים בשנת 1984 בשיתוף ההתאחדות לספורט בישראל והוועד האולימפי בישראל את היחידה לספורט הישגי, במטרה לשפר ולמקסם את ההכנות למשחקים האולימפיים. בין השנים 1982-1981 השתתף בקורס במכללה לביטחון לאומי ואורי אפק מילא את מקומו. בתקופת כהונתו, בשנת 1989, זכה מכון וינגייט בפרס ישראל.
בשנת 1988 אוחד הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך יחד עם מינהל הספורט במשרד ויריב אורן עמד בראש הגוף המאוחד. בשנת 1995 נכנס לתפקיד ד"ר יהושע דקל, שהמשיך לפעול בעקבות אורן להקמת התאחדות ספורט בתי הספר. כמו כן, יזם את הקמתם של "מרכזי מצוינות" ברשויות ובענפי הספורט השונים, לקידום ולפיתוח מחוננים בספורט.
בינואר 2008 מונה ד"ר אורי שפר לתפקיד ראש מינהל הספורט.
מנהלי מינהל הספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מנהל | שנים |
|---|---|
| ראובן דפני | 1960 - 1965 |
| עשהאל (דודזון) בן דוד | 1965 - 1970 |
| יריב אורן | 1970 - 1995 |
| ד"ר שוקי דקל | 1995 - 2007 |
| ד"ר אורי שפר | 2008 - 2017 |
| עופר בוסתן | 2017- מכהן |
מטרות מינהל הספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקמת המועצה העליונה לספורט בישראל לקידום שיתוף הפעולה בין כל המעורבים בעשייה הספורטיבית התחרותית, ההישגית והעממית בישראל. השותפים הם: משרד התרבות והספורט, משרד האוצר ומשרד המשפטים, הוועד האולימפי בישראל, המועצה להסדר ההימורים בספורט, הרשויות המקומיות, ההתאחדות הישראלית לספורט נכים, המועצה לקידום ספורט נשים, איל"ת, ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל ועוד.
המועצה תקבע סדרי עדיפויות לענפי הספורט על פי צורכי האוכלוסייה והמדינה, ובהמשך תפעל למען פיתוח ענפי ספורט בישראל. המועצה תתווה את המדיניות האסטרטגית הלאומית של ישראל בספורט לטווח הבינוני והארוך, תקבע את התוכנית הלאומית למתקני ספורט בישראל ותקצה באמצעות ועדה ציבורית משאבים כספיים לאיגודים, התאחדויות ואגודות ספורט ברחבי המדינה. חיזוק פעולה זו יביא להרחבת התשתיות האנושיות והפיזיות (מתקנים) ברחבי הארץ ולראייה מערכתית, אשר אמורה לסייע לספורטאים מוכשרים צעירים לממש את יכולתם ולהגיע לפסגת הספורט העולמי בתחום התמחותם.
- פיתוח וקידום תוכנית לאומית לספורט ולפעילות גופנית בשיתוף משרד הבריאות ומשרד החינוך. הרחבת פעילויות ספורטיביות בכל הגילאים נוכח בעיית ההשמנה ממנה סובלים על פי ההערכות כ-900 אלף איש וכדי לקדם אורח חיים בריא ופעיל.
- קידום ספורט נשים בישראל, בשיתוף פעולה עם המועצה לקידום ספורט הנשים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לפעול לשינוי עמדות החברה בישראל בכל הקשור לספורט נשים, ולעודד השתתפות ילדות, נערות ונשים בספורט. למען מטרה זאת הוקצבו 80 מיליון ₪ לשמונה שנים ועוד 1.8 מיליון ₪ בשנה לצורך ניהול הפעילות, שיווקה והטמעתה בקרב הציבור. במקביל, עידוד וסיוע לייצוג הולם לנשים בארגוני הספורט.
- קידום וסיום התקנת התקנות לחוק הספורט המוטורי מתוקף "חוק הספורט המוטורי", באמצעות הרשות לנהיגה ספורטיבית. התחלת מרוצי קארטינג, אופנועים ומרוץ מכוניות בקיץ 2010.
- פיתוח הצלילה הספורטיבית - הרחבת החשיפה לצלילה, טיפוח הענף ברמה הלאומית והבינלאומית. בישראל הוסמכו עד היום כ־150 אלף צוללים.
- קידום החוק למרוצי סוסים, שאם יאושר יביא להקמת ההיפודרום הראשון ומועצה להסדר מרוצי סוסים והימורים הנלווים לכך. יוזמה זו עתידה להביא פרנסה לכ - 3000 משפחות.
- להיאבק באלימות בספורט מתוקף חוק איסור אלימות בספורט על ידי המועצה למניעת אלימות בספורט, בה נוטלים חלק משרדי הממשלה השונים, התאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל ואיגודים נוספים ובראשה יושב השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.
- להעלות את מספר הספורטאים התחרותיים בישראל בכ – 3-5% מדי שנה, על ידי פיתוח מודל חדש לאיתור וטיפוח ספורטאים צעירים ותחת הסיסמה - "לגדול בספורט - ולהגיע למצוינות".
- קידום הכשרת מנהלים בספורט, בשיתוף פעולה עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. המטרה היא ליצור בתוך מספר שנים עתודה של מנהלים בספורט בעלי רקע והכשרה אקדמאיים.
- לשנות ולהתאים את מבנה הכשרת המאמנים למבנה האירופאי ולשפר את מעמד המאמן והיחס לאימון ספורט.
- לחוקק את חוק מכון וינגייט, במטרה להבטיח את המשך התפתחות המכון למען הספורט בישראל.
- להביא לפיתוחו של קוד אתי גנרי באיגודים, התאחדויות וקבוצות ספורט, אשר ממנו ייפתח ויטמיע כל איגוד קוד אתי לבעלי עניין או נושאי משרה כגון: מאמנים, ספורטאים, מנהלים ושופטים.