מינה עברון
 | |
| מינה עברון במהלך חפירות במערת מיסליה, הכרמל, 2002 | |
| לידה | 1949 (בת 75 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה פרהיסטורית |
| מקום מגורים |  ישראל |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות מערת מיסליה ומערת הנחל בכרמל | |
  | |
מינה וינשטיין-עברון (נולדה ב-1949) היא ארכאולוגית המתמחה בפרהיסטוריה, פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.[1] מחקריה מתמקדים בשלבים מרכזיים באבולוציה של האדם והתפתחותו התרבותית: ראשית הופעת האדם המודרני מחוץ לאפריקה בתקופה הפלאוליתית התיכונה והמעבר מחיי ציידים-לקטים לחקלאות במהלך התרבות הנאטופית.
עברון חקרה היבטים מגוונים של התרבות הנאטופית ובהם: הקבורה, האמנות, תנאי הסביבה, ניצול חומרי גלם, והקשרים בין קבוצות ואזורים שונים. מחקר מרכזי נוסף שהשלימה בשנת 2009 פורסם בספר העוסק בחקר ארכיונים ובהיסטוריה של הארכאולוגיה הפרהיסטורית בהר הכרמל.
בין תפקידיה האקדמאים עסקה גם במורשת בתחום הארכאולוגיה ותרמה לקידום הכרת נחל מערות כאתר מורשת עולמי (הוכרז ב-2012). תחום נוסף בו היא מתמחה הוא פלינולוגיה, שחזור אקלים ונופים עתיקים דרך ניתוח מאספי גרגירי אבקת פרחים המתרבדים באופן טבעי במשקעי אגמים ובאתרים ארכאולוגיים. מאז 1978 היא מנהלת את המעבדה לפלינולוגיה במכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עברון החלה את לימודיה באוניברסיטת בר-אילן, שם השלימה בשנה 1972 תואר ראשון בעבודה סוציאלית. במקביל באותה שנה השלימה תואר ראשון נוסף באוניברסיטת תל אביב בארכאולוגיה. באוניברסיטת תל אביב השלימה גם את תאריה המתקדמים. בשנת 1984 הוענק לה תואר דוקטור על מחקרה הפלינולוגי בקידוח מאזור עמק החולה. החל משנת 1976 היא נמנית עם סגל אוניברסיטת חיפה ומשנת 2007 היא פרופסור מן המניין. בין תפקידיה האקדמאיים המרכזיים שימשה עברון כראש מכון זינמן לארכאולוגיה וראש תוכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה.
בשנת 2017 יצאה עברון לגמלאות. לכבודה ערכו תלמידיה (כיום אנשי סגל בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה), דני רוזנברג וראובן ישורון, קובץ מאמרים בנושא "האדם וסביבתו הקדומה בלבנט"[2].
פרויקטים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתחום הפלינולוגי, מחקר סדימנטים בבקעת הירדן ובמישור החוף, ובנוסף במספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה הפרהיסטורית: מערת הנחל, אוהלו 2, אתרים נאוליתיים טבועים (בים מול חוף הכרמל), וכן של ספינות טרופות (מעגן מיכאל) וטיח רומי (חורבת סומקה).
- עומדת בראש מפעלי חפירות ארכאולוגיים במספר אתרים:
- מערת הנחל בנחל מערות, הכרמל. עברון חפרה בשנים 1989-1988 שכבה נאטופית בתוך המערה. מחקר זה עסק בהיבטים תרבותיים שונים (תעשיית אבן, חפצי אמנות, כלי בזלת ועוד), היבטים של כלכלת קיום של יושבי האתר (חקירת גרגירי אבקת צמחים, שרידי עצים, עצמות של בעלי חיים) ושיחזור קשרי סחר-חליפין ארוכי-טווח בין קבוצות ציידים-לקטים מאזורים שונים בבלבאנט. משנת 1994 עד היום חופרת עברון את אתר הבסיס הנאטופי בטרסה שלפני המערה. באתר מיוצגים כל שלבי התרבות ובמחקר נחקרים מאפייניה החשובים: ארגון האתר, ארכיטקטורה, קבורות, תיארוך מפורט של שלבי התרבות השונים, סביבת האתר והשינויים שחלו בה, כלכלת התושבים ודרך ניצולם של משאבי הסביבה מן החי והצומח. המחקר באתר תורם רבות להבנת המעבר בין חיי ציד ולקט לחברות החקלאיות הראשונות בתקופה הנאוליתית, בתקופה שבין כ-15,000- 11,500 שנים לפני זמננו.
- מערת גמל בנחל מערות, הכרמל. 1995-1991 מחקר על שלהי תקופת הפלאוליתית התחתון (התרבות האשלו-יברודית).
- מערת מיסליה, הכרמל. 2010-2001, פרויקט מחקר חדש במערה שקרסה. חפירה ראשונה באתר זה, חשפה רצף שכבות מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (התרבות האשלו-יברודית) ומתחילת התקופה הפלאוליתית התיכונה (השלב הקדום של התרבות המוסטרית), המכסות את התקופה של כ-300 עד 160 אלפי שנים לפני זמננו. באתר שפע ממצאים הכוללים כלי אבן, עצמות בעלי-חיים, מוקדי-אש, ואף שרידי אדם מעטים. אלה שופכים אור על האבולוציה התרבותית והאנטומית של בני האדם המודרניים המוקדמים בלבאנט. בין השאר התגלתה במערה לסת עליונה בת 177 אלף שנה לפחות, שזוהתה כשייכת לאדם מודרני – הממצא הקדום בעולם השייך לאדם המודרני מחוץ לאפריקה[3].
פרסומים בולטים בספרות המדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Weinstein-Evron, M. 1998. Early Natufian el-Wad Revisited. Etudes et Recherches Archaeologique de L’Universite de Liège (ERAUL), No. 77.
- Ronen, A. and Weinstein-Evron, M. (Eds.). 2000. Toward Modern Humans, The Yabrudian and Micoquian 400-50 k-years ago. Oxford, BAR International Series, No. 850.
- Weinstein-Evron, M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. ASPR, American School of Prehistoric Research Monograph Series. Boston: Brill.
- Weinstein-Evron, M., Scott, L. and L.K. Horowitz, Guest Editors of "Paleoenvironments": Special Issue in Honour of Aharon Horowitz. Journal of Arid Lands Vol. 74, Issue 7, July 2010 (with editorial).
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Weinstein Evron, M. 1983. The paleoecology of the Early Würm in the Hula Basin, Israel. Paléorient 9 (1): 5 19.
- Galili, E., and Weinstein Evron, M. 1985. Prehistory and paleoenvironments of submerged sites along the Carmel coast of Israel. Paléorient 11 (1): 37 52.
- Weinstein-Evron, M. and Belfer-Cohen, A. 1993. Natufian figurines from the new excavations of the el-Wad Cave, Mount Carmel, Israel. Rock Art Research 10: 102-106.
- Weinstein Evron, M. and Ilani, S. 1994. Provenance of ochre in the Natufian layers of el Wad Cave, Mt. Carmel, Israel. Journal of Archaeological Science, 21: 461-467.
- Lev-Yadun, S. and Weinstein-Evron, M. 1994. Late Epipalaeolithic wood remains from el-Wad Cave, Mount Carmel, Israel, New Phytologist, 127: 391-396.
- Weinstein-Evron, M. 1994. Biases in archaeological pollen assemblages: case studies from Israel. AASP Contributions Series, 29: 193-205.
- Weinstein-Evon, M., Lang, B. and Ilani, S. 1999. Natufian trade/exchange in basalt implements: evidence from northern Israel. Archaeometry 41: 267-273.
- Weinstein-Evron, M., Bar-Oz, G., Zaidner, Y., Tsatskin, A., Druck, D., Porat, N. and Hershkovitz, I. 2003. Introducing Misliya Cave, Mount Carmel, Israel: a new continuous Lower/Middle Paleolithic sequence in the Levant. Eurasian Prehistory 1(1): 31-55.
- Weinstein-Evron, M. 2003. In B or not in B: a reappraisal of the Natufian burials at Shukbah Cave, Judaea, Palestine. Antiquity 77: 96-101.
- Weinstein-Evron, M., Beck, A. and Ezersky, M. 2003. Geophysical investigations in the Service of Mount Carmel Prehistoric Research. Journal of Archaeological Science 30: 1331-1341.
- Killebrew, A. E., Scham, S. A., Abu-Uqsa, H., Atrash, W., Be'eri, R., Hachlili, R., Halabi Abu Yusef, H., Nagar-Hillman, O., Raz-Romeo, V. and Weinstein-Evron, M. 2006. From dialogue to polylogue: Exploring the Israeli and Palestinian past in the present. Archaeologies 2/2: 7-23.
- Yeshurun R., Bar-Oz G., Weinstein-Evron M. 2007. Modern hunting behavior in the early Middle Paleolithic: Faunal remains from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution 53: 656-677.
- Weinstein-Evron M., D. Kaufman, N. Bachrach, G. Bar-Oz, D. E. Bar-Yosef Mayer, S. Chaim, D. Druck, I. Groman-Yaroslavski, I. Hershkovitz, N. Liber, D. Rosenberg, A. Tsatskin, and L. Weissbrod 2007. After 70 years: new excavations at the el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society 37: 37-134.
- Langgut D., Almogi-Labin A., Bar-Matthews M. and Weinstein-Evron, M. 2011. Vegetation and Climate changes in the South-Eastern Mediterranean during the Last Glacial-Interglacial cycle (86 ka): new marine pollen record. Quaternary Science Reviews 30 (27-28): 3960-3972.
- . Weinstein-Evron, M., Yeshurun, R., Kaufman, D., Eckmeier, E. and Boaretto, M. 2012. New 14C Dates for the Early Natufian of el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel, Radiocarbon 54: 813-822.
- . Weinstein-Evron, M., Tsatskin, A., Weiner, S., Shahack-Gross, R., Frumkin, A. Yeshurun, R., Zaidner, Y. 2012. A Window into Early Middle Paleolithic human occupational layers: Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. PaleoAnthropology 2012: 202-228.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מינה עברון, באתר ResearchGate
- מינה עברון, באתר גוגל סקולר
- דף המרצה של מינה עברון באתר אוניברסיטת חיפה
- המעבדה לפולן באוניברסיטת חיפה
מינה עברון, סרטון בסדרה "חשופים" בערוץ YouTube של אוניברסיטת חיפה, 17 ביוני 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' מינה וינשטיין-עברון, באתר archlgy.haifa.ac.il
- ^ Rosenberg, D. and Yeshurun, R., 2018. Humans and quaternary environments in the Levant–A special issue in honour of Professor Mina Weinstein-Evron. Quaternary International 464.
- ^ Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science 359(6374): pp. 456–459.