מיס עולם

מיס עולם (מיס וורלד)
Miss World
לוגו מיס וורלד
הגוף המעניק ארגון מיס עולם
תקופת הפרס 1951–הווה (כ־73 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.missworld.com
מפה של המדינות אשר ניצחו בתחרות מיס עולם משנת 1951 ועד 2007 עם ציון של מספר הפעמים בהם המדינה ניצחה.
סגנית מיס הודו, פריאנקה צ'ופרה, מיס עולם לשנת 2000
מיס גיברלטר, קאיין אלדורינו, מיס עולם לשנת 2009

תחרות מיס עולם או מיס וורלדאנגלית: Miss World), היא תחרות יופי בינלאומית שנתית לנשים, הנערכת משנת 1951. בדומה לתחרויות מקבילות בעולם, בבחירת הזוכה מושם דגש על מראה חיצוני. תחרות מיס עולם משודרת בשידור חי ברחבי העולם. בכל שנה משתתפות בתחרות מאות נשים אשר נבחרו למלכות יופי או לסגניות במדינות מהן הגיעו. בישראל שודרה בעבר התחרות בשידור ישיר בערוץ 2, על ידי הזכיינית טלעד ואחר כך ב-yes[1].

המדינות שנציגותיהן זכו לניצחונות הרבים ביותר בתחרות הן הודו, ונצואלה ובריטניה (5 זכיות כל אחת), ארצות הברית, איסלנד, ג'מייקה ושוודיה (3 זכיות כל אחת).

בשנת 1951 ארגן אריק מורלי "תחרות ביקיני" במסגרת חגיגות פסטיבל בריטניה. האירוע היה פופולרי, וכונה על ידי התקשורת "מיס עולם". תחרות בגדי הים נועדה כקידום מכירות לביקיני, שהושק אז, ועדיין נחשב לא צנוע. כאשר הוכתרה הזוכה בתחרות ב-1951, קרסטין "קיקי" הקנסון משוודיה, זה הוסיף למחלוקת.

התחרות תוכננה במקור כאירוע חד פעמי, אך אריק מורלי החליט להפוך את תחרות מיס העולם לאירוע שנתי. מורלי רשם את השם "מיס עולם" כסימן מסחרי, וכל תחרויות העתיד נערכו בשם זה[2]. עם זאת, בגלל המחלוקת שנבעה מהכתרתה של הוקנסון בביקיני, מדינות בעלות מסורות דתיות איימו שלא לשלוח נציגים לאירועים עתידיים, והביקיני גונה על ידי האפיפיור. ההתנגדות לביקיני הובילה להחלפתו בכל התחרויות העתידיות במה שהתקבל כבגדי ים צנועים יותר, ומשנת 1976 הוחלפו בגדי ים בשמלות ערב.

בשנת 1959 החלה ה-BBC לשדר את התחרות. הפופולריות של התחרות גדלה עם הופעת הטלוויזיה. במהלך שנות השישים והשבעים, מיס עולם הייתה בין התוכניות הנצפות ביותר כל שנה בטלוויזיה הבריטית. עם זאת, בשנת 1970, התחרות בלונדון הופרעה על ידי הפגנה של פעילות פמיניסטיות (על ההפגנה מספר הסרט "לא ממושמעות"). יותר מ-18 מיליון איש צפו בתחרות בשיאה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.

בשנת 1974 הלן מורגן זכתה בתואר, בעקבות התפטרותה תוך 4 ימים אנליין קריאל זכתה בתואר.

בשנת 1980 זכתה גבריאלה ברום בתואר והתפטרה תוך 18 שעות[3].

בשנות השמונים מותגה התחרות מחדש עם הסיסמה Beauty With a Purpose, עם תוספת מבחנים של אינטליגנציה ואישיות. עם זאת, היו התנגדויות שונות לתחרות. אף על פי שהיא עדיין נהנתה מהצלחה ברחבי העולם, היא כבר לא שודר ב-BBC. חברת הטלוויזיה "תמזה" של ITV רכשה את זכויות השידור בבריטניה בין 1980 ל-1988. בתחילת שנות התשעים חלה ירידה בפופולריות של שידורי הטלוויזיה של האירוע, לאחר שהפך ל"לא אופנתי" בסוף שנות השמונים. התחרות חזרה בערוץ הלווין Sky One בשנת 1997, לפני שעברה לערוץ 5 למשך שלוש שנים (1998–2000).

בשנים 1951–1988 התקיימו כל התחרויות בלונדון, בריטניה, בתיאטרון ליסיום או ברויאל אלברט הול. החל מ-1989 מתקיימת התחרות בכל שנה במדינה אחרת. החל משנת 1999 מיס סקוטלנד קיבלה זכות להשתתף בתחרות.

בשנת 2002 הם היו אמורות להתקיים בניגריה. לאור מצב זכויות האישה במדינה זו, מספר מתמודדות הודיעו שלא ישתתפו בתחרות (למשל אן ואן אלסן, נציגת בלגיה)[4]. בסופו של דבר בגלל הלחץ הפוליטי של האזרחים המוסלמים של ניגריה[5], התחרות נערכה בלונדון[6]. חלק מהסרבניות הסכימו להשתתף בתחרות, שבה זכתה אזרה אקין, ואף היו בין המועמדות המובילות.

החל משנת 2015 התחרות אינה כוללת בגדי ים[7].

ארגון מיס עולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון מיס עולם מחזיק ומנהל את הגמר השנתי של תחרות מיס עולם, תחרות אשר גדלה והפכה לאחת הגדולות בעולם[8]. מאז הקמתו בשנת 1951, ארגון מיס עולם גייס יותר מ-250 מיליון פאונד עבור צדקה לילדים עם מוגבלויות וילדים מקופחים[9]. ארגון מיס עולם העניק זכות הצבעה ליותר מ-100 מדינות[10]. חברת מיס עולם בע"מ היא חברה פרטית, ובכך נתוני הרווחים שלה, ההוצאות שלה, התרומות שלה והצדקה אינם זמינים לציבור.

הארגון מנוהל על ידי ג'וליה מורלי.

שנה הזוכה
1956 פטרה שירמן
1959 קורינה רוטשייפר
1964 אן סידני
1969 אווה ריבר-שטייר
1976 סינדי ברייקספיר
1977 מרי סטאבין
1987 אולה ווייגרסטורפר[11]
1989 אנטה קרנגליצקה
1994 אישווריה ראי
1998 לינור אברג'יל
1999 יוקטה מוקהיי
2000 פריאנקה צ'ופרה
2001 אגבאני דארגו
2002 אזרה אקין
2003 רוזאנה דייוויסון
2004 מריה ג'וליה מנטילה
2005 אונור בירנה וילהיאמסדויטיר
2006 טטיאנה קוחז'ובה
2007 ג'אנג זילין
2008 קסניה סוקינובה
2009 קייאן אלדורינו
2010 אלכסנדריה מילס
2011 איביאן סרקוס
2012 יו ונקסיה
2013 מייגן יאנג
2014 רולן שטארוס
2015 מיריה ללגונה
2016 סטפני דל ואלה
2017 מאנושי צ'ילאר
2018 ונסה פונסה
2019 טוני-אן סינג
2021 קרולינה ביילאבסקה

נציגות ישראל בתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכת יופי ישראלית אחת זכתה בתואר מיס עולם - לינור אברג'יל בשנת 1998[12]. בתואר סגנית ראשונה, זכתה גילה גולן בשנת 1960 ובתואר סגנית שנייה זכו 6 נשים, רינה וייס (1956), זיוה שמרת (1959), מירי זמיר (1968)[13], עירית לביא (1970), חנה אורדן (1972)[14], ולאה קליין (1974).

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת מישראל
שורה בוורוד מסמלת תחרות בה המתמודדת הישראלית הגיעה למקום שני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הישראלית הגיעה למקום שלישי
שורה בטורקיז מסמלת תחרות בה המתמודדת הישראלית הגיעה למקום רביעי
שורה בירוק מסמלת תחרות בה המתמודדת הישראלית הגיעה למקום חמישי
שורה בבז' מסמלת תחרות בה המתמודדת הישראלית הגיעה למקום שישי

שנה נציגה מקום
1953 חבצלת דרור
1954
1955 מרים קוטלר
1956 רינה וייס סגנית שנייה (מקום שלישי)
1957 שרה אלימור 7 ראשונות
1958 רחל שפריר
1959 זיוה שמרת סגנית שנייה (מקום שלישי)
1960 גילה גולן סגנית ראשונה (מקום שני)
1961 אראלה הוד
1962 אילנה פורת 15 ראשונות
1963 שרה תלמי
1964 אופירה מרגלית לא השתתפה בשל הצבא
1965 שלומית גת
1966 סגולה גור
1967 דליה רגב סגנית שלישית (מקום רביעי)
1968 מירי זמיר סגנית שנייה (מקום שלישי)
1969 תהילה סלע 15 ראשונות
1970 עירית לביא סגנית שנייה (מקום שלישי)
1971 מירי בן דוד 15 ראשונות
1972 חנה אורדן סגנית שנייה (מקום שלישי)
1973 חיה קציר סגנית שלישית (מקום רביעי)
1974 לאה קליין סגנית שנייה (מקום שלישי)
1975 עתידה מור
1976 לבנה אברבנאל 15 ראשונות
1977 יעל חובב
1978 שרי אלון
1979 דנה פרל
1980 ענת צימרמן סגנית שלישית (מקום רביעי)[15].
1981 נינט אשור
1982 ענת כרם
1983 יפעת שכטר 15 ראשונות, 'מלכת אסיה'
1984 איריס לוק 15 ראשונות, 'מלכת אסיה'
1985 מאיה וכטנהיים סגנית חמישית (מקום שישי), 'מלכת אסיה'
1986 אוסנת מואס
1987 יעל גרטלר 15 ראשונות
1988 דגנית כהן
1989 רונית סיטון
1990 אריאלה טסלר
1991 ליאת דיטקובסקי
1992 רוית אסף 10 ראשונות, 'מיס פוטוגניק'
1993 תמרה פורת
1994 שירלי שוורצברג
1995 מירי בוהדנה 5 ראשונות
1996 טלי לוונטל
1997 מירית גרינברג
1998 לינור אברג'יל מיס עולם
1999 ג'ני צ'רוואני 5 ראשונות, 'מלכת אירופה'
2000 דנה דנטס
2001 קרן שלימוביץ
2002 קרול לוונשטיין
2003 מירי לוי
2004 ריטה לוקין
2005 קרן שחם
2006 יעל נזרי
2007 לירן כוהנר
2008 תמר זיסקינד
2009 עדי רודניצקי
2010 שביט ויזל
2011 אלה רן
2012 שני חזן 30 ראשונות
2013 טיטי איינאו לא השתתפה
2014 מור ממן
2015
2016 קארין עליה
2017 רותם רבי
2018
2019
2020 התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה העולמית
2021

משתתפות ידועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אביבה קרול, ‏"מיס עולם 2000" ב-YES, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2000
  2. ^ רויטרס, ״מיס עולם – לא פחות חשוב מהפיסגה", חדשות, 14 בנובמבר 1985
  3. ^ שתי מלכוות יופי הוכתרו ביממה אחת, מעריב, 16 בנובמבר 1980
  4. ^ שירות "הארץ", מלכות היופי מאיימות להחרים טקס "מיס עולם", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2002
  5. ^ אביבה אבירם, שלטון המאפיה של קאדונה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2002
  6. ^ ארנה קזין, מיס עולם אכזר, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002
  7. ^ גילי איזיקוביץ, תפנית דרמטית בתחרות מיס עולם: מהשנה הבאה — בלי בגדי ים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2014
  8. ^ "ElEconomista.es. Miss World Organisation and Mauj Telecom Ink Global Deal on Mobile Content and Applications", El Economista, ‏6 יוני, 2006
  9. ^ "Miss Trinidad and Tobago is new Miss World", Boca Raton News, ‏14 נובמבר, 1986
  10. ^ "Warsaw-life.com. Miss World comes to Warsaw", Warsaw-life.com, ‏24 מאי, 2011
  11. ^ הלן חנן, צילומי פורנו מאיימים על הכתר של מיס עולם, חדשות, 26 בנובמבר 1987
  12. ^ אביבה קרול, ‏מיס עולם היא גברת הרייטינג, באתר גלובס, 6 בדצמבר 1998
  13. ^ מלכת היופי' הישראלית במקום ה־3 בלונדון, מעריב, 15 בנובמבר 1968
  14. ^ מלכת אוסטרליה - מיס עולם; חנה אורדן מישראל - שלישי, דבר, 3 בדצמבר 1972
  15. ^ אמיר פלג, יופי זה לא הכול, חדשות, 28 באפריל 1989

|}