מכון המחקר הדרום-מערבי

מכון המחקר הדרום-מערבי
**Southwest Research Institute**
נתונים כלליים
סוג	מכון מחקר ופיתוח עצמאי
מייסדים	תומאס בייקר סליק ג'וניור
תקופת הפעילות	1947–הווה (כ־77 שנים)
חברות בנות	Southwest Research Institute Boulder Office
מיקום המטה	סן אנטוניו, טקסס
קואורדינטות	29°26′33″N 98°36′45″W / 29.4425°N 98.6125°W
משרד ראשי	ארצות הברית
ענפי תעשייה	מחקר
הכנסות	726 מיליון דולר (2021)
עובדים	3,000 (2021)
	SwRI

מכון המחקר הדרום־מערבי (באנגלית: Southwest Research Institude; בראשי תיבות: SwRI) הוא מכון מחקר ופיתוח עצמאי ללא מטרות רווח בסן אנטוניו, טקסס, שנוסד בשנת 1947 על ידי תומאס בייקר סליק ג'וניור, ממציא, הרפתקן, איש עסקים מתעשיית הנפט ונדבן.

המכון הוא ארגון שנוסד בארצות הברית והמספק שירותי מדע, מחקר בינתחומי ופיתוח יישומי טכנולוגיה והנדסה חדשניים ללקוחות ממשלתיים ומסחריים ברחבי העולם. השטח הבנוי של המכון מתפרס על שטח של כ־186,000 מ"ר של מעבדות, מתקנים ומשרדים עדכניים. הקמפוס המרכזי בסן אנטוניו פרוס על שטח של כ־4.85 קמ"ר.^[1]

רקע היסטורי

1947–1967 - המייסד תומאס סליק גייס את הרולד ווגטבורג לנשיא הראשון שהוביל מדענים ומהנדסים בחוות בקר של 1,200 דונם מחוץ לסן אנטוניו. המכון גדל מ־64 פרויקטים ל־600 בחמש השנים הראשונות, וזכה לבולטות לאומית בתחומי בדיקות רכב, מחקר סביבתי וניווט רדיו. ההכנסות השנתיות הגיעו ל־4.5 מיליון דולר עד שנת 1957.
1967–1987 - המכון הרחיב את יכולות המחקר כחלוץ, וקבע סטנדרטים בתחומים כמו מיקרו־קפסולציה, מחקר חלל, נפט וגז, הנדסת אוקיינוס, הערכה ללא הרס, פליטות ומחקר חומרים. במהלך שנות השבעים פיתח המכון תקני מחקר ובטיחות חדשים בנושא פליטות, שריפות וזיהום אוויר. המכון צמח והתרחב בשנות השמונים לתחומים חדשים הכוללים ניווט, מערכות תעופה, אוטומציה, בינה מלאכותית וייצור.
1987–2007 - בנובמבר 1997 מונה ג'יי דן בייטס לנשיא המכון ועד שנת 2000 המכון ביצע את הפרויקט הראשון הגדול בתחום החלל (IMAGE). פרויקט זה סלל את הדרך לפרויקטים נוספים עם נאס"א. בשנת 1997 הגיעו הכנסות המכון ל־270 מיליון דולר והמשיכו לצמוח במהלך כהונתו של בייטס לכדי 592 מיליון דולר בשנת 2014. באותה שנה שבייטס פרש לאחר שכיהן 17 שנה כנשיא המכון, הארגון הרחיב את פעילותו לתחומים חדשים כגון רובוטיקה, מערכות חכמות, דינמיקת מכונות, מערכות תחבורה חכמות ומדעי החלל.
2007 – כיום - בשנת 2014, התמנה אדם ל. המילטון לנשיא הרביעי של המכון, שמעסיק כ־3,000 מדענים, מהנדסים ואנשי צוות תומכים. מכון המחקר הדרום־מערבי זוכה לתשומת לב עולמית בכך שהוא מוביל את המשימות של נאס"א כמו משימת ניו הורייזונס לפלוטו, משימת ג'ונו לצדק, משימת מגנטוספרי רב־ממדי ומשימת סקר גבול בין־כוכבי. המכון הוא מוסד המחקר הראשי שיוביל את המחקר המדעי במשימת לוסי ששוגרה באוקטובר 2021. הרולד לויסון הוא החוקר הראשי ממכון המחקר הדרום־מערבי בקולורדו, האחראי למשימה המדעית של הגשושית.^[2] תכנון ובניית מכשור מדעי (UV imaging Spectrograph) עבור משימת JUICE של סוכנות החלל האירופית ששוגרה באפריל 2023 לחקירת הירחים הגליליאניים.

תחומי מחקר וארגון

נכון לשנת 2021, המכון מונה כ־3,000 עובדים ויותר מ־4,000 פרויקטים פעילים במכון בכל זמן נתון והם ממומנים כמעט באופן שווה בין הממשלתי והמגזר המסחרי. תחומי המחקר כוללים; מדעי חלל והנדסה, אוטומציה, רובוטיקה ומערכות חכמות, מערכות אוויוניקה ותמיכה, הנדסה ביולוגית, כימיה והנדסה כימית, קורוזיה ואלקטרוכימיה, מדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מחקר פליטת קרינה, מכניקה הנדסית, טכנולוגית אש, מערכות נוזלים ודינמיקת מכונות, דלקים וחומרי סיכה. תחומים נוספים כוללים הנדסה גיאוכימית וכרייה, הידרולוגיה וגאוהידרולוגיה, מדעי חומרים ומכניקת שברים, מידול והדמיה, הערכה לא הרסנית, חיפושי נפט וגז, טכנולוגיית צנרת, שינוי וציפוי פני השטח, ותכנון, מחקר ופיתוח של כלי רכב מנועי. בשנת 2021 פרסמו אנשי צוות המכון, 872 מאמרים בספרות הטכנית, העביר 212 מצגות בכנסים טכניים, ימי עיון וסימפוזיונים ברחבי העולם, הגישו 48 גילויים על המצאה, 46 בקשות לפטנט, וקיבלו 25 פרסי פטנט אמריקאיים. המכון יוזם חוזים עם לקוחות על בסיס התייעצויות ומכין הצעה רשמית המתווה את היקף העבודה ובכפוף לרצון הלקוח והתוכניות נשמרות בסודיות. המטה המרכזי של המכון הכולל משרדים ומעבדות נמצא בסן אנטוניו. למכון משרדים ומעבדות טכניות בבולדר, קולורדו, אן ארבור, מישיגן, וורנר רובינס, ג'ורג'יה, אוגדן, יוטה, אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, רוקוויל, מרילנד. מיניאפוליס, מינסוטה, בייג'ינג, סין, ומיקומים אחרים. מגזין המכון "טכנולוגיה היום" יוצא לאור שלוש פעמים בשנה כדי להדגיש את פרויקטי המחקר והפיתוח הנמצאים במכון באותה עת.^[3]

מכון המחקר הדרום-מערבי מורכב מעשר מחלקות טכניות המציעות שירותים רב תחומיים, לפתרון בעיות, במגוון תחומים בהנדסה ובמדעים הפיזיקליים:^[4]

פיזיקה יישומית - הנדסת תעופה וחלל, מערכות אופטיות ואלקטרומכניות, מערכות אלקטרוניות ורובוטים ויישומי הנדסה ופיתוח מערכות.
אנרגיה יישומית - ייצור חיישנים וחומרה בתחומי טכניים כמו חלל, הנדסה כימית, חשמל ומכנית, הנדסת חשמל, הנדסת מערכות תקשורת, תכנון מכני, עיבוד דיוק, הדמיה חישוביות, עיבוד אותות, אופטיקה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי קרקע וגיאופיזיקה.
המרכז לניתוחים רגולטוריים של פסולת גרעינית - הערכת מפגע חיצוני, דימות אש והנדסת הגנת אש, הערכות השפעות על שינוי גלובלי ושינוי אקלים, גיאופיזיקה קרובה לפני השטח, הקונסורציום של הדור הבא של נזילות, רישוי ופיקוח גרעיני, מעורבות ציבורית וניהול חומרים רדיואקטיביים.
כימיה והנדסה כימית - כימיה אנליטית וסביבתית, כימיה הנדסית, טכנולוגית כיבוי אש, פרמצבטיקה והנדסת ביולוגית.
פתרונות מודיעין והגנה - מערכות אוויוניקה ותמיכה, שילוב אלקטרוניקה וטכנולוגיית סייבר, פתרונות סיגינט, הנדסת תוכנה, מעקב ומיקום גאוגרפי ומוצרים טקטיים.
מחקר חומרי סיכה ואנרגיה - חומרי סיכה למנועים, דלק ומחקר חומרי סיכה, טכנולוגיית דלקים וחומרי סיכה.
מערכות מודיעין - חישה יישומית, מערכות קריטיות, טכנולוגיות ייצור.
הנדסה מכנית - דינמיקה הנדסית, הנדסת נוזלים, מכונות, הנדסת חומרים, הנדסת מבנים.
הנדסת אנרגיה - תכנון ופיתוח, מנוע דיזל, מחקר פליטות ופיתוח, מנועי הצתה ומחקר רכב.
הנדסת חלל ומדעי החלל - כדור הארץ, אוקיינוס וחלל, מדעים פלנטריים, מדעי החלל ומערכות חלל.