מכילתא (כתב עת)

מכילתא

סוגה	מחקר תורני
עורך ראשי	מנחם טייטלבאום, ומשה דוד צ'צ'יק
תאריכי הופעה	2019–הווה (כ־5 שנים)
שפה	עברית
מדינה	ישראל
ISSN	2707-4900

מכילתא הוא 'כתב עת לתורה ולחכמה', שנוסד בשנת ה'תש"פ. כתב העת יוצא לאור כפעם בשנה, ונכון לאדר שני ה'תשפ"ד (מרץ 2024) יצאו לאור חמשה גליונות. עורכי כתב העת הם מנחם טייטלבאום ומשה דוד צ'צ'יק. בעבר עדיאל ברויאר והרב יעקב ישראל סטל היו מהעורכים.

כתב העת מתייחד בכך שהוא אמנם מוקדש למחקרים במדעי היהדות, במבנה ובעריכה דומים לאלו של כתבי עת אקדמיים בתחום; ועם זאת הוא אינו כולל מערכת של אנשי אקדמיה או חסות של מוסד אקדמי,^[1] כמקובל בכתבי עת אקדמיים, וחלק ניכר מהכותבים בו ומקהל היעד שלו הם חוקרים עצמאיים, תלמידי ישיבות וכוללים, בעיקר חרדים,^[2] ואינם בהכרח בעלי תואר אקדמי מתקדם, או תואר אקדמי בכלל. כך תוארה מטרת כתב העת בפתח הגיליון הראשון:

'מכילתא' הוא כתב-עת המוקדש לפרסום מחקרים בכל תחומי היהדות. בתקופה האחרונה הולך ומשגשג המחקר התורני בידי יושבי בתי המדרש, ציבור גדול של תלמידי חכמים עוסק בתחומים מגוונים של המחקר, ואף מפרסם מפירות מחקריו בבמות שונות. נוכח פריחה זו ניכרת נחיצותה של במה הפונה לקהל אוהבי תורה והמיועדת לפרסום מאמרים ברמה גבוהה וביקורתית. אנו תקווה כי 'מכילתא' ישמש במה למחקרים בכל אחד ממקצועות התורה ובמקצועות שהם לה כרקחות וטבחות, פתחים ושערים, כגון חקר לשון הקודש ודברי הימים.

— הקדמת המערכת לגיליון א

כך תיאר הרב יואל קטן את עניינו של כתב העת, בסקירתו לגיליון השני:

אמנם אין חסרות במות תורניות ואקדמאיות שמפרסמות בדיוק מאמרים כאלו, אבל לכל במה הגוון שלה, הדרישות שלה, המחויבויות שלה, והנה קמו כמה חוקרים צעירים מהשורה הראשונה ובראשם רמ"ד צ'צ'יק, חסיד קרלין בוגר ישיבת מיר ודוקטורנט מבריק באוניברסיטה העברית, והחליטו לבנות במה חדשה בדיוק על פי המתכונת שנראית להם – מאמרים ברמה גבוהה וביקורתית במקצועות התורה השונים ובפריפריה התורנית – לשון הקודש, מחקר היסטורי, ביקורת ספרים ועוד.

— הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין גיליון 232 [ס,ב], טבת תש"פ, עמ' 127–128: סקירת גיליון א

בין הכותבים: פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יעקב שמואל שפיגל, ד"ר עזרא שבט, הרב יעקב ישראל סטל, יוסף אביב"י, הרב יהודה זייבלד, משה שוחט, הרב משה הלל, עדיאל ברויאר, הרב אריאל אפרים אהרונוב.

במאמר ארוך שפורסם בכתב העת,^[3] פרסם יוסף אביב"י את טענתו כי יש לפקפק במהימנות הספר קול התור כמייצג במדויק מסורת שנמסרה מהגאון מווילנה ועד למחבר הספר, ר' הלל ריבלין משקלוב.^[4]

גליונות כתב העת המלאים אינם זמינים לקריאה במאגרים התורניים, אך חלקים ממנו פורסמו באתרי אינטרנט שונים.

• אשכולות כתב העת בפורום אוצר החכמה (כוללים תוכן עניינים ועמודים לדוגמה): גיליון א, גיליון ב, גיליון ד
• הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 232 [ס,ב], טבת תש"פ, עמ' 127–128: סקירת גיליון א
• הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 238 [סא,ד], תמוז תשפ"א, עמ' 117: סקירת גיליון ב

• שמחה עמנואל, שניאור זק"ש: רשימת כתבי יד באוסף גינצבורג (חלק א), עמ' 40-7
• הרב יעקב ישראל סטל, מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית ובתפילות נוספות: מנהגי צרפת, פרובאנס ומקומות אחרים, עמ' 41–112
• עדיאל ברויאר, דקדוקי סופרים ב'הכי גרסינן', עמ' 353–364

• הרב יעקב ישראל סטל, פיוט 'אשורר לצורי שירה עריבה' בהלכות יום טוב לר' משה בירבי בנימין הסופר מרומא, עמ' 5–26
• עידן פרץ, נוסח קטלוניא קווי יסוד בתפילות הקבע ומערכת הפיוטים, עמ' 87–127
• שמחה עמנואל, שניאור זק"ש: רשימת כתבי היד באוסף גינצבורג (חלק ב), עמ' 129-177
• הרב יהודה זייבלד, המהדורה הראשונה של 'עקידת יצחק' לר"י עראמה, עמ' 204–207
• הנ"ל, ההלכה בהיכל המחשבה האוניברסלית: ביקורת על הספר 'כמעיין המתגבר', עמ' 325–338

• עזרא שבט, קטע חדש ממדרש ילמדנו לפרשת קרח, עמ' 10-5^[5]
• הרב י"י סטל, 'נצר בני אמונים למען תנצור' השלמה נוספת לספר המשלים של ר' סעיד בן באבשאד, עמ' 11–24
• אהרן שטיינר (מהדיר) ועדיאל ברויאר (מבוא), פירוש קדום למסכת תענית, עמ' 25–60
• יעקב שמואל שפיגל, אקדמיות באיטליה והיתר 'לקיים אקדמיה ביום השבת': תשובה מאת ר' יצחק בן אשר פסיפיקו, עמ' 124-79
• משה שוחט, בין נוסח להגייה: על ברכת אשר קדש ידיד מבטן, עמ' 125–160

• נחמן לוין, מרים בת בלגה והילני המלכה: מרחב ועימות בתוספתא סוכה, עמ' 5–22
• הרב י"י סטל, הידורה של סוכה גדולה: הלכה מחודשת ושורשה הארצישראלי, עמ' 121–136
• שמחה עמנואל, קובצי תשובות הרשב"א שעמדו לפני ר' יוסף קארו, עמ' 230-213
• משה גינצלר, שלשלת ראשי גולת בבל מחורבן בית ראשון ועד המאה ה־14, עמ' 231–354