המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
מכללה
על שם	דוד ילין
תקופת הפעילות	1913–הווה (כ־111 שנים)
מיקום
מיקום	בית הכרם, רח' מעגל בית המדרש 7
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′55″N 35°11′26″E / 31.7819°N 35.1906°E
	www.dyellin.ac.il
	(למפת ירושלים רגילה) המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל. המכללה היא בין המכללות הראשונות למורים בארץ ישראל ששמו דגש על שימוש בשפה העברית^[1]. "בית המדרש למורים העברי הממלכתי על שם דוד ילין" היה שמה הראשון הרשמי והמלא של המכללה, אך בפי כל היא הייתה ידועה בשם סמינר בית הכרם, שכן היא שוכנת על גבעה נישאה בלבה של שכונת בית הכרם. המכללה מוכרת גם בשמה "סמינר למורים" והיום שמה המקובל הוא "מכללת דוד ילין". המכללה נמצאת ברחוב מעגל בית המדרש 7.

היסטוריה

המכללה קרויה על שם מייסדה פרופ' דוד ילין אשר הקים אותה בשנת תרע"ד (1913) כחלק ממלחמת השפות והמאבק על הוראה בשפה העברית. אז נקרא המוסד "בית מדרש למורים העברי, כוננו דוד ילין". ילין שימש כמנהלה מהיווסדה עד 1938, ובין המנהלים ששימשו אחריו נמנים ד"ר בן-ציון דינבורג, ד"ר ישראל מהלמן, אברהם אבן-שושן, משה גיל, ד"ר ניסן שינין, וד"ר איתי זמרן.

הלימודים נערכו בעברית, והשפה הלועזית העיקרית הייתה גרמנית. הלימודים החלו לראשונה בט"ו בכסלו תרע"ד (14 בדצמבר 1913). התלמידים היו נערים, בנים בלבד, מגיל 14. תנאי הקבלה כללו אישור בריאות ותעודה המעידה על התנהגות טובה ("תעודת הנהגה טובה") מאת בר-סמכא כגון רב או מנהל בית ספרם הקודם. נערכו בחינות קבלה בתנ"ך, תלמוד, עברית ("ידיעה שלמה בדקדוק העברי ובניתוח הדקדוקי על פי אחד מספרי הדקדוק החדשים"), תולדות ישראל, לימודים כלליים. נדרשה יכולת שליטה נאותה בשפות גרמנית, ערבית וטורקית. לתלמידים מתקשים הוצע סיוע של מורה פרטי ולתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת הובטחה תמיכה כספית.

התלמידים למדו הן לימודים תיכוניים והן לימודי חינוך, במטרה להכשירם למורים. לאחר תום לימודיהם בבית המדרש היה עליהם "לקבל משרת מורה למשך שתי שנים בכל מקום אשר ההנהלה קובעת להם".

כשנה לאחר היווסדו של המוסד פרצה מלחמת העולם הראשונה וההוראה והחינוך המשיכו לפעול גם בשנים אלה, שהיו קשות ליישוב בארץ. אחדים מתלמידיו גויסו לצבא העות'מאני ושירתו בו כקצינים.

תלמידי הסמינר השתלבו בחיי השכונה גם בימי שלום ושלווה ובעיקר בימי מאורעות ומלחמות; במאורעות תרפ"ט (1929), במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939), במלחמת העולם השנייה, במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, הם היו חלק ממערך ההגנה והשמירה בשכונת בית הכרם ובחלקים אחרים של ירושלים.

המכללה עברה לשכונת בית הכרם בירושלים והשפיעה רבות על התפתחות השכונה ואופיה. המכללה משכה לשכונה מורים ואנשי רוח, בנוסף לאלו שהקימו את השכונה. הסמינריסטים גרו בשכונה, לרוב בחדרים שכורים בבתי השכונה והפכו לחלק מהווי השכונה. בקיץ, הושכרו חדרי הסמינריסטים לנופשים מהשפלה וכך הפכה השכונה למרכז נופש קיצי. בסמינר גם שכן שנים רבות בית הכנסת המרכזי של השכונה. במאורעות תרפ"ט התכנסו בבניין הסמינר שבנייתו טרם הושלמה תושבי השכונות: בית הכרם, שכונת הפועלים, קריית משה ובית וגן. התושבים על זקניהם וטפם השתכנו בכל חדרי הבניין, ובאולם, שלימים שימש אולם ההתעמלות, שוכנו הפרות והוא שימש רפת. על גג הבניין הוצבה עמדת שמירה וממנה נורתה אש רובים אל עבר דיר יאסין, הכפר שמעבר לוואדי ממערב, שתושביו ניסו להגיע אל השכונה ואל בניין הסמינר. התושבים התבצרו בבניין כשבוע ימים, עד חלוף הסכנה.

המכללה כיום

במכללה נלמדים התחומים הבאים:

לתואר ראשון בחינוך B.Ed ולתעודת הוראה בתחומים הבאים: חינוך לגיל הרך, חינוך יסודי וחינוך על יסודי, חינוך מיוחד, חינוך לבעלי מוגבלויות מורכבות, חינוך בלתי פורמלי, חינוך פתוח ניסויי (חופ"ן), חינוך יסודי בשיטת ולדורף
לתואר שני בחינוך M.Ed בתחומים הבאים: חינוך מיוחד, מידענות וספרנות, והוראה ולמידה. במכללה ניתן למוד גם לתואר שני Ma.at בטיפול באמנויות
לימודי תעודה פוסט BA: טיפול בתנועה, טיפול במוזיקה, טיפול בעזרת בעלי חיים, ביבליותרפיה, ספרנות ומידענות.

מכון חפ"ן, או בשמו המלא המכון לחינוך פתוח ניסויי, הוא מכון להכשרת מורים ברוח החינוך הפתוח. המכון הוקם בשנת 1976 על ידי הפרופסורים משה כספי, צבי לם ויוסף באשי, במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. במכון נלמדת משנתו החינוכית של משה כספי.

סגל המכללה

בראש המכללה עומד הנשיא פרופ' יוסף פרוסט. לצדו פרופ' חוה גיא, סגנית ראש המכללה לעניינים אקדמאיים.
ראו: ראשי המכללה לדורותיהם.

בוגרים ידועים

ראו רשימת בוגרי המכללה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)^[2]^[3].