מכפלה קרטזית
בערך זה |
מַכְפֵּלָה קַרְטֵזִית (סימון מתמטי: ) היא פעולה בינארית על קבוצות היוצרת קבוצה חדשה, שאבריה הם הזוגות הסדורים שרכיביהם מגיעים משתי הקבוצות, בהתאמה.
המכפלה נקראת כך על שמו של רנה דקארט (ששמו הלטיני הוא רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס) שהגדיר את המישור האוקלידי כקבוצת כל הזוגות הסדורים של מספרים ממשיים – ובכך יצר את תחום הגאומטריה האנליטית.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרה: [1].
תהיינה ו- קבוצות. המכפלה הקרטזית שלהן מסומנת והיא קבוצת כל הזוגות הסדורים האפשריים, כשבכל זוג האיבר הראשון שייך ל- והאיבר השני שייך ל-.
דוגמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם קבוצה מכילה 13 איברים של ערכי קלפים {A, K, Q, J, 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2} וקבוצה מכילה 4 איברים של סוג הקלף {♠, ♥, ♦, ♣}, אזי המכפלה הקרטזית של שתי הקבוצות היא קבוצת קלפי המשחק המוכרת לנו, בעלת 52 האיברים { (2, ♣), (3, ♣), ..., (A, ♥), ..., (K, ♠), (A, ♠) }[2].
הכללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה הדרך, אם נסתכל על n קבוצות, המכפלה הקרטזית שלהן תיתן קבוצה של n-יות המוגדרת כך:
בצורה פורמלית, נוכל להגדיר מכפלה קרטזית של כל משפחה של קבוצות (גם אינסופית) באמצעות קבוצת פונקציות שמוגדרת כך:
. כאן היא קבוצה של אינדקסים (דהיינו – לכל איבר בקבוצת האינדקסים מתאימה קבוצה אחת מתוך הקבוצות המוכפלות). האיברים של המכפלה הן פונקציות, כך שכל פונקציה מייצגת "נקודה" במכפלה. הקואורדינטות של הנקודה הן בדיוק הערכים שמחזירה הפונקציה. הדרישה על הפונקציות הללו היא שלכל קואורדינטה, הפונקציה תחזיר ערכים השייכים רק לקבוצה שאותה מייצגת הקואורדינטה.
אקסיומת הבחירה היא הקביעה שאם היא קבוצה של אינדקסים ולכל הקבוצה לא ריקה, אז המכפלה הקרטזית לא ריקה.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המרחב הוא מכפלה קרטזית של פעמים הישר הממשי . בכתיב פורמלי: (זו גם הסיבה שבגללה כותבים את בחזקת ).
- כל וקטור במרחב זה הוא n-יה סדורה . על פי ההגדרה הפורמלית שניתנה לעיל, כל וקטור הוא פונקציה כאשר . עבור נקודה כלשהי במרחב, הפונקציה המתאימה לה היא זו המקיימת .
- נביט בקבוצות כאשר . המכפלה היא קבוצת הפונקציות המקיימות .
נניח:
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכפלה קרטזית, באתר MathWorld (באנגלית)
- גדי אלכסנדרוביץ', תורת הקבוצות – מכפלות קרטזיות כלליות, באתר "לא מדויק", 20 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושאים בתורת הקבוצות | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | תורת הקבוצות הנאיבית • תורת הקבוצות האקסיומטית • קבוצה • יחידון • הקבוצה הריקה • קבוצת החזקה | |
עוצמות | עוצמה • קבוצה בת מנייה • קבוצה שאינה בת מנייה • עוצמת הרצף | |
פעולות | איחוד • חיתוך • משלים • הפרש סימטרי • מכפלה קרטזית | |
אקסיומות | אקסיומת ההיקפיות • אקסיומת האיחוד • אקסיומת הקבוצה האינסופית • אקסיומת ההחלפה • אקסיומת קבוצת החזקה • אקסיומת היסוד • אקסיומת הבחירה • השערת הרצף | |
משפטים | האלכסון של קנטור • משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין • הלמה של צורן • משפט הסדר הטוב | |
פונקציות | פונקציה • פונקציה חד-חד-ערכית • פונקציה על • פונקציה חד-חד-ערכית ועל • פונקציית הזיווג של קנטור | |
יחסים | יחס • יחס רפלקסיבי • יחס סימטרי • יחס אנטי-סימטרי • יחס טרנזיטיבי • יחס שקילות • יחס הופכי | |
סדר | סדר חלקי • סדר מלא • סדר טוב • טיפוס סדר • מספר סודר | |
שונות | הפרדוקס של ראסל |