מלאדה בולסלאב

מלאדה בולסלאב
**Mladá Boleslav**
סמל מלאדה בולסלאב סמל מלאדה בולסלאב	דגל מלאדה בולסלאב דגל מלאדה בולסלאב
	מראה כללי של העיר בשנת 1835
מדינה	צ'כיה
מחוז	בוהמיה המרכזית
נפה	מלאדה בולסלאב
ראש העיר	רדואן נוולאטי (Raduan Nwelati) ‏(ODS)
תאריך ייסוד	המאה ה-10
שטח	28.89 קמ"ר
גובה	235 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	46,428 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות	50°24′45″N 14°54′16″E / 50.41250°N 14.90444°E
אזור זמן	UTC +1
	www.mb-net.cz
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צ'כיה רגילה) פראג צ'סקה פלזן קרלובי; וארי; אוסטי ליברץ פרדוביצה אולומואוץ אוסטרבה ברנו זלין ייהלבה פולין סלובקיה אוסטריה גרמניה מלאדה בולסלאב

מלאדה בולסלאב (בצ'כית: Mladá Boleslav; [ˈmladaː ˈbolɛslaf]; בגרמנית: Jungbunzlau^[1]; בספרות הרבנית: בומסלא) היא עיר בחבל בוהמיה המרכזית ברפובליקה הצ'כית על גדות נהר הייזרה כ-50 קילומטרים צפונית-מזרחית לבירה פראג.

היסטוריה

העיר נוסדה במחצית השנייה של המאה ה-10 כטירה מלכותית עבור המלך בולסלאב השני, והיא נקראה על שמו בשם מלאדה בולסלאב (מלאדה - הצעירה), כדי להבחין בינה לטירה אחרת ליד פראג שנשאה אף היא את שמו של המלך; במאה ה-15 נוסף שם לוואי גם לטירה המוקדמת והיא נקראה "סטארה בולסלאב" (הישנה).

ב-1334 ו-1436 קיבלה מלאדה בולסלאב זכויות עיר, והפכה למרכז חשוב על הדרך מפראג לבוהמיה הצפונית, לוסטיה וברנדנבורג. במאה ה-16 הייתה העיר למרכז ומקום פריחה של זרמים שונים בכנסייה המוראבית והוקמו בה כנסיות ובית דפוס. תקופת רנסאנס זו פסקה עם הקתוליזציה המחודשת של אזורים אלו במאה ה-17 ואוכלוסיית העיר התמעטה.

מאידך, פרחה במאות ה-17–18 הקהילה היהודית בעיר, שכונתה בפי יהודיה "בומסלא", והיא הייתה למרכז יהודי חשוב. במאה ה-19 שהייתה למעשה כבר עידן של דעיכת הקהילה היהודית בעיר, עדיין כונתה העיר "ירושלים שעל הייזרה". הנגיד היהודי יליד ורונה, יעקב ב"ש פון טרויֶנברג, שהיה היהודי הראשון שזכה לתואר אצולה בממלכת הבסבורג, חי ופעל בסוף ימיו בבומסלא, נפטר בה ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי.

במאה ה-19 ידעה העיר שוב שגשוג כלכלי ותרבותי, היא הפכה למרכז אזורי חשוב ונפתחו בה מוסדות חינוך חדשים, תיאטראות ומוזיאונים. מפעל סקודה (במקור: לורין וקלמנט) שהוקם בעיר מספק עבודה לאלפים מתושבי העיר.

מועדון הכדורגל "מלאדה בולסלאב" העירוני, משחק בליגת העל הצ'כית בכדורגל.

יהדות בומסלא

הקהילה היהודית במלאדה בולסלאב, אותה כינו היהודים בומסלא, הייתה אחת הקהילות הוותיקות בבוהמיה. במשך שנים רבות היו רבני הקהילה תלמידי חכמים בעלי שם, ששמעם והשפעתם חרגו מתחומיה.

כנראה התיישבו יהודים בעיר כבר במאה ה-15, מוזכר יהודי יוצא העיר בשם יקותיאל זלמן בן יצחק דן בומסלא שעזב את פראג ב-1515 בדרכו לרוסיה. במאה ה-17 נפטר בעיר, האציל היהודי, יהודי החצר של כמה מקיסרי האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג, יעקב ב"ש. הרב מאיר פישלס מילידי העיר, כיהן במשך ארבעים שנה כראב"ד פראג וכראש הישיבה בה, וכונה על שם העיר "מהר"ם בומסלא".

רבני בומסלא

בין רבני העיר התפרסמו^[2]:

רבי אברהם שמואל בכרך (חי 1575–1615) - תלמיד מהר"ל מפראג ובעלה של נכדתו. סבו של רבי יאיר חיים בכרך. מגדולי דורו, בראשית דרכו היה דרשן בפראג ואחר כך רב בבומסלא. לאחר שעזב את רבנות העיר כיהן כרבן של: טורבין, קולין, פורליץ ווורמס^[3].
רבי שמואל בן יוסף יאסקי מלובלין (בעיר 1608–1612) - מחבר "לחם רב", מחמשת המכריעים בפולמוס החליצה^[4] של חתן המהר"ל, ר' אברהם ולרשטיין, לצד: רבי מרדכי יפה, המהרש"א, רבי יוסף קיצינגן מחכמי פראג ורבי יהודה לייב סרוואל רבה של ונציה.
רבי חיים פייבל מנדלן (בעיר 1620 בערך) - חתנו של השל"ה ותלמיד רבי משה חריף (הראשון).
רבי ישעיה בן שבתי הלוי הורוביץ (בעיר 1674–1675) - נכד השל"ה, היה קודם בואו לבומסלא רבן של ערים רבות: פיורדא, שטייניץ (אנ'), לייפניק. עזב את בומסלא לטובת רבנות פרנקפורט אחרי רבי אהרן שמואל קאיידנובר, ומפרנקפורט עבר לכהן כרבה של פוזנא.
רבי אליעזר ליפמן גרעץ (בעיר 1676–1694) - שימש קודם כרבן של טפליץ וקולין (אנ'). חתנו היה רבי אברהם ברודא רבה של פרנקפורט ומגדולי דורו, אף הוא יליד בומסלא.
רבי אורי שרגא ויבש חלפן (בעיר 1696–1700) - היה גם דיין בפראג ורבה של ברודא. ספרו דת אש נדפס לאחר פטירתו^[5].
רבי משה יצחק שפירא (בעיר 1712) - ראש ישיבה בליסא, רבה של בומסלא ואחר כך מחכמי פראג. בתו עלקה'לה נישאה לרבי יהונתן אייבשיץ
רבי משה ברנדס (בעיר 1717) - נקרא "ר' משה חריף השני", רבן של ערים שונות במרחב האשכנזי ובסוף ימיו אב"ד מגנצא
רבי בצלאל ברנדס (בעיר 1740–1767) - יליד העיר, בנו של הרב משה ברנדס, לאחר פטירתו הדפיס בנו את ספרו צידה ברוך^[6], ספר הזכרונות האוטוביוגרפי שלו "אגרת מחלת" המתאר את המצור על פראג של צבאות צרפת ובוואריה ב-1741 ואת קורות היהודים בפראג תחת המצור, הודפס בידי אהרן פריימאן בקובץ על יד, שנה שמינית^[7].
רבי אליעזר בונדי (עד 1785) - רב בגליל בעכינא, התמנה כרב בבומסלא לאחר פטירת הרב בצלאל ברנדס וכיהן בה עד פטירתו
רבי שמואל שמעלקא (1785–1805) - מחבר "אמרי זוטרי", בתוך הספר "אמרות טהורות" המשותף לו ולסבו רבי יצחק הלוי
רבי יחזקאל שלזינגר (1805–1821) - ר"מ בפראג ורב בכמה ערים, מחבר "מראה יחזקאל" על מסכת חולין (פראג תקפ"ח), בנו כתב עליו הספד בספר "אבל אבי" (פראג תקפ"א)
רבי יצחק שפיץ (1824–1842) - חתנו של רבי אלעזר פלקלס, שימש כאב"ד בומסלא 18 שנים^[8].
מוריץ גרינוולד (1887 - 1893), בהמשך הרב הראשי ליהודי בולגריה