שלמה עדני

רבי שלמה עדני

לידה	1567 ה'שכ"ז צנעא
פטירה	בסביבות 1640 לאחר ה'ת' חברון
מקום פעילות	חברון
תקופת הפעילות	?–1625
תחומי עיסוק	ליקט פירושים למשנה
רבותיו	אביו הרב ישועה עדני, הרב חיים ויטל והרב יהוסף אשכנזי
חיבוריו	מלאכת שלמה

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

אביו, הרב ישועה שהיה הרב של העיר צנעא, החליט בשנת ה'של"א לעלות עם משפחתו לארץ ישראל. בדרך מתה אמו של שלמה, וזמן קצר לאחר עלותו לארץ מתו שאר אחיו. תחילה התיישבו בצפת, מצבם הכלכלי היה קשה ורק לאחר שתלמידי חכמים התוודעו לתורתו של הרב ישועה הוטב במעט מצבם.

לאחר מכן עברו לירושלים, שם נפטר הרב ישועה בשנת ה'שמ"ב בהיות בנו שלמה בן 15 שנה. במשך שנתיים וחצי חי ללא בית. הרב משה חאמי שהבחין בעדני, הסכים לאמצו ולדאוג לכלכלתו. הוא כלכל אותו בביתו במשך 5 שנים עד שהשיאו (בשנת ה'שמ"ט או ה'ש"ן). גם לאחר נישואיו המשיך לתמוך בו בהיות הרב עדני שקוד על התורה.

הרב עדני הנציח את החסד שעשה איתו הרב חאמי בהקדמה לספרו מלאכת שלמה.

בהיותו בירושלים זכה ללמוד לפני גדולי הרבנים, ובפרט לפני הרב חיים ויטל והרב בצלאל אשכנזי. אחר כך, בסביבות שנת ה'ש"ס, עבר להתגורר בחברון^[1], פרנסתו הייתה תמיד דחוקה, ואסונות קשים עברו עליו, ומתו לו 11 ילדיו במגפות. הוא נפטר בחברון לאחר שנת ה'ת'^[2] ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון.

את הספר מלאכת שלמה^[3] על ששה סדרי משנה כתב במשך שלושים שנה בחברון, החל משנת 1589, כאשר היה בן 22. תשומת לב רבה הקדיש גם לבירור נוסח המשנה וניקודה, וכך יש חשיבות רבה לנוסחאותיו.^[4][5] פעמים רבות הוא חוסך דפים רבים של פלפולים הבנויים על טעויות.^[מקור?] בחיבורו ניכרת בקיאות בשני התלמודים, במפרשים ובפוסקים, והוא רגיל לדון בדבריהם עד לפסיקת ההלכה. בפרט ניכרת חיבתו לרמב"ם, שאותו הוא מכנה בתואר "גדול הפוסקים".

בפירושו מובאות גם הגהות רבות מהרב יהוסף אשכנזי.

הספר נדפס לראשונה בווילנה בשנים תרפ"ד-תרפ"ט מתוך כתב יד וארשא כתב יד המחבר. בהדפסה זו הושמטו קטעים רבים כיוון שהמחבר מעתיק את דברי התוספות יום טוב ולדעתם אין צורך שיודפסו שניהם על גיליון אחד. בנוסף הושמטו ציונים שציין המחבר לתלמוד ולרמב"ם בטענה שגם זה מיותר. בהמשך נדפסו מהדורות שהחזירו קטעים אלו או חלקם.

• ספר נוסף שחיבר נקרא בשם "בנין שלמה לחכמת בצלאל" ובו העתיק הגהות וחידושים מרבו רבי בצלאל אשכנזי לסדר קדשים מהתלמוד בבלי, ועל פיו נדפסו בגיליון התלמוד בדפוס וילנה ההגהות המכונות "שיטה מקובצת", שיוחסו בטעות לרבו, הרב אשכנזי.^[6]
• ספר נוסף בשם "דברי אמת" שהוא הגהות למקרא. החיבור אבד אולם החיד"א השתמש בו.^[7]

• הקדמתו לספרו מלאכת שלמה.
• וישתומם שלמה על המראה, יוסף ויכלדר, המבשר תורני, י"ג סיון תשס"ט
• ישראל צבי פיינטוך, "על "מלאכת שלמה" לר' שלמה עדני", בתוך ספרו מסורות ונוסחאות בתלמוד: מחקרים, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ה 1985, עמ' 179–186
• י' רצהבי, "ר' שלמה עדני וחיבורו 'מלאכת שלמה", סיני קו, תש"ן, עמ' רמ"ג–רנ"א
• ע"צ מלמד, "מלאכת שלמה לר’ שלמה עדני", סיני' מד, תשי"ט, עמ’ שמו–שסג

• "עַדֶנִי, שלמה בן יהושע", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמוד 13, באתר היברובוקס
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלמה עדני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1308-1306, באתר היברובוקס
• שלמה עדני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב יוסף מרקוס, פירוש 'מלאכת שלמה' (א'), באתר בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי של ישיבת הר עציון (חלק ב')
• שלמה בן ישועה עדני (1567-1630), דף שער בספרייה הלאומית