מלו דרייר
.jpg) | |||||
| לידה | 6 בפברואר 1961 (בת 63) נוישטאדט אן דר ויינשטראסה, ריינלנד-פפאלץ, גרמניה המערבית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | גרמניה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה | ||||
| בן זוג | קלאוס ג'נסן | ||||
| www | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
מלו דרייר (בגרמנית: Malu Dreyer, נולדה ב-6 בפברואר 1961) היא פוליטיקאית גרמנייה מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. כיהנה כראש משלת ריינלנד-פפאלץ מ-16 בינואר 2013 עד 10 ביולי 2024, דרייר היא האישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד זה. היא שימשה גם כיושבת ראש ה-SPD לאחר התפטרותה של אנדריאה נאלס, כיהנה בתפקיד זה מ-3 ביוני 2019 עד 6 בדצמבר 2019, אז נבחרו ססקיה אסקן ונורברט וולטר-בוריאנס[1]. מדצמבר 2017 עד דצמבר 2019 הייתה אחת מחמשת סגני היושב ראש הפדרליים של ה-SPD.
כיהנה גם כחברה בממשלת מדינת ריינלנד-פאלץ כשרה לענייני חברה, עבודה ומשפחה, וכנשיאת הבונדסראט (מה שהפך אותה למעשה לסגנית הנשיא). היא האישה השנייה שהחזיקה בתפקיד זה ואחת מהנשים היחידות שכיהנו בתפקיד כה בכיר במדינה.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרייר נולדה ב-6 בפברואר 1961 בנוישטאדט אן דר ויינשטראסה שבריינלנד-פפאלץ. היא הבת השנייה מתוך שלושה ילדים. אביה היה מנהל בית ספר ואמה הייתה גננת. לאחר שנה בחילופי תלמידים בתיכון בקלרמונט, קליפורניה ב-1977 וסיום הלימודים בתיכון קתה קולוויץ בעיר הולדתה ב-1980, היא החלה ללמוד תאולוגיה אנגלית וקתולית באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ. שנה לאחר מכן עברה ללימודי משפטים. היא סיימה את התואר הראשון והשני בהצטיינות[2].
ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1989 עבדה דרייר באוניברסיטת מיינץ כעוזרת מחקר של פרופסור האנס יואכים פפלוג. ב-1991 היא מונתה לשופטת על תנאי והחלה לעבוד כתובעת ציבורית בבאד קרויצנאך.
דרייר חברה ב-SPD החל מ-1995. בשנים 1995 עד 1997 הייתה ראש העיר באד קרויצנאך. משנת 1997 עד 2002 עמדה בראש מחלקת הרווחה, הנוער והשיכון בבירה מיינץ[3].
שרה בממשלת מדינת ריינלנד-פפאלץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במרץ 2002, ראש הממשלה דאז, קורט בק, מינה אותה לממשלתו כמחליפתו של פלוריאן גרסטר. דרייר כיהנה כשרת העבודה, הרווחה, הבריאות והאוכלוסייה של ריינלנד-פפאלץ עד ל-15 בינואר 2013. בנובמבר 2003, כאשר מורה נדקרה למוות על ידי שני ילדים בני 16 ואחד בן 17, דיירי בית מחסה לנוער בעיירה בשם רודלבן בדרום מערב פפאלץ - מה שכונה "פרשת רודלבן", היא ספגה ביקורת חריפה מהאופוזיציה בפרלמנט המדינה, האופוזיציה האשימה את השרה בכשלים חמורים בתכנון וביצוע פרויקט שיבוץ בית במקום מעצר קדם משפט וקראה להתפטרותה[4].
בין 2005 ל-2013 הייתה דרייר יושבת ראש ה-SPD בטריר. בבחירות למדינה ב-26 במרץ 2006, בהן ה-SPD זכו להצלחה רבה, עמדה דרייר כמועמדת במחוז טריר. היא גברה, בין היתר, על ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בטריר והמועמד הבכיר כריסטוף בוהר, שהתפטר מכל משרדי המפלגה לאחר הבחירות. בבחירות למדינה ב-2011 היא זכתה שוב במנדט הישיר במחוז טריר עם 40.6 אחוזים מהקולות[5].
ראש ממשלת ריינלנד-פפאלץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקורט בק הודיע על התפטרותו מתפקיד ראש ממשלת ריינלנד-פאלץ, דרייר נבחרה לראשות הממשלה ב-16 בינואר 2013 עם 60 מתוך 100 ההצבעות של חברי הפרלמנט. בכך היא הפכה לאישה הראשונה שנבחרה להנהיג את מדינת ריינלנד-פפאלץ. דרייר גם קיבלה מקורט בק את ראשות ועדת השידור הממלכתית[6].
בבחירות למדינה ב-13 במרץ 2016, היא התמודדה לראשונה כמועמדת הבכירה של ה-SPD. המפלגה ניצחה בבחירות עם תוצאה סופית של 36.2 אחוזים מהקולות, לאחר שעמדה בפיגור משמעותי של ה-CDU ברוב הסקרים בשנתיים שלפני הבחירות. התקשורת ראתה בפופולריות הגדולה של דרייר תרומה משמעותית לביצועים הטובים של ה-SPD[7]. ב-18 במאי 2016, היא נבחרה מחדש לראשות הממשלה עם כל 52 הקולות מהקואליציה הראשונה של ה-SPD יחד עם המפלגה הדמוקרטית החופשית והירוקים[8] בריינלנד-פפאלץ[9]. בנוסף דרייר הצליחה להגדיל את חלקה ל-49.6 אחוזים מהקולות במחוז הבחירה שלה וכך זכתה שוב בייצוג המחוז. אמנם, בשל הנטל הכפול של ראשות ממשלה וחברות בפרלמנט התפטרה מהמושב של המחוז בפרלמנט המדינה וסוון טוייבר תפס את מקומה[10]. בהצבעה ב-14 ביולי 2016 שרדה דרייר את הצעת אי אמון מהאופוזיציה של ה-CDU עם כל 52 הקולות בקואליציה שלה[11].
ב-1 בנובמבר 2016 החלה לכהן כנשיאת הבונדסראט בתור מחליפתו של סטניסלב טיליך. ב-1 בנובמבר 2017 העבירה את תפקיד זה לראש עיריית ברלין, מיכאל מילר.
באוקטובר 2017 הגיעה דרייר עם משלחתה לביקור דיפלומטי בישראל, הם סיירו בין היתר במכון הוולקני[12], באוניברסיטת בן גוריון[13] ובכנסת, ואף נפגשו עם יושב ראש הכנסת דאז, יולי אדלשטיין[14].
בוועידת מפלגת SPD ב-7 בדצמבר 2017, נבחרה דרייר לאחת מחמשת סגני היושב ראש הפדרלי של המפלגה[15]. בוועידת המפלגה ב-5 בדצמבר 2020, נבחרה שוב כמועמדת הבכירה מטעם המפלגה בבחירות למדינה עם 99.7 אחוזים. ה-SPD ניצחה בבחירות עם 35.7% מהקולות כאשר ה-CDU שוב ירד לשפל עם 27.7 אחוזים מהקולות. בבחירות למדינה היא זכתה במחוז הבחירה שלה עם 47.7 אחוז מהקולות. לאחר שהתפטרה מהמנדט שלה בפרלמנט המדינה בעקבות בחירתה לראשות הממשלה, סוון טוייבר החליף אותה שוב.
ב-18 במאי 2021, דרייר נבחרה מחדש לראשות הממשלה עם 55 קולות כמספר חברי קואליציית הרמזור שלה[16]. ב-19 ביוני 2024 היא הודיעה על התפטרותה מתפקיד ראש הממשלה מסיבות בריאותיות. ישיבת הממשלה האחרונה עם ראש הממשלה דרייר התקיימה ב-9 ביולי 2024 בדנאו, שנפגעה קשות מאסון השיטפונות בעמק אהר ב-2021[17]. דרייר עצמה תיארה בראיון את אסון השיטפון הקטלני כנקודת מפנה בחייה, עת ספגה ביקורת קשה בשל כישלון הרשויות באירוע[18][19].
ב-10 ביולי 2024 עזבה את משרדה ובמקומה מונה אלכסנדר שווייצר, שכיהן לפני כן כשר העבודה של ריינלנד-פפאלץ[20].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרייר נשואה מאז יולי 2004 לקלאוס ג'נסן, שהיה בעבר מזכיר המדינה בריינלנד-פפאלץ וראש עיריית טריר מ-2007 עד 2015[21]. מתגוררת עם בעלה בשמטדורף, פרויקט דיור בין-דורי ליד המנזר הבנדיקטיני של סנט מתיאס((אנ')) בטריר[22].
בשנת 1995 אובחנה דרייר עם טרשת נפוצה[23], על כן היא תלויה בכיסא גלגלים במעבר למרחקים ארוכים[24]. בין היתר, היא פטרונית של האגודה האזורית ריינלנד-פאלץ של האגודה הגרמנית לטרשת נפוצה (DMSG) ושל ארגון TAG, פרויקט מקומי בטריר לנפגעי טרשת נפוצה[25].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלו דרייר (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ SPD-Führungstrio wird nicht für Vorsitz kandidieren, Frankfurter Allgemeine, 03.06.2019
- ^ Malu Dreyer: Starke Frau wird Landesmutter, Rhein Zeitung, 28.9.2012
- ^ האתר הרשמי של מלו דרייר
- ^ Thomas Struk, CDU fordert Rücktritt der Sozialministerin, General-Anzeiger (Bonn) S. 5, 2005
- ^ Landeswahlleiter Rheinland-Pfalz, 28.3.2011
- ^ על פי חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חוק השידור ומדיניות התקשורת הם באחריות המדינות הפדרליות. ועדת השידור של המדינות היא הגוף המתווך הקבוע בין המדינות הפדרליות בגרמניה. חברי ועדת השידור הם בדרך כלל ראשי ממשלת המדינה או השרים האחראי על התקשורת.
- ^ Christina Elmer, Christina Hebel, Frank Kalinowski, Wie die SPD Rheinland-Pfalz verteidigt, Spiegel Politik, 14.03.2016
- ^ קואליציה שזהו הרכב מפלגותיה קרויה קואליציית רמזור על שם צבעיהם של המפלגות.
- ^ Ampel-Bündnis einstimmig für Malu Dreyer, SWR, 19.5.2016
- ^ Dreyer legt Mandat als Abgeordnete nieder, SWR, 8.6.2016
- ^ Joseph Hausner, Misstrauensvotum gegen Dreyer in Rheinland-Pfalz gescheitert Warum Klöckner trotzdem profitiert, FOCUS online, 14.07.2016
- ^ מחקר בתחום הזית: שיתוף פעולה בין מכון וולקני לאוניברסיטאות בגרמניה, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, 22 באוקטובר 2017
- ^ רון פולמן, המהפכה הקוונטית השנייה כבר כאן, אבג - עיתון אוניברסיטת הנגב 111, 2017, עמ' 12
- ^ נשיאת הבונדסראט נפגשה עם יו"ר הכנסת, באתר הכנסת, 24 באוקטובר 2017
- ^ Daniel Friedrich Sturm, Dreyer stellt sich gegen die große Koalition – und wird belohnt, Welt, 07.12.2017
- ^ Julian Staib, Malu Dreyer zur Ministerpräsidentin wiedergewählt, Franfurter Algemeine, 18.05.2021
- ^ Letzte Kabinettssitzung von Malu Dreyer im Ahrtal: Nachfragen unerwünscht, SWR, 10.7.2024
- ^ Matthias Bartsch, Opposition kritisiert Dreyer für »bedrückende Ahnungslosigkeit, Der Spiegel, 09.04.2022
- ^ Ministerpräsidentin Dreyer bezeichnet Ahrtal-Flut als Zäsur, Süddeutsche Zeitung, 19.06.2024
- ^ Christel Haas, Ben Bukes, Schweitzer ist neuer Ministerpräsident, ZDF Heute, 10.07.2024
- ^ Beck erster Gratulant, Volksfreund, 02.07.2004
- ^ Im Trierer Schammatdorf lebt das Miteinander – Malu Dreyer mittendrin, Rhein Zeitung, 24.02.2017
- ^ Thomas Holl, Kandidatin der Herzen, Franfurter Allgemeine, 29.09.2012
- ^ Reinhold Michel, Malu Dreyer trotzt ihrer Krankheit, RP online, 2.10.2012
- ^ מלו דרייר, באתר DMSG State Association Rhineland-Palatinate
בקרת זהויות  |
|
|---|