ממר"ם

ממר"ם

סמל ממר"ם
פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	26 ביוני 1959 – הווה (65 שנים)
מקים היחידה	מרדכי קיקיון
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מחשבים
פיקוד
יחידת אם	יחידת לוטם
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם רחלי דמבינסקי

מרכז המחשבים ומערכות המידע (או, כמקובל יותר, בראשי תיבות היסטוריים: ממר"ם) היא יחידת מחשבים באגף התקשוב וההגנה בסב"ר בצה"ל. ממר"ם היא יחידת המחשב הראשונה שנוסדה בצה"ל, ובתור שכזו נתנה שירותי מחשב לחילות צה"ל ולאגפי המטה הכללי. היחידה נוסדה ב-15 ביולי 1959, לקראת רכישת המחשב הראשון לצה"ל. פירושם המקורי של ראשי התיבות ממר"ם היה "מרכז מחשבים ורישום ממוכן", אולם במשך השנים חדלו המילים "רישום ממוכן" לשקף את עיקר פעילות היחידה, ולראשי התיבות ניתנו משמעויות חדשות מדי זמן מה, בהתאם לשינוי תחומי פעולותיה של היחידה; ראשי התיבות הנוכחיים מייצגים את השם "מרכז מחשבים ומערכות מידע". בסיס היחידה נמצא במחנה מקלף ברמת גן.

ב-1954 נבנה המחשב הראשון בישראל במכון ויצמן, "ויצאק", ולמשרד הביטחון הוקצבו שעות חישוב ספורות. בהמשך קיבל צה"ל שירותי מיכון גם מ-ממ"ס, מרכז מיכון וסטטיסטיקה בצה"ל, אשר נתן שירותים למערכת הביטחון באמצעות ציוד אלקטרומכני (מלווחות, ממיינות וכו').

ההחלטה על רכישת מחשב מרכזי עצמאי לשימוש צה"ל התקבלה בשנת 1958, לאחר שבצה"ל הגיעו למסקנה שממ"ס לא עומד בעומס העבודה ומורכבות החישובים, והמידור של המידע המחושב במכון ויצמן אינו מספיק. המטה הכללי מינה במרץ 1959 צוות שיבחן הקמת המחשב בצה"ל. הצוות נשלח לסיור בחברות בחו"ל כדי להשוות בין מחשבים וללמוד את דרכי העבודה. בראש הצוות עמד מרדכי קיקיון, ועם חבריו נמנה דוד כהן.^[1]

באפריל 1959 הוועדה מסרה את המלצתה לרכישת מחשב IBM 709 (בעלות של 2 מיליון דולר) או מחשב מסוג רמינגטון ראנד 1105 (בעלות של 1.5 מיליון דולר), אך חודש לאחר מכן תיקנה את המלצותיה להוסיף לשיקול גם רכישת מחשב פילקו 2000, שהיה בשימוש הממשל האמריקני. אחת הסיבות להעדפת מחשב פילקו הייתה העובדה שלהבדיל ממתחריו, הוא היה מורכב כולו מטרנזיסטורים, בשעה ש-IBM לא הייתה מוכנה לספק את מחשב הטרנזיסטורים שלה.^[2]

ב-26 ביוני 1959 מינה ראש אג"ם, האלוף יצחק רבין, את מרדכי קיקיון, עובד משרד הביטחון, לראש ממר"ם הראשון (שהיה לאזרח הראשון שעומד בראש יחידה צבאית). באותו יום הוקמה גם ועדה שתגבש מדיניות ותארגן את אופן פעולתה של יחידת ממר"ם. ב-15 ביולי 1959 פרסם המטכ"ל את צו ההקמה ל"מרכז מחשבים ורישום ממוכן" ובכך הוקמה באופן רשמי יחידת ממר"ם והוכפפה לאלוף יצחק רבין.

למחשב במערכת הביטחון ועבור צה”ל ישנן שתי מטרות, שתי תכליות. תכלית אחת מאוד כללית ותכלית שניה מורכבת ממספר נושאים קונקרטיים [...] התכלית הכללית היא הכנסת מערכת הביטחון וצה”ל לעולם המחשבים האלקטרוני. עולם זה היום מהווה חלק אינטגרלי בכל נושאי פיתוח חדשים ומהווה חלק ממכלול הנשק או מה שקרוי בשפה זרה – Weapon System של כל כלי הנשק החדישים. הכניסה למחשב תאפשר לנו הכנת כוח הרתעה וצבירת הידע והיכולת לעמוד בפני הצורך להכניס אמצעים חדישים אלה לצה"ל.

— ראש אג"ם, האלוף יצחק רבין, בטקס הפעלת המחשב הראשון בצה"ל, אוגוסט 1961

קיקיון העיד שההתלבטות קודם לרכישת מחשב יקר לא הייתה קלה, ובאחת מישיבות המטכ"ל שעסקה בסוגיה זו אמר מפקד חיל האוויר עזר ויצמן: "הוא הולך לקחת תרפ"ט מיליונים מהעוגה הביטחונית, תנו לי את הכסף הזה, אני אקים עוד מסלול בחצרים. מי ייתן תרומה יותר גדולה, הוא עם המחשב או אני עם המסלול הנוסף בחצרים?"

בסוף אפריל 1960 יצאה משלחת של משרד הביטחון וממר"ם לסן פרנסיסקו לערוך מבחני ביצוע למחשב הפילקו. ב-30 ביוני נחתם בסופו של דבר הסכם לרכישת המחשב "פילקו 211". המחשב נחשב לרב-עוצמה, במונחי אותה עת, היה בעל זיכרון בגודל 16K מילים של 48 סיביות. אחד מכינויי המחשב באותה תקופה היה "מוח אלקטרוני" (Brain, כפי שנקרא בארצות הברית באותם ימים), שם שגרם לשבועון "העולם הזה" להעניק את הכותרת "מוח יש – שכל אין" למאמר שמתח ביקורת חריפה על רכישת מחשב בעל עוצמה מופרזת כל כך.

בור מיוחד נבנה בבסיס השלישות ברמת גן לצורך שיכון אולם המחשב הגדול שנדרש לאכלוס המחשב.^[2] ב-1 ביולי 1961 הסתיימה בניית האולם, והמחשב נחת בנמל התעופה בן-גוריון ב-18 ביולי 1961 והובל לאולם המחשב.^[3] זמן מה לאחר מכן נרכש מחשב נוסף, חזק יותר, מדגם "פילקו 212" ואליו צורפו בהמשך שלושה מחשבים קטנים יותר, מדגם "פילקו 1000", שנועדו בעיקר לשרת את אחיהם הגדולים במשימות קלט/פלט. זמן לא רב לאחר רכישת המחשבים נפסקה פעילותה של חברת "פילקו" בתחום המחשבים, אך מחשביה המשיכו לשרת את ממר"ם במשך יותר משמונה שנים לאחר מכן. אליהם הצטרפו מחשבים מסדרת IBM System/360 - מחשב מדגם 360/50 (בספטמבר 1967), ולאחריו מחשב מדגם 360/65.

הצורך בשירותי המחשוב בצה"ל עלה בהיקף ניכר במהלך השנים והמחשבים והיקף השירות שניתן על ידי היחידה גדל גם הוא בהדרגה. ב-1970 התקבלה החלטה בצה"ל על הקמת מערך גיבוי לשירותי המחשוב ובין ממר"ם למרכז למיכון משרדי, שנתן שירותים למשרדי הממשלה, נחתם הסכם להספקת שירותי מחשוב כגיבוי בשעת חירום. ב-1979 התקבלה החלטה במשרד הביטחון על הקמת מתקן גיבוי ייעודי ("ממר"ם ב'") שאף ישמש כמתקן נוסף שירחיב את שטח אולמות המחשב ויאפשר התפתחות והוספת כוח מחשוב נוסף.

בסמוך לממר"ם פעלו יחידות מחשוב של אגפי צה"ל וחילותיו העיקריים. כל אחת מיחידות אלה הייתה חלק מהאגף או החיל שאותו שירתה. ממר"ם עצמה סיפקה בעיקר שירותי תשתית: תפעול המחשב, הדרכה, טיפול במערכת ההפעלה וכדומה. היחידות החיליות העיקריות שפעלו בראשית ימי ממר"ם היו:

• "חוליית אכ"א למחשב" (יא"ל), שהפכה לאחר מכן לממכ"א
• "חוליית עיבוד נתונים אפסנאיים" (יענ"א) שהפכה לאחר מכן למענ"א
• "חוליית חיל האוויר", שהפכה ל"יחידה 180".

במהלך השנים נוספו יחידות לאגפים נוספים ולחילות נוספים וכן שונו שמותיהן של היחידות המקוריות.

בשנת 1969 הותקן ביחידה 848 מחשב מרכזי ראשון בצה"ל מחוץ לממר"ם,^[4] ובהמשך הותקנו מחשבים מרכזיים ביחידות נוספות.

בעשור השני של המאה ה-21, משמשת ממר"ם כיחידת התשתיות המרכזית של זרוע היבשה והמטכ"ל. עיקר עיסוקה הוא תפעול מרכזי המחשבים, הפעלת מרכז תמיכה כלל-צה"לי בנושא מחשוב, קביעת ארכיטקטורה ופיתוח מערכות תשתית עבור זרוע היבשה וכן ניטור ובקרה של אותן מערכות. בנוסף לכך, עוסקת היחידה בהכוונה של יחידות הפיתוח החל משלב אפיון הפרויקטים והמערכות ולאורך כל חיי הפרויקט. בממר"ם משרתים כיום בעיקר חיילים המוגדרים כמנהלי תשתיות מערכות מחשב, תוכניתנים, מפעילי מערכות וטכנאים.

בראשית ימי ממר"ם נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית (ואכן שימש גם לעיבודים מדעיים), ולכן גויסו לשורות ממר"ם והיחידות הנלוות גם חיילים בעלי כישורים מתמטיים בולטים, שהפכו ברבות הימים לפרופסורים באוניברסיטאות, ובהם אסא כשר, שהרן שלח, זהר מנה ואחרים. תוך שנים מעטות התאקלם המחשב בצה"ל, ומשקלם של המתמטיקאים בממר"ם ירד, לטובת אנשי הניהול והפיקוד הצבאי. מפקדה השני של היחידה, אל"ם ד"ר מנחם דישון, הוא היחיד שנשא בתואר כפול זה.

בתחילה, ההכשרה וההדרכה במקצועות המחשב התקיימה ביחידת ההדרכה (מדור ובהמשך ענף) שהייתה חלק מממר"ם. ב-1994 נעשתה הפרדה בין הגופים והוקמה יחידת בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב. ב-5 במאי 2013 חזרה היחידה להיות כפופה לממר"ם, אך לאחר מכן הועברה לכפיפות של יחידת מצפ"ן - בית התוכנה הגדול ביחידת לוטם של אגף התקשוב.

בוגרי קורס תכנות, קורס מגן בסייבר וקורס נתמ"מ ובשמו החדש קורס DevOps (ניהול תשתיות מערכות מחשב, בעבר נקרא מפעיל מחשב גדול, מפעיל מערכות מחשב) מכונים "בוגר ממר"ם", מחולקים בין ממר"ם ליחידות המחשוב בזרועות וביחידות הפיתוח השונות.

תחילה הייתה ממר"ם יחידה מטכ"לית. ב־1994 הועברה לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים כחלק מהקמתה של חטיבת המחשוב. עם פירוקה של חטיבת המחשוב ב־1999, הועברה ממר"ם לכפיפות ישירה של חיל הקשר. עם הקמת אגף התקשוב ויחידת לוטם ב־2003, ממר"ם הוכפפה לה, תפקידיה ומבניה שונו והיא אחראית כיום על התשתית של מערך המחשוב בצה"ל. כך חזרה ממר"ם להיות יחידה מטכ"לית, הכפופה ליחידת לוטם באגף התקשוב.

שם	תמונה	תקופת הפיקוד	הערות
מרדכי קיקיון		יולי 1959 – דצמבר 1967	אזרח, מפקד ממר"ם הראשון
אל"ם ד"ר מנחם דישון		דצמבר 1967 – יולי 1973
אל"ם רוממיה הלוי-סגל		יולי 1973 – יולי 1978
אל"ם משה נדיר		יולי 1978 – דצמבר 1979
אל"ם יוסף שיפטן		דצמבר 1979 – מרץ 1981
אל"ם שריה זיו		אפריל 1981 – יוני 1982
אל"ם אבי פרי		יולי 1982 – אוקטובר 1984
אל"ם יצחק מלאך		נובמבר 1984 – נובמבר 1987
תא"ל אלי גונן		נובמבר 1987 – מאי 1992	קיבל דרגת תא"ל אישית במהלך שינוי כפיפותו הארגונית של ממר"ם
אל"ם גיורא אולמן		מאי 1992 – יולי 1994
אל"ם מירי קדמיאל		אוגוסט 1994 – יולי 1999	האישה הראשונה בתפקיד זה
אל"ם צבי גליכמן		ספטמבר 1999 – אוגוסט 2002
אל"ם אבי כוכבא		אוגוסט 2002 – מאי 2006
אל"ם אילה חכים		מאי 2006 – מרץ 2010	לימים מפקדת לוט"ם
אל"ם נועם רוזנפלד[5]		מרץ 2010 – פברואר 2013
אל"ם חנן איסרוביץ'[6]		פברואר 2013 – יולי 2015
אל"ם טליה גזית[7]		יולי 2015 – יוני 2018
אל"ם עומר גרוסמן[8]		יוני 2018 – יוני 2020
אל"ם יעל גרוסמן[9]		יוני 2020 – מרץ 2023	לימים מפקדת לוט"ם
אל"ם רחלי דמבינסקי[10]		מרץ 2023 -

ערך מורחב – עמותת בוגרי ממר"ם

עמותת בוגרי ממר"ם הוקמה בשנת 2007 על ידי קבוצה של בוגרי היחידה. העמותה מונה למעלה מ-6,400 חברים ומובילה פרויקטי יזמות ותוכניות ייחודיות לבוגרי ממר"ם אשר שרתו בכלל היחידות הטכנולוגיות של צה״ל. יו"ר העמותה הוא אל"ם (מיל') יצחק מלאך, מפקד ממר"ם לשעבר. יו"ר הוועד המנהל הוא סא"ל (מיל') יוסי מלמד, בוגר יחידת בסמ"ח.

• 
  המחנה הראשון של ממר"ם
• 
  ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, ומפקד ממר"ם הראשון, מרדכי קיקיון, בעמדת המפעיל של מחשב פילקו
• 
  יום ההפעלה האחרון של מחשב פילקו 211 בממר"ם
• 
  בניין ממר"ם הראשון
• 
  מחשב הפילקו הראשון שהגיע ליחידה
• 
  נקבניות בממר"ם

• עמירה שחר, בחזית המחשוב - ממר"ם: מורשת מרכז המחשבים בצה"ל, הוצאת מערכות, 2002.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ממר"ם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ממר"ם

• ממר"ם לאורך השנים, באתר MamraMatch
• תחילת המחשוב בצה"ל, מעשה חושב, אוקטובר 1988: רב־שיח בהשתתפות מפקדי ממר"ם הראשונים
• התפתחות המחשוב בצה"ל, 100 שנות קשר
• אלכס שפייזר, ממר"ם - מדור הפעלה, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2020, עמ' 60–101
• יצחק טסלר, המלש"ב של ממר"ם הוא פינגווין, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2002, ריאיון עם מפקד ממר"ם לשעבר, אבי כוכבא
• אילן גטניו, מה עדיף, טנדר או מחשב?, באתר ynet, 25 באוגוסט 2002
• גליה ימיני, אילה חכים מפקדת ממר"ם: "החיילים שלי הם לוחמים עם מקלדת בין השיניים", באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2008
• אור הלר, הצצה לפועלה של יחידת ממר"ם, באתר נענע10, 30 בדצמבר 2009
• אסף גלעד, הכל התחיל בכרטיסייה מנוקבת במרתף ביפו: ממר"ם חוגג יובל, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2009
• אבי בליזובסקי, ‏האלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב: "היכולת מבוססת הרשת הצילה חיים בעופרת יצוקה", באתר "אנשים ומחשבים", 31 בדצמבר 2009
• ענבל אורפז, מחברים את שדה הקרב למרכזי המחשוב, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2012
• יואב זיתון, "האויב יעדיף לפגוע במחשבים מאשר בטנקים", באתר ynet, 28 באוגוסט 2015
• מיכל דניאלי, ‏החנונים שמנהלים את מלחמות העתיד: ממר"ם, באתר ‏מאקו‏, 24 באוגוסט 2011
• דניאל פבר, אחרי שנים של דיונים: כומתה חדשה לחיילי ממר"ם, באתר TLV.AM, 20 בספטמבר 2017
• עופר אדרת, כך שגה המחשב הראשון של צה"ל, באתר הארץ, 29 במאי 2018
• הכירו את יחידת ממר"ם, באתר צה"ל, 22 במאי 2019
• בחזרה לסיפור מאחורי המחשב הראשון בצה"ל, באתר צה"ל, 23 בינואר 2020
• רוני מינצנט, יחידת המחשבים הוותיקה בצה"ל חוגגת 63, באתר צה"ל, 4 באוגוסט 2022
• ראיון עם מפקדת יחידת לוט"ם הנכנסת יעל גרוסמן, סרטון בערוץ "רדיו סול", באתר יוטיוב (אורך: 46:06)