מנחם קליין (מדעי המדינה)
לידה | 27 בדצמבר 1951 (בן 72) |
---|---|
ענף מדעי | מדע המדינה |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
חקר הפוליטיקה של המזרח התיכון חקר הפוליטיקה של ערים חצויות | |
מנחם קליין (נולד ב-27 בדצמבר 1951 בישראל) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליין בוגר ישיבת ההסדר באלון שבות ובוגר המכללה האקדמית הרצוג באלון שבות. למד לתואר ראשון במחשבת ישראל ולימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית (1982) ותואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון (1987). נושא עבודת המסטר שלו היה "פאן ערביות בתקופה הפוסט נאצרית" בהנחיית יהושע פורת. את עבודת הדוקטורט, "האינטלקטואלים במצרים הנאצרית 1958–1962", כתב בהנחיית יעקב לנדאו ואמנון כהן. השתלם בלימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד.
קליין החל ללמד במחלקה למדע המדינה בבר-אילן בשנת 1993, וכעבור חמש שנים קיבל קביעות וקודם לדרגת מרצה בכיר. תחום התמחותו כולל בין השאר את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ערים חצויות כמו ירושלים, תרבות ופוליטיקה במצרים ורדיקליזם דתי ולאומי באסלאם וביהדות. פרש לגמלאות בשנת 2019.
בין השנים 1995 ל-2003 היה שותף בצוות חשיבה של מכון ירושלים לחקר ישראל, ופרסם מספר ספרים ומאמרים במסגרת המכון.
בשנים 1999 עד 2001 שימש כיועץ לשר לביטחון פנים ושר החוץ שלמה בן עמי בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים ושאלת ירושלים.
בשנת 2003 היה חבר משלחת יוזמת ז'נבה, שניסחה הצעה לא רשמית להסכם קבע ישראלי-פלסטיני. והוא חבר בצוות ההיגוי של היוזמה מאז[1].
בשנת 2021, חתם על מכתב יחד עם יותר מ-180 מדענים, אישי ציבור ואנשי רוח מישראל, בו פנו לתובעת הראשית של בית הדין בהאג בקריאה שלא להאמין לרשויות הישראליות בכל הנוגע לחקר פשעי מלחמה. הכותבים הציעו את עזרת ארגוני זכויות האדם בישראל לאיסוף ראיות לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראלים.[2]
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליין עוסק במחקריו במספר תחומים:
אינטלקטואלים ופוליטיקה במזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעורבות אינטלקטואלים בפוליטיקה ובתרבות במזרח התיכון. בפרט אינטלקטואלים ופוליטיקה במצרים, מחקר שהחל בעבודת הדוקטורט של קליין.
התנועה הלאומית הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקר התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית; יחסה של התנועה הלאומית הפלסטינית לישראל ולציונות; זרמים לאומיים ודתיים פלסטינים; המשא ומתן להסדר קבע ישראלי –פלסטיני ובפרט המשא ומתן על ירושלים והפליטים הפלסטינים 2000–2001, והתמורות ביחסי ישראלים ופלסטינים מאז שנת 2000, הפוליטיזציה של החמאס.
ירושלים כעיר מקוטבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קליין חוקר את ירושלים כעיר הנתונה במחלוקת פוליטית ודתית, המשא ומתן הפורמלי והלא-פורמלי. את המרחב הטריטוריה וגבולותיה כגורמים המעצבים לא רק נורמות לאומיות, וחיי יומיום, אלא גם זהות חברתית וסמלים המבטאים אותה. ואת ההצעות שהועלו במרוצת השנים לפתרון אפשרי של שאלת ירושלים.
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 פרסם מחקר מקיף על תולדות אוניברסיטת בר-אילן בפרט והתפתחותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל בשנות ה-50 וה-60. המחקר גם תיעד את הרקע להקמתה של המועצה להשכלה גבוהה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרקים ביחסי ישראל והערבים בין השנים 1967-1957, מכון טרומן, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1986
- דו-שיח ושברו, יחסי ירדן –אש"ף 1988-1985, המכון ליחסים בינלאומיים על-שם לאונרד דייוויס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1988
- עמדות ערביות בשאלת ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים, דפי דיון מס. 17 ,1990
- אש"ף והאינתיפאדה-מהתרוממות רוח למצוקה, מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה אוניברסיטת תל אביב, 1991
- שאלת ירושלים במשא ומתן הישראלי –ערבי: עמדות ערביות ,מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995
- בר-אילן אקדמיה דת ופוליטיקה, ירושלים: מגנס ומכון אשכול באוניברסיטה העברית, 1997
- יונים בשמי ירושלים –תהליך השלום והעיר 1999-1967,ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1999 (תורגם לערבית תחת הכותרת אל-קודס פי מוחדאת'את אל-סלאם [ירושלים במשא למתן לשלום], תרגם: ד"ר אחמד חמאד, קהיר: דאר אל-עולום, 2009)
- שוברים טאבו –המגעים להסדר קבע בירושלים 1994 -2001, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 2001[3]
- יוזמת ז'נבה: מבט מבפנים, ירושלים, הוצאת כרמל, 2006[4]
- קשורים : הסיפור של בני הארץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015[5]
באנגלית:
- Jerusalem: The Contested City. New York: New York University Press (in association with the Jerusalem Institute for Israel Studies), 2001
- The Jerusalem Problem: The Struggle for Permanent Status .The University Press of Florida. 2003
- A Possible Peace between Israel and Palestine: An Insider's Account of the Geneva Initiative (trans. Haim Watzman) New York: Columbia University Press, 2007
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- והם אפילו לא 3% מהאוכלוסייה, באתר הארץ, 9 במרץ 2003
- מנחם קליין ורון פונדקן, ציונות אחרת - ההיאחזות בקרקע, שהיתה בלב המפעל הציוני, מסכנת כעת את עתידה של המדינה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2004
- מנחם קליין, ההכשלון: כך איבד מחמוד עבאס את החברה הפלסטינית, באתר "שיחה מקומית", 5 באוקטובר 2015
- מנחם קליין, השמאל הציוני לא יכול עוד לברוח מההכרעה בין שוויון לאפרטהייד, באתר "שיחה מקומית", 31 במאי 2020
- מנחם קליין, הסכסוך גלש פנימה: ריסוק הרשות הפלסטינית הפך את ישראל למדינה דו לאומית, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 12 במאי 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרי מנחם קליין, באתר "הארץ"
- ניר חסון, פעם היתה פה אחווה יהודית־ערבית, והיא לא נעלמה סתם, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
- מנחם קליין (1951-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנחם קליין, וידאו בלוג של יוזמת ז'נבה
- ^ ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
- ^ אריה נאור, עיר בלי סטטוס קוו, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2001
- ^ עקיבא אלדר, כאוס מעשה ידי אדם, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
- ^ ביקורות:
דוד זונשיין, לאן נעלם היהודי־ערבי, באתר הארץ, 3 ביוני 2016
הארץ, האוקסימורון היהודי־ערבי, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
נעם רותם, לפני שהציונות הגיעה: החיים המשותפים של יהודים ופלסטינים בארץ, באתר "שיחה מקומית", 3 באפריל 2016