מנחם קפליוק

מנחם קפליוק

לידה	31 ביולי 1900
פטירה	18 בספטמבר 1988 (בגיל 88)
מדינה	ישראל
שם עט	ק. מנחם, מ. אבי-עודד, מ. אבו אמין, מ. אבי-רחל, מ. קפיל, מ. פודולי
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

מנחם קָפֶּלְיוּק (2 באוגוסט 1900 – 18 בספטמבר^[1] 1988) היה עיתונאי, מזרחן, סופר ומתרגם ישראלי. תרגם את ספריו של עארף אל-עארף מערבית לעברית. עם שמות העט שלו: ק. מנחם, מ. קפיל, מ. אבי-רחל, מ. אבי-עודד, מ. אבו אמין, מקף, מ. פודולי, ועוד.

קפליוק נולד בקיץ 1900 בקיטייגורוד-פודולסק שברוסיה, למלכה ואהרן מאיר קפליוק, שהיה מורה לעברית, תנ"ך ומדעי היהדות. בילדותו קיבל חינוך מסורתי בבית ספר עברי מודרני שייסדו ציוני המקום.

בראשית 1921 עזב את רוסיה, ועלה לארץ ישראל במרץ 1922 כחבר "החלוץ" כאשר הוא בתפקיד חבר המועצה לחלוצי רוסיה המטפלת בסידורם הארעי ועלייתם של העולים.

תחילה עבד כפועל בנין, בסלילת כבישים ובייבוש ביצות. וכן החל לעבוד במפעל חברת המלח בעתלית בתקופת הקמתו. בין השנים 1924–1925 היה חבר מועצת פועלי חיפה, ובין השנים 1926–1927 היה חבר מועצת פועלי עפולה.

קפליוק למד ערבית מדוברת בזכות עבודתו בנטיעות מטעם מחלקת הייעור של ממשלת המנדט ובסיורים שקיים בכפרים ערבים ובשבטי בדואים.

ב-1927 החל בפרסום רשימות מחיי הערבים בארץ בעיתון "דבר" ובין השנים 1928–1932 גם בעיתון הארץ, הרשימות תיארו את חיי הערבים ויחסם ליהודים. רבות מרשימותיו תורגמו ליידיש, אנגלית, גרמנית, פולנית, צרפתית, סרבית ושפות נוספות, וזכו לפרסום בארצות שונות.

ב-1930 בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה לפרס של המכון למדעי המזרח על עבודתו "הערבים בספרות העברית החדשה" בעת שהתמחה בלשון וספרות ערבית ובמדעי האסלאם.

בין השנים 1938–1939 הרבה לפרסם מאמרים בתחום הספרות הערבית בירחון "מאזנים" וברבעון היידי "די גאָלדענע קייט" שהוציאה ההסתדרות הכללית בתל אביב. בשנת 1934 החל את דרכו כחבר מערכת בעיתון "דבר", במדור לעניינים ערביים ומוסלמיים.

בין השנים 1931–1932 פרסם מאמרים על נושאי ספרות ותרבות בעולם הערבי בעיתון היידי הניו יורקי "דער טאָג". וכן פרסם מונוגרפיות של סופרים ערביים מימי הביניים בקבצים ספרותיים שיצאו בשנות ה-40 על ידי אגודת הסופרים. בשנת 1942 כתב בעיתון "דבר לילדים" על נושאים אקטואליים ותולדות הערבים בתקופה הקדומה.

קפליוק לקח חלק בכתיבת הערכים בנושאים הערביים, הפרסיים והטורקיים באנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית בהוצאת מצפה, ובכתיבת ערכי האסלאם, הספרות הערבית ודברי ימי הערבים באנציקלופדיה הכללית של "יזרעאל". בין השנים 1943–1952 השתתף בשבועון "הפועל הצעיר", שבו תחילה סיכם את אופיו התרבותי של היישוב הערבי בארץ ישראל ולאחר מכן פרסם מאמרים פוליטיים על הנעשה בארצות ערב.

משנת 1934 הרצה בנושאים ערביים מטעם המרכז לתרבות של ההסתדרות. בין השנים 1949–1952 היה מרצה לעניינים מדיניים אקטואליים של מדינות ערב בקול ישראל. בין אוקטובר 1950 לאוגוסט 1951 ניהל את אחד המדורים המזרחיים של מחלקת החקר במשרד החוץ. בין 1958–1959 פרסם מאמרים ברבעון "המזרח החדש" הירושלמי.

קפליוק הרבה לתרגם ספרות ערבית. מתרגומיו הבולטים: "שבטי הבדואים במחוז באר שבע" ו"תולדות באר שבע ושבטיה" של עארף אל-עארף בהוצאת בוסתנאי. הוא פרסם סיפורים ב"גזית", ברבעון "אורלוגין" וב"מאסף" של אגודת הסופרים. בשנת 1957 זכה לשבח מיוחד בתחרות הפרסים הספרותיים של אקו"ם עבור סיפורו "פרשה בתל שמנים".^[2] בשנת 1973 זכה במענק לסופרים מטעם קרן תל אביב לספרות ולאמנות.^[3]

קפליוק נישא ליוכבד לבית ליפמנוביץ (נפטרה ב-2000^[4]), שהייתה מזכירה בוועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית בישראל. הזוג היו הורים לשלושה: העיתונאי והמזרחן אמנון קפליוק ממייסדי ארגון "בצלם"; במאי, ומפיק הסרטים עודד קפליוק, ורחל.

• מדינות ערב (אנציקלופדיה מעין, כרך יא), תל אביב: י' שרברק, 1958.^[5] (מהדורה ג מורחבת: תש"ך 1960^[6])
• סיפורו של ג'משיד: סיפורים; הביא לדפוס: חיים פלג, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ד 1974.^[7]
• מרי נשי חלחוליתא: סיפורים, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח.

• טהא חוסין, ימים; תרגם: מ’ קפליוק, תל אביב: אמנות ('ספריה לכל'), תרצ"ב.
• אמין אלריחאני, מלכי ערב: רשמי מסע בארצות ערב; תרגם מערבית: מ’ קפליוק, תל אביב: אמנות ('ספריה לכל'), תרצ"ג.
• עארף אל-עארף, שבטי הבדואים במחוז באר שבע; תרגם מערבית: מ. קפליוק, תל אביב: בוסתנאי, 1935.
• עארף אל-עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, תל אביב: חברת דפוס שושני, תרצ"ז 1937
• תאופיק אל-חכים, יומנו של תובע בכפרי מצרים; ונלוו אליו מאמר על הפלח המצרי מאת איבנת אש שאטי; וסיפורים מאת מחמוד תימור; תרגם מערבית: מנחם קפליוק, תל אביב: עם עובד (ספרית לדור), תש"ה.
• נגיב מחפוז, הגנב והכלבים : וסיפורים אחרים; עברית: מנחם קפליוק, מרחביה: ספרית פועלים, תש"ל.
• השלום שלי: ציורים ושירים של ילדי ישראל; עצוב גרפי ועריכה: יעקב צים; ליקט את השירים: אוריאל אופק; ;תרגום שירים לעברית מערבית: מנחם קפליוק; מרוסית: דוידה קרול; מאנגלית: אהרן אמיר; מספרדית: נחום מגד, תל אביב: החברה האמריקאית ישראלית למו"לות וסונול ישראל ('ספרי סברה'), 1975.

• חנה עמית-כוכבי, תרגומי ספרות ערבית לעברית: הרקע ההיסטורי-תרבותי שלהם, מאפייניהם ומעמדם בתרבות המטרה, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב, 1999, עמודים 237–268 ועמ' 357

מדיה וקבצים בנושא מנחם קפליוק בוויקישיתוף

• מנחם קפליוק באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של מנחם קפליוק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי מנחם קפליוק בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "מנחם קפליוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3812
• הספרים של מנחם קפליוק, באתר "סימניה"
• מחמוד כיאל, תרגומי הספרות הערבית לעברית: מאוריינטליזם להתקבלות, עמודים 176–180, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מנחם קפליוק, דף שער בספרייה הלאומית
• מנחם קפליוק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• בימי הצום הגדול, דבר, 10 ביוני 1928
• סידנא עלי, דבר, 17 באוגוסט 1928
• בין שכנינו הערבים, דבר, 28 בנובמבר 1947
• ההסכם לפינוי סואץ, דבר, 30 ביולי 1954
• ערביי ישראל ומדינת ישראל, דבר, 20 בפברואר 1953, המשך
• משוט בארץ בני תימן, דבר, 16 בספטמבר 1955
• ישראלי בוארשה (7): שכנינו מה הם אומרים?, דבר, 14 באוקטובר 1955
• עמלים ערבים ויהודים מעלים זכרונות, דבר, 31 במרץ 1961
• תכנית לטווח ארוך לחיסול ישראל, דבר, 24 בספטמבר 1965
• אמין א-ריחאני ויצירתו הספרותית, דבר, 14 בינואר 1966
• על הספרות הערבית, דבר, 21 באפריל 1967
• "מלחמה ושלום" מאל-עריש, דבר, 18 ביוני 1967
• בעין סיניא, "כפר השרתוקים" בימים אלה: פלחים מספרים על השרתוקים ועל משה שרת, דבר, 4 באוגוסט 1967
• הצלת פלשתינה מידי "מציליה", דבר, 29 במרץ 1968
• דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968
• ידידים חדשים וישנים בשכם, דבר, 19 ביולי 1968
• "נצח" השנאה הערבית: איבה מטופחת עשויה להיעלם יחד עם גורמיה, דבר, 7 בפברואר 1969
• מחשבה מדינית נועזת תוך חישול כוחנו, דבר, 22 במאי 1970
• אחרי מות – קדושים: ליברליות שלא במקומה באבל על נאצר בישראל, דבר, 14 באוקטובר 1970, המשך
• בית-קברות לגברים בלבד, דבר, 16 ביוני 1972
• אוטופיה - או ראיה מפוכחת, דבר, 2 בפברואר 1973
• "כל מעשי בני-האדם בחלום יסודם", דבר, 16 בפברואר 1973