מעבדות רפא
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | ד"ר ברוך שמואל לוין |
| תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־75 שנים) |
| מיקום המטה | ירושלים  |
| משרד ראשי | הר חוצבים, ירושלים |
| ענפי תעשייה | פרמצבטיקה וקוסמטיקה |
| יו"ר | אורי יהודאי |
| מנכ"ל | אמיר לוין |
| www.rafa.co.il | |
  | |
מעבדות רפא בע"מ היא חברת תרופות ישראלית העוסקת בשיווק, ייצור והפצה של תרופות ותכשירים טיפוליים. החברה נוסדה בשנת 1949, על בסיס מעבדה שהוקמה 12 שנים קודם לכן, ופועלת מאז בירושלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1937 הקים ד"ר ברוך שמואל לוין (בנו של ד"ר שמריהו לוין) מעבדת מחקר בראשותו באוניברסיטה העברית, בה פיתח וייצר תרכיבי חיסון נגד גחלת ונגד טיפוס הבטן, שהיו נפוצים אז בארץ ישראל[1]. לפני שהקים את המעבדה, לוין למד בקטריולוגיה בפריז ואחר כך עבד במכון פסטר במשך שבע שנים[1].
בשנת 1942 החלה מעבדתו של ד"ר לוין לייצור פניצילין על פי שיטה שפיתח[1], וסינטומיצין (כלורמפניקול)[2]. במלחמת העצמאות והמצור על ירושליט, מילאה מעבדתו של דיר לוין תפקיד חיוני. עובדי המעבדה עבדו בשלוש משמרות בהכנת תרכיבים ונסיובים לצורכי צה"ל והאוכלוסייה האזרחית. כולל זריקות נגד טטנוס, זריקות נגד טיפוס הבטן וחיסון נגד כולרה[2]. בסוף 1949 הוקם מתקן תעשייתי לעיבוד פניצילין וסטרפטומיצין, שחסרונם היה מורגש ביותר בישראל והייצור חסך למדינה סכומים גדולים של מטבע זר, מיד לאחר שהחל המתקן לעבוד, הוא קיבל הזמנה ראשונה לייצוא של פניצילין. כן ייצר, בשיתוף פעולה עם בית חרושת מקומי, ויטמינים שונים בשביל צה"ל[2].
הקמת מפעל מעבדות רפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1952 החלה המעבדה לייצר גם אינסולין[3]. הייצוא של המעבדה גדל במהירות והיא הפכה לספק מרכזי של מוצריה לטורקיה, יוון ומדינות נוספות. התשלום עבור המוצרים נעשה גם בסחר חליפין, תמורת סחורות[2]. שטח המעבדה באוניברסיטה העברית היה צר והמעבדה עברה למבנה חדש שהקימה החברה הכלכלית לירושלים עבורה באזור התעשייה תל ארזה (שנקרא גם "רוממה המורחבת"). המפעל החדש נחנך בסוף 1953 והחל לפעול בשם "מעבדות רפא"[2]. באותה שנה החל המפעל גם לייצר תרופה מקורית לטיפול בעופות[4]. את מבנה המפעל, בניין בטון ובלוקים מודרניסטי בן שלוש קומות, תכנן האדריכל ראובן טרוסטלר, שהיה ידידו של לוין ותכנן שורה של מבנים נוספים באזור התעשייה רוממה בסגנון דומה, כולל בניין הטלוויזיה הישראלית[5].
בשנות ה-50 היו "מעבדות רפא" מפעל התרופות הגדול בישראל בהיקף היצוא שלו, והוא העסיק 150 עובדים[6].
בשנת 1959 החלה החברה לייצר חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים, על פי פיתוחו של יונה סאלק, במטרה לטפל במגפת הפוליו שפשטה בישראל וברחבי העולם באותן השנים[7]. בנוסף החלה לייצר נסיוב נגד ארס נחש הצפע המצוי, לאחר שנסיובים שיובאו לישראל התגלו כלא יעילים נגד הצפע הארץ ישראלי[8].
המשך התפתחות החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 חלה האטה בהיקף היצוא של המפעל, לאחר שארצות היעד העיקריות שלה פיתחו יכולות ייצור משלהם[9]. בשנת 1963 סייעה החברה בהקמת לחלקה לרוקחות תעשייתית באוניברסיטה העברית[9]. באותה שנה התנהל משא ומתן על מיזוג החברה עם מפעל "פלנטקס" בנתניה וחברת התרופות "צרי" של משה גרוטו בתל אביב, זאת במטרה ליהנות מיתרונות לגודל. המשא ומתן נכשל ושתי חברות אלו התמזגו אחר כך עם מפעל "טבע בירושלים ליצירת טבע תעשיות פרמצבטיות[10]. בהמשך משפחת סאקלר מארצות הברית השקיעה ב"מעבדות רפא" ורכשה 75% מהמניות, ומשפחת לוין החזיקה 25%[11].
בשנת 1973 רפא החלה לשתף פעולה עם יצרנים בינ"ל, בהם ד"ר פאלק, בורינגר אינגלהיים ועוד. ד"ר לוין פרש ממעבדות רפא ומינה את בנו, שמריהו לוין, למנכ"ל ויו"ר החברה.
בשנת 1985 הייתה רפא הראשונה להשיק בישראל מורפיום בטבליות שחרור מבוקר (MCR) לטיפול בכאב. כמו כן, היא משווקת תרופות אופיאודיות לשיכוך כאב סרטני ושאינו סרטני. בשנת 1989 החלה לייצר את התרופה בונדורמין (Bondormin, שם מדעי: ברוטיזולאם) המיועדת לטיפול בהפרעות שינה[12].
בשנת 1990 החלה החברה לפעול גם בתחום התרופות ללא מרשם. המוצר הראשון שייצרה בתחום זה היה טבליות לכאבי גרון, תחת המותג "קלגרון"[13][14]. שנה אחר כך החלה גם לעסוק ביבוא תרופות לישראל[15].
בשנת 1993 נכנסה לתחום התרופות הגנריות ויבוא של מוצרי טיפוח אישי[16].
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 מונה ליושב ראש החברה אמיר לוין, נכדו של המייסד ברוך לוין[17]. ב-2018, בעקבות מותו של המנכ"ל ירון זקהיים, עבר אמיר לוין לשמש כמנכ"ל החברה[18].
בשנת 2013 נפתח מפעל הייצור החדש של החברה, שהותאם לדרישות הרגולטוריות של הסוכנות האירופית לתרופות ובהתאם לסטנדרטים של משרד הבריאות בישראל[19]. המפעל נבנה בהשקעה של 130 מיליון שקל[20]. מבנה המפעל של החברה בשכונת רוממה נמכר ליזם, שהקים במקומו מבנה מגורים לציבור החרדי[21].
בשנת 2020 נמכרה השליטה בחברה ממשפחת סאקלר שהחזיקה ברוב המניות לקרן פימי אשר שולטת גם בחברות רקח וקמהדע[22].
ביולי 2022 רכשה רפא 40% מחברת הפצת תרופות שבסיסה בפראג, צ'כיה, תמורת כ-7 מיליון[23].
בינואר 2024 הודיעה רפא על מינויו של עידו לשם, טייס מסוקים לשעבר, למנכ"ל במקומו של אמיר לוין, שימשיך כסגן יו"ר החברה[24].
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה היא חלק מקבוצת החברות הבינלאומיות NAPP/Mundipharma המאגדת חברות פרמצבטיות ממדינות שונות. חברות אלה הן חברות עצמאיות (Independent affiliate companies), בבעלות פרטית, הפרוסות ברחבי העולם, ומפתחות תרופות או רוכשות זכויות עבור תרופות בתחומי כאב, נשימה וסרטן.
במסגרת שיתופי פעולה עם חברות מובילות בעולם רפא פועלת במספר תחומי בריאות ובהם גסטרואנטרולוגיה, עור, פסיכיאטריה ותכשירים להשמדת כינים וטיפול בצלקות.
בחברה יחידת רגולציה וכן יחידה למעקב תרופתי (Pharmacovigilance), אשר אחראית על איסוף וניטור רציף של מידע המתקבל בנושא בטיחות ותופעות לוואי של המוצרים המשווקים על ידי רפא.
תחומים טיפוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כאב
- טיפול תומך (פליאטיבי)
- מערכת העיכול
- מחלות בדרכי הנשימה
- עור
- פסיכיאטריה
- תכשירים להשמדת כינים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מעבדות רפא (באנגלית)- מעבדות רפא - אתר החברה
- לאזרחי המדינה - זמן ההרכבות נגד מחלות טיפוס הבטן הגיע, דבר, 10 ביוני 1952 - מודעה של החברה
נשיא המדינה בביקור בחברת רפא, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 3 דקות, 1955 (התחלה 00:29)- רפא - תכשירי רפואה, הארץ, 18 בדצמבר 1958 - פרסומת של המפעל
- ד"ר ב. ש. לוין, תרופות חדישות לא יצאו מציון, מעריב, 24 בנובמבר 1959
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אבות הציונות - ברון שמואל לוין - אף אחד לא זוכר, דבר, 7 במאי 1965
- ^ 1 2 3 4 5 ארבע מאות אלף דולר - ערך יצוא ביח"ר "רפא" בירושלים, זמנים, 23 בנובמבר 1953
- ^ הוחל בייצור אינסולין בישראל, על המשמר, 22 באוגוסט 1952
- ^ בית חרושת "רפא" יוציא בקרוב רפואה מגד מחלות עופות, על המשמר, 23 בנובמבר 1953
- ^ נועם דביר, חתיכת יציקה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- ^ בחזית היצוא - יצוא רב של אנטיביוטיקה, הארץ, 13 במרץ 1957
חולקו תעודות ליצואנים גדולים, למרחב, 7 בפברואר 1958 - ^ ייצור המוני של תרכיב סאלק, דבר, 18 במאי 1959
- ^ תוקטן הסכנה מנכישת צפע, קול העם, 18 במאי 1959
תוקטן סכנת נשיכת צפע, על המשמר, 18 במאי 1959 - ^ 1 2 נילי פרידלנדר, רוקחות תעשייתית, מעריב, 17 בינואר 1963
- ^ מפעלי תרופות לא יתמזגו, הארץ, 26 ביוני 1963
- ^ תרופות - רפא 140% צמיחה בשנה, מעריב, 7 בינואר 1992
- ^ אורית אגמי, שינה טובה ומתוקה - דרך חדשה לצמצום הנדודים, כל העיר, 15 בדצמבר 1989
- ^ טבליות לכאבי גרון, חדשות, 25 בנובמבר 1991
חברת התרופות מעבדות רפא נכנסת לשוק התרופות ללא מרשם, מעריב, 31 באוקטובר 1991 - ^ נורית שר, מעט באיחור: בעקבות השפעות החורף - קמפיין חדש לקלגרון, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2000
- ^ "רפא" תשווק בישראל" ארבע תרופות חדשות, חדשות, 25 בנובמבר 1991
טיג'ל ג'ל לכאבי צמיחת שיניים, חדשות, 24 ביוני 1991 - ^ סבון פנים חדש, חדשות, 25 באוקטובר 1993
- ^ הדס מנור, הכל נשאר במשפחה: נכדם של מייסדי חברת התרופות רפא מונה ליו"ר החברה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2007
- ^ הלך לעולמו ירון זקהיים, מנכ"ל חברת התרופות רפא | דוקטורס אונלי Doctors Only, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only, 9 באוקטובר 2018
- ^ רפא תקים מפעל תרופות בירושלים בהשקעה של 130 מ' ש', באתר גלובס, 21 באפריל 2010
- ^ יורם גביזון, רפא משקיעה 130 מיליון שקל במפעל תרופות חדש בהר חוצבים, באתר TheMarker, 23 באפריל 2010
- ^ דותן לוי, מעבדות רפא מכרה את קרקע המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2011
- ^ יורם גביזון, פימי במו"מ לרכישת השליטה בחברת התרופות רפא לפי שווי 750 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2020
- ^ יורם גביזון, רפא של פימי רוכשת 40% מחברת הפצת תרופות ב–7 מיליון יורו, באתר TheMarker, 31 ביולי 2022
- ^ איילת בן הרוש, מנכ"ל חדש לחברת התרופות הישראלית, באתר מדינט - בריאות ורפואה, 2024-01-21