שוטר

ערך זה עוסק בעובד במשטרה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שוטר (פירושונים).

שוטר הוא עובד במשטרה שתפקידו ליישם, ישירות או בעקיפין, אחד או יותר מיעדיה המרכזיים של המשטרה. משטרות שונות מוכפפות לעירייה (כמו בעיר לוס אנג'לס), לממשלה (כמו בישראל) או לממשל פדרטיבי (כדוגמת ה-FBI) ובהתאם לכך השוטרים הם עובדי עירייה, עובדי ממשלה מקומית או עובדי הממשל המרכזי.

ערך מורחב – שוטר (מקרא)

המונח "שוטר" נזכר כבר במקרא, בספר שמות, בפרק ה' מוזכרים השוטרים ששמו נוגשי פרעה על בני ישראל ומאוחר יותר, בספר דברים, נכתב: ”שֹפטים ושֹטרים תִתֵּן לך... ושפטו את העם משפט צדק” (דברים, ט"ז, י"ח). המילה שוטר נגזרה מהפועל שט"ר, שמשמעו באכדית לכתוב. מהעובדה שהשוטר מופיע בדרך כלל לצד שרים, שופטים וזקנים, הסיקו חוקרים שתפקידו בתקופת המקרא היה מקביל למושל או למפקח.

בתקופת המשנה והתלמוד הוטל על השוטר גם תפקיד ביצועי, והוא להוציא אל הפועל את פסקי הדין של השופטים. כך במדרש תנחומא: "כיון שנתחייב אדם בבית דין לחבירו... מוסרו ביד שוטר והשוטר מוציא ממנו"^[1].

בנוסף לתפקיד ההוצאה לפועל הוטל על השוטר לוודא, כי המשקלות של הסוחרים מכוילות למשקל הנכון, ולשמור באופן כללי על הסדר הציבורי, כדברי הרמב"ם: "שוטרים... המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמידות ולהכות כל מעוות"^[2]. בשל משמעות זו, שמירת הסדר הציבורי, נבחר המונח "שוטר" עבור אנשי המשטרה בעת המודרנית.

המונחים באנגלית עבור משטרה – Police ועבור שוטר – Policeman, ודומיהם בשפות אירופיות אחרות, נגזרו מהמילה הלטינית politia (מנהל אזרחי) שבעצמה נגזרה מהמילה היוונית πόλις (פוליס – עיר). המשטרה האירופית הראשונה, שעקרונותיה ותפעולה דומים למושג של ימינו, הוקמה ב-15 במרץ 1667, בצרפת, תחת שלטונו של לואי ה-14^[3].

שוטר הוא בעל תפקיד בתחום שמירת החוק ואכיפתו. על פי הוראות המשטרה בישראל, המשרתים במשטרת ישראל הם במעמדות הבאים:

• שוטר מן המניין.
• שוטר/לוחם משמר הגבול.
• שוטר מוסף זמני (שמ"ז).
• שוטר מתנדב (מכונה גם שוטר מיוחד).
• שוטר לתפקידים מיוחדים (שת"ם).
• שוטר מיוחד (סטודנט).
• שוטר מיוחד (שומר שכיר).
• איש המשמר האזרחי^[4].

במקומות מסוימים בעולם קיימות משטרות פרטיות, עבור מתחמים מוגדרים היטב, כגון רבעים, מפעלי תעשייה גדולים, מכרות, אוניברסיטאות וכו'. משטרות אלה נסמכות על חקיקה מקומית, ומקובל לכנות את הפועלים במסגרות אלה בשם "שוטרים", אף על פי שאין להם סמכויות מלאות של שוטרים. לעיתים קרובות מגויסים למשטרות פרטיות אלה שוטרים לשעבר. הופעת המשטרות הפרטיות נובעת במידה רבה מחוסר יכולתן של המשטרות מן המניין לספק את ביטחון הציבור והרכוש ברמה גבוהה.

השוטר, במשמעותו המצומצמת יותר, שבה עוסק ערך זה, הוא שוטר מן המניין ומקביליו במשטרות השונות ברחבי העולם.

על פי הוראות משטרת ישראל מ-3 בינואר 2001, שוטר נחשב לשוטר מן המניין אך ורק אם הוא עומד בשלושה תנאים:

• מגויס מכוח פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א–1971.
• בעל כל הסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.
• מיועד למלא כל תפקידי המשטרה.

ערך מורחב – חיל המשטרה הצבאית

ברוב צבאות העולם יש זרוע משטרתית, משטרה צבאית, שאחראית על תחומים רבים בצבא, בהם הפעלת בתי הכלא הצבאיים, בתי מעצר ומחנות שבויים, אכיפת חוקי משמעת, פתיחת וסגירת צירי תנועה להזרמת שיירות צבאיות, וטיפול בעבירות פליליות שבוצעו במתקנים צבאיים או על ידי אנשי צבא.

בין פעילות המשטרה הצבאית ובין פעילות המשטרה יש קווי דמיון, אך יש גם הבדלים, לכן ניסיון בתחום המשטרה הצבאית אינו מכשיר את השוטר הצבאי לעבודה במשטרה הרגילה, אך יקל על הכשרתו.

תפקידי השוטרים נקבעים על פי חוקי המדינה שבה הם מתפקדים, והם עשויים להשתנות ממקום למקום לפי אפיוניו המיוחדים. מרבית התפקידים ה"קלאסיים" דומים, והשינויים נובעים בעיקר מאופי המשטרים המקומיים. תפקידי השוטרים במדינות בעלות משטר דמוקרטי דומים; במדינות שאינן דמוקרטיות, השוטרים נדרשים לעיתים גם לתפקידים, שמטרתם להגן על המשטר או על אישים מתוכו או לשרת את האינטרסים שלהם.

במשטרת ישראל, לדוגמה, תפקידי המשטרה והשוטרים נקבעו בסעיפים 3 ו-5 לפקודת המשטרה. סעיף 3 קובע מטלות כלליות למשטרה וזו לשונו:

משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש.

סעיף 5 מוסיף וקובע שמתפקידו של כל שוטר:

1. לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו.
2. למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית-תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים.
3. ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים.
4. לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע.
5. לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

בנוסף לכל האמור לעיל מוטלים על השוטרים תפקידים נוספים בשעת מלחמה או מצב חירום, תפקידי ביטחון פנים, הצלת חיים וסיוע לכוחות הצבא הפועלים בתוך גבולות המדינה.

כדי שהשוטר יצליח במשימותיו, המחוקק העניק לו סמכויות מורחבות, מעבר לסמכותו של אזרח מן השורה. לשוטרים יש סמכויות מיוחדות, בין השאר, בתחומים הבאים:

• דרישה להזדהות.
• זימון לחקירה משטרתית.
• תשאול ותחקור.
• חיפוש על גופם של אנשים וחיפוש במבנים ובכלי רכב – בישראל הסמכות ניתנה על פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט–1969.
• מעצר חשודים ושחרורם בערבות – בישראל הסמכות מוסדרת לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו–1996.
• שימוש בכוח פיזי ושימוש בנשק קר (בדרך כלל אלת משטרה) או נשק חם (בדרך כלל אקדח או רובה שירות).
• ביטול תמרורים^[5].
• נהיגת כלי רכב תוך הפרת חוקי תעבורה.

סמכויות השוטרים ניתנו להם לשם ביצוע מטלותיהם, בתנאים מסוימים, ואין הם רשאים להשתמש בסמכויות אלה למטרות אחרות.

יש סמכויות שהוענקו רק לשוטרים מדרגה מסוימת ומעלה, כדי להבטיח שהמשתמשים בסמכויות אלה יהיו שוטרים בעלי הכשרה ושיקול דעת מתאימים. סמכויות השוטרים תלויות בחקיקה המקומית, לכן הן משתנות ממדינה למדינה, ובמקרים של משטרות עירוניות – מעיר לעיר. בדרך כלל, במדינות בעלות משטר טוטליטרי סמכויות השוטרים רחבות יותר ומכך הזיהוי של משטרים טוטליטריים עם המושג "מדינת משטרה".

כל אנשי המשטרה, מהשוטר הפשוט ועד הקצינים הבכירים, הם בראש ובראשונה שוטרים (המפקח הכללי של משטרת ישראל מכונה "השוטר מספר אחת"). לשם ביצוע יעיל של המשימות, מתפקדות המשטרות כארגונים צבאיים למחצה, עם דרגות, הוראות המחייבות את השוטרים, משמעת וענישה באמצעות שיפוט משמעתי.

דרגות של שוטרים מבטאות את מיקומם במדרג הפיקודי, למי הם כפופים ומי כפופים להם. לעיתים הדרגות מבטאות גם מומחיות מקצועית, אך הקשר אינו הכרחי. דרגה משטרתית יכולה להילקח מהמחזיק בה כתוצאה מהליך משמעתי פנימי.

הדרגות במשטרות השונות אינן זהות, והן משתנות ממדינה למדינה (ובמקומות בהן המשטרה היא עירונית – מעיר לעיר). המדרג של משטרת ישראל מקביל למדרג של צה"ל, אך שמות הדרגות שונים.

במדינות בהן יש משטרות עירוניות/אזוריות וגם משטרה ארצית, משתדלים לקבוע חלוקה של נושאים/עבירות בהן מטפל הגוף המקומי, לעומת אלה בהן מטפל הגוף הארצי, ויוצרים דפוסים של שיתוף פעולה, שנותנים עדיפות לנציגי הגוף הארצי, כמו היחסים שבין סוכני FBI ובין המשטרות העירוניות בארצות הברית.

ביצוע עבודת המשטרה בתחומים השונים – סיור, תנועה, בילוש ותחקור, מעקב סמוי, איסוף ראיות בזירת העבירה, השוואת כתבי יד, איסוף והערכת הוכחות, הופעה בבית המשפט לבקשת צווים שונים, רישוי הפגנות, שמירת הסדר הציבורי, טיפול באבדות ומציאות, מעצרים, חיפושים והחזקת חשודים במעצר, טיפול בסכסוכים משפחתיים, מתן סיוע בחיפוש אחר נעדרים, טיפול בחפצים חשודים ומטעני חבלה, טיפול באירועי קיצון, לחימה בטרור, חילוץ בני ערובה ועוד – מצריך כישורים ומיומנויות ייחודיים, המוגדרים כמקצועות משטרתיים. בנוסף לכל התפקידים האלה, יש משטרות, כדוגמת משטרת ישראל, שעוסקות גם במאבק נגד מפגעים חמושים. תחום זה מצריך התמחויות מקצועיות נוספות בתחומים צבאיים כמו: חבלה וסילוק פצצות, צליפה, הפעלת מחסומים וכדומה. בשעת חירום (מלחמה, אסון טבע) הרשויות נוהגות להפעיל את המשטרה למטרות נוספות, לפי צורכי השעה.

כל שוטר אמור לקבל הכשרת יסוד שתאפשר לו לטפל באירועים שגרתיים. מקצועות המשטרה השכיחים הם:

• סייר – שוטר סיור שמפטרל בשטח (ברגל או ברכב) ותפקידו לתת מענה ראשוני לאירועים בזמן אמת, לאכוף את החוק, לשמור על הסדר הציבורי, כמו גם לספק תחושת ביטחון.
• יומנאי/מוקדן – בעל תפקיד של קבלת הודעות על אירועים לטיפול המשטרה והעברתן לגורמים המטפלים. לעיתים מטפלים היומנאים גם בבתי המעצר של כל תחנה ובשוהים בהם.
• חוקר – שתפקידו ניהול חקירות לשם חשיפת עבירות פליליות, איסוף הוכחות ועדויות לביצוען ולזהות המבצעים.
• חוקר ילדים/נוער – חוקר שקיבל הכשרה מיוחדת לשם ביצוע חקירות שבהן מעורבים קטינים. המחוקק הישראלי, כמו גם מחוקקים במדינות אחרות, יצר מערכות חוקים מיוחדות לטיפול בקטינים שנאלצים לעבור חקירה משטרתית, והחוקרים חייבים לפעול על פיהן ולשמור את זכויות הנחקרים.
• חוקר תאונות דרכים – שתפקידו לאסוף ממצאים מזירת התאונה ולתשאל מעורבים ועדים, כדי לגלות אם בוצעה עבירה על פי חוקי התעבורה ולאפשר הוכחתה בבית המשפט.
• בלש – שוטר העוסק באיסוף מודיעין כזרוע המבצעית של אגף המודיעין, בדרך כלל לבוש בבגדים אזרחיים, מבצע מעקבים סמויים ומאתר מידע וראיות שימושיות, ביצוע מארבים מורכבים וחיכוך מתמיד עם האוכלוסייה העבריינית.
• איש מעקב סמוי – במשטרות שונות יש יחידות העוסקות במעקב סמוי אחר בדוקאים (אישים החשודים בהיותם פושעים "כבדים" או בהשתייכות לארגוני פשע). השוטרים המשתייכים ליחידות אלה פועלים תוך הסתרת זהותם כשוטרים.
• טכנאי זיהוי פלילי – שתפקידו איסוף ראיות מזירות פשע ועיבודן לשם קידום החקירות ואיסוף הראיות.
• תובע משטרתי – איש משטרה שהוכשר להופיע בבתי משפט השלום מטעם התביעה, כדי להביא לדין ולמשפט פלילי פושעים שנתפסו.
• בודק פוליגרף (גלאי שקר) – חוקר מומחה בהפעלת פוליגרף.
• רכזי מודיעין – תפקידם להכיר את עולם הפשע המקומי, לייצר ולנהל מקורות מידע לגביו, להצליב מידע ולעבדו לשימוש יתר זרועות המשטרה.
• כלבנים – מאלפי ומפעילי כלבי משטרה לשם חיפוש נעדרים, עבריינים נמלטים, סמים, חומרי נפץ וכדומה.
• גששים – מומחים בגילוי עקבות.
• חבלן – מומחה בטיפול בחפצים חשודים ונטרול מטעני חבלה בשטח מיושב. מערך החבלה של משטרת ישראל נותן מענה גם למטעני חבלה בשטח כפרי או פתוח, וכן מטפל בנפלי תחמושת.
• לוחם SWAT (בישראל: ימ"מ, באנגלית SWAT פירושו Special Weapons and Tactics) – לוחם ביחידת משטרה מיוחדת, שתפקידה הוא מתן מענה לאירועים קיצוניים כגון מצב של לקיחת בני ערובה, התבצרות חמושים, טיפול בפושעים מסוכנים, אבטחת אח"מים ועוד. לוחמים אלה חמושים בכלי נשק ואמצעים מיוחדים ומפעילים חוליית פריצה, צלפים, לוחמי טיפוס וגלישה, חבלנים ועוד.

יש שוטרים שביצוע תפקידם מחייב שימוש בכלי רכב מיוחדים, למשל:

• שוטרים רכובים על סוסים או על גמלים.
• שוטרים רכובים על אופניים/גלגיליות/רכינוע.
• שוטרים ממונעים על גבי אופנועים.
• טייסי מסוקים ומטוסים בשירות המשטרה.
• מפעילי כלי שיט בשירות המשטרה.

אנשים נמשכים לעבודת המשטרה, חרף הסיכונים הכרוכים בה, מסיבות רבות, ובהן:

• הרצון להגן על הסדר החברתי ועל הציבור מפני המסכנים אותם.
• השאיפה לקבלת סמכויות יתר הנותנות, בנוסף לסטטוס מכובד, גם אפשרויות שאין לאחרים.
• האתגר המקצועי שבעבודת המשטרה, במיוחד בעקבות העצמת הדימוי של התפקיד על ידי יצירות ספרותיות וקולנועיות.
• רצון לפעול בסביבה רבת סיכונים ומתח.
• מסורות משפחתיות – שוטרים לא מעטים צועדים אל התפקיד בעקבות קרובי משפחתם.

המערכת המשטרתית מפעילה מערך מיון והכשרה, כדי לברור את המועמדים המתאימים לצרכיה ולנפות את האחרים. המערך כולל מבחנים פסיכוטכניים, בדיקת עברו של המועמד, בדיקת השכלתו וראיונות אישיים. המיון נמשך גם במהלך קורס ההכשרה.

תפקיד השוטר מעמיד אותו בפני אתגרים רבים ושונים המצריכים כשרים פיזיים, נפשיים ואינטלקטואליים. המועמדים לתפקידי שוטרות ממוינים כדי לעמוד על היכולות שלהם ועל עמידתם ברף שמציבה להם המערכת. מספר המתגייסים למשטרה מושפע מגורמים כמו:

• השכר ויתר ההטבות הניתנים לשוטרים.
• הסטטוס של השוטרים בחברה בה הם פועלים.
• המשימות המוטלות על השוטרים והסיכונים הכרוכים בהן.
• החלופות שמציע שוק העבודה לדורשי העבודה.
• חובת לבישת המדים והיחס ללובשי מדים בכלל.
• רף הדרישות המינימליות שמציבה המערכת בפני המתגייסים.

בטווח הקצר למערכת המגייסת יש מעט מאוד השפעה על הגורמים השונים, פרט לרף הדרישות, לכן הדרך המיידית הפתוחה לפניה להגדלה או להקטנה של מספר המתגייסים היא הנמכה או הגבהה של רף הדרישות. במדינות מסוימות, כמו סינגפור וישראל, שבהן מפנים אל שורות המשטרה גם חלק ממתגייסי החובה, ניתן להשפיע על איכות המתגייסים למשטרה באמצעות הפניית מגויסים איכותיים יותר או פחות מתוך המחזור המתגייס.

מחסור אקוטי בכוח אדם מאלץ את המערכת המגייסת להנמיך דרישותיה מהמתגייסים בכל התחומים או רק בתחום מסוים (כושר גופני, השכלה פורמלית, רמת אינטליגנציה, עבר נקי), כדי לווסת את המספר למינימום הדרוש לה. מחזורי גיוס איכותיים תורמים חלק יחסי גדול יותר לבניית הצמרת המשטרתית העתידית ומחזורי גיוס פחות איכותיים מצריכים לעיתים "יבוא" מפקדים ממערכות אחרות, במקום המפקדים שלא צמחו מתוך שורות המתגייסים.

המגויסים למשטרה נדרשים לעבור הכשרה בסיסית שתכין אותם לתפקיד הצפוי להם. התחומים העיקריים בהם מוכשרים החניכים הם:

• אימון גופני שיביא את החניכים לרמת מינימום נדרשת.
• הדרכה ומטווחים ללימוד השימוש בכלי הנשק המקובלים במשטרה.
• תנועה בקבוצות (תרגילי סדר ותרגילי סדר חמושים) ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות.
• משפט פלילי, דיון פלילי, דיני הראיות ודיני תעבורה.
• יסודות עבודת הסיור, הפיקוח על התנועה, חקירה ונוהל משטרתי.
• משמעת, סדר והופעה והתנהגות הולמת.
• יכולת ביטוי בכתב ובעל פה.

תהליך המיון של המתגייסים נמשך גם במהלך הקורס, וחניכים שאינם עונים על הציפיות, עלולים לנשור לפני סיומו.

בנוסף להכשרה הבסיסית השוטרים עוברים קורסים, השתלמויות והדרכות נוספים, במהלך הקריירה המקצועית שלהם כשוטרים, במטרה לשמר, לעדכן ולשפר את ידיעותיהם ואת יכולותיהם. חלק מהשוטרים מתקדמים לתפקידים ייעודיים, כמו בוחני תאונות דרכים, חוקרי נוער, טכנאי זיהוי פלילי ועוד, וכל התמחות מלווה בלימודים נוספים. גם קידום השוטרים לתפקידים פיקודיים מלווה בקורסים ולימודים, קורס סמלים, קורס קצינים וכו', קורסים שבמהלכם מוכשרים השוטרים לתפקידי הפיקוד הצפויים להם ומורחבת ידיעתם בתחומים שלמדו בעבר. קידום בדרגות מרחיב סמכויות ומחייב את בעל הסמכות להכין את עצמו לכך.

כשגרת עבודה מועברים לשוטרים עדכונים על שינויי חקיקה, שינויים ארגוניים ומידע על השתחררות עבריינים מסוּכנים מבתי כלא, הודעות על נעדרים, הופעתם של עבריינים סדרתיים, פשיעה בשיטות חדשות ועוד.

המשמעת המיוחדת הנדרשת בארגון צבאי למחצה כדוגמת המשטרה נכפית על השוטרים באמצעות מערכת של תקנות וצווים ומערך שיפוט משמעתי. השוטרים חייבים חובות ציות נרחבות מחובות הציות של עובד, ושיפוטם בפני דן יחיד או בית דין משמעתי מאפשר הצגת ראיות (כדוגמת בדיקת פוליגרף) שלא מקובלות בבתי משפט רגילים.

מערכת השיפוט המשמעתית היא נרחבת וכוללת גם תחומים חופפים למערכת החוקים הכללית של המדינה. הנשפטים בדין משמעתי צפויים לענישה על פי הסטנדרטים של המערכת המשטרתית, שלא חייבים להיות זהים לסטנדרטים של מערכת השיפוט האזרחית.

סוגיה בעייתית היא נושא חקירתם של שוטרים החשודים בביצוע עבירות משמעת ואפילו עבירות פליליות. אחרי שנים רבות של ביצוע חקירת השוטרים על ידי שוטרים אחרים, הוקמה בישראל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), במשרד המשפטים, כדי למנוע או למזער טענות על איפה ואיפה בטיפול בשוטרים חשודים. במדינות רבות מתלבטים בשאלה "מי יחקור את החוקרים" והפתרונות שונים ממקום למקום.

הפעילות המשטרתית מחייבת עימותים בין השוטרים ובין האזרחים, וכדי שהסיכון בתביעות נזיקין בבתי המשפט לא ירתיע את השוטרים מביצוע תפקידם, החוק מעניק להם הגנה רחבה למדי לגבי מקרים בהם פעלו בתום לב. אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה הוגבלה בחוק. בשנת 2005 תוקן החוק, וכיום נוסח הסעיף קובע כי "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין". עם זאת, נקבע כי כאשר אותו מעשה נעשה ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו, לא יזכה העובד לפטור.

השוטרים נמצאים בחזית המאבק בעברינות וחשופים לפגיעות גופניות, לכן המחוקקים נוהגים לתת להם הגנה מיוחדת מפני תקיפות ולהעניש בחומרה יתרה את תוקפי השוטרים. המחוקק הישראלי דאג לכך בחוק העונשין, תשל"ז–1977, פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט, סימן ג': תקיפת שוטרים.

ערך מורחב – איגוד שוטרים

המשטרה, בהיותה ארגון צבאי למחצה, שתפקידו לפעול ביעילות ומהירות, מונעת מהשוטרים (במרבית מדינות העולם) להתארגן באיגודי עובדים, כדי שעבודת המשטרה, שכרוכה בפיקוח נפש, לא תשותק לעולם בגלל שביתות.

בישראל פקודת המשטרה אוסרת הקמתו של ועד עובדים לשוטרי משטרת ישראל, ואיסור זה בא לידי ביטוי בפקודות המטה הארצי של משטרת ישראל 6 בפברואר 2006, שבהן נאמר: ”שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים, ולא יטול חלק באחת מהפעילויות הקשורות לארגון כזה: הקמת הארגון וניהולו, מתן כספים וקבלתם, ניהול תעמולה, השתתפות באספה, התראיינות או פרסום באמצעי התקשורת.” לידתו של איסור זה לוותה בתהפוכות אחדות: בעקבות ניסיון של השוטרים (בשנת 1978) להקים ארגון שוטרים, פרסם מפכ"ל המשטרה פקודת קבע שאסרה זאת. השוטרים עתרו לבג"ץ על-מנת שתינתן להם הזכות להתאגד, וזה נענה לעתירת השוטרים ופסל את פקודת הקבע^[6]. פסיקה זו לא הועילה לשוטרים, כי מיד לאחריה חוקקה הכנסת חוק שאסר התאגדותם של השוטרים.

חוסר יכולתם של השוטרים להתארגן מול המעסיק מעמיד אותם בעמדת נחיתות בכל הכרוך בתנאי העסקתם. במדינות טוטליטריות, שבהן המשטר זקוק לנאמנות המשטרה כדי לשמור על עצמו, ניתנים תנאים טובים למדי לשוטרים, אולם לא כך במדינות דמוקרטיות. לפתרון הבעיה בישראל משמשים מנגנוני הצמדה, לפיהם מוצמד שכר השוטרים לשכר משרתי הקבע בצה"ל.

במדינות שונות נקטו השוטרים בטקטיקות של התארגנות עקיפה או בשביתות בעלות אופי מיוחד, כמו שביתה איטלקית (עבודה על פי הספר) ועוד. במדינת ישראל הוקם ארגון של נשות השוטרים שפעל לקידום תנאי השירות ושיפור שכר השוטרים. שוטרים בדימוס הקימו ב-1969 את ארגון גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר.

ההכשרה והניסיון של השוטרים לשעבר מאפשרים להם לנצל את כישוריהם במסגרות נוספות, ובהן:

• חוקרים פרטיים – ניצול כישורים וניסיון של חוקרים משטרתיים וגם את קשריהם עם עמיתים שעדיין ממשיכים לשרת במשטרה.
• חוקרים מטעם חברות ביטוח.
• מאבטחים ושוטרים במשטרות פרטיות.
• תפקידי חקירות בתחומים ממלכתיים מקבילים, כגון מכס ומס הכנסה.
• תפקידי שוטרות בתחומים ממלכתיים ועירוניים אחרים, כגון פקחים עירוניים, משטרת תיירות, משטרה ירוקה וכו'.
• תפקידי ניהול במערכות אחרות.
• קריירה פוליטית המתבססת על המוניטין שרכשו לעצמם בתקופת שירותם במשטרה.

שוטרים לשעבר מהווים גם מאגר כוח אדם התנדבותי שמסייע למשטרה, כמו המשמר האזרחי, משמרות בטיחות וכדומה.

פעילות משותפת בתנאי לחץ, שכוללים סכנות רבות, יוצרת אחווה מסוימת, דומה לאחוות הלוחמים, חזקה מהמקובל במקומות עבודה שגרתיים יותר. לאחווה יש היבטים חיוביים ושליליים – שוטרים מוכנים לסייע ולהסתכן למען חבריהם, אך לעיתים האחווה גורמת גם לאי נכונות לשתף פעולה בחקירת שוטרים שסרחו.

הפעילות המיוחדת יוצרת גם ז'רגון משטרתי ודרכי התנהגות אופייניות. היו תקופות שבהן עבריינים יכלו לזהות שוטרים לבושים בבגדים אזרחיים על פי התספורת הקצרה (בתקופה שבה הצעירים האריכו את שער ראשם) או על פי הנעליים שהמשטרה הנפיקה להם.

עבודת המשטרה כוללת אלמנטים של מתח, עימותים ודילמות מוסריות, שהם חומר גלם מבוקש מאוד עבור יצירות דרמטיות. המאבק המנטלי בין החוקר ובין הרוצח, רסקולניקוב, הוא הרקע של יצירה ספרותית מופתית, "החטא ועונשו". השוטר ז'אבר, הרודף את ז'אן ולז'אן ב"עלובי החיים", מהווה דמות מופת של אדם ישר ומסור לתפקידו שנקלע לבסוף לדילמה מוסרית המביאה להתאבדותו. סופרים רבים כללו בספריהם התייחסויות לשוטרים ולעבודת המשטרה, יש כאלה שהציבו שוטר במרכז עלילתם (ראו הסרט "מת לחיות", שהופק על פי הספר "כלום לא נמשך לעד") ויש אף כאלה, שבנו דמות של שוטר-גיבור המככב בשורה של ספרים, למשל המפקח מגרה בספריו של ז'ורז' סימנון או מיכאל אוחיון בספריה של בתיה גור. המצב דומה בקולנוע ובטלוויזיה וסדרות משטרתיות, כגון בלוז לכחולי המדים, חוק וסדר, המגן זכו לפופולריות רבה.

יצירות על השוטרים ועל עבודתם הפיצו בדרך זו גם מידע, אולם המידע לא תמיד אמין, כי אילוצי היוצרים (חובה לפתור תעלומה ב-40 דקות) הביאו לא פעם להצגה מעוותת של עבודת המשטרה. סרטי מתח רבים (אם לא כולם) כוללים מרדפים משטרתיים ממושכים, כמו ב"הארי המזוהם", אירוע נדיר למדי במציאות.

לא תמיד ההתייחסויות לשוטרים היו חיוביות וחלקן אפילו ביזו את דמות השוטר ושמו אותה ללעג ולקלס, בסיפוריו של ארתור קונאן דויל, למשל, אנשי המשטרה רפי שכל וחסרי אונים לעומת שרלוק הולמס המהולל. גם העיתונאית ליזי בדיחי, גיבורת ספרי המתח של שולמית לפיד, מתחרה בהצלחה בחוקרי המשטרה בפענוח פרשות רצח. בסרט הישראלי "השוטר אזולאי", השוטר הוא מעין קריקטורה, דמות נלעגת. דמותו של חוש-חש הבלש, שוטר בדיוני שגופו הרובוטי מלא בפטנטים, היא דמות של שוטר חסר שכל, שלומיאל, מגושם ולא יוצלח שרק במזל ובזכות אחייניתו הקטנה מצליח לפתור את התעלומות.

מרבית סרטי המערבונים בנויים על המאבקים המתנהלים בין שוטרים (שריפים, מרשלים) אמריקאים הגונים ובין פושעים. יש גם סרטים שבמרכזם אנשי חוק מושחתים העומדים מול אנשי חוק הגונים או אנשי חוק מושחתים מול גיבורים שאינם אנשי חוק.

השוטרים הבדיוניים כוללים גם שוטרים הפועלים בעולם עתידי, כמו הבלש בספרים "מערות הפלדה" ו"השמש העירומה" של אייזק אסימוב, שנאלץ לשתף פעולה עם בלש אחר, שהוא רובוט. עוד דמות של שוטר-סייבורג היא של רובוקופ, שוטר מסור שנהרג תוך כדי מילוי תפקידו, הוחזר לחיים בגוף רובוטי חסין כדורים ומנקה את העיר דטרויט מפשיעה. יש גם יצירות על שוטרים הנעים בזמן כדי לרדוף אחר פושעים, כדוגמת הסרט טיימקופ, או שוטר המוצא מהקפאה לאחר מאות שנים כדי לטפל בפושע בן תקופתו שהופשר, כדוגמת איש ההרס.

• משטרה
• משטרת ישראל
• המשמר האזרחי
• אלימות משטרתית
• שיטור יתר
• שריף (תפקיד)
• ז'נדרמריה
• תחנת משטרה
• התאבדות באמצעות שוטר

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שוטר
ציטוטים בוויקיציטוט: שוטר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוטרים

• המשרתים במשטרת ישראל ומעמדם
• משטרת ישראל – יעוד ותפקידים
• איגוד גמלאי המשטרה ושב"ס
• ורד לי, 5 יחידות במדעי המשטרה, באתר הארץ, 24 בינואר 2008 – על לימוד נושא המשטרה בבית ספר תיכון
• צדק בקצה האלה, באתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
• שוטרים ידיעות על שוטרים באתר גלובס
• ניצה דורי, קווים לדמותו של השוטר בספרות הילדים העברית במהלך השנים, מדגם מייצג, 2018
• יהושע בריינר, השוטרת הראשונה שקיבלה צל"ש, באתר הארץ, 6 במאי 2022