מרדכי מלעכוויטש

אדמו"ר מלעכוויטש
רבי מרדכי מלעכוויטש

לידה	תק"ב נעשוויז בלארוס
פטירה	י"ג בשבט ה'תק"ע (בגיל 68 בערך) סטולין
רבותיו	רבי שלמה מקרלין, רבי ברוך ממז'יבוז'
אדמו"ר לעכוויטש ה־ראשון כ"ב בתמוז ה'תקנ"ב – י"ג בשבט ה'תק"ע רבי נח מלעכוויטש ←

רבי מרדכי יפה מלעכוויטש (תק"ב (1742) – י"ג בשבט תק"ע (1810)) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.

נולד בנעשוויז בשנת תק"ב לרבי נח הפרנס מנעשוויז^[1] ממנו נתייתם בילדותו. בתחילת דרכו היה נוסע לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שהתבטא פעם כי עליו עומד שליש העולם^[2] אך לאחר מכן דבק ברבו המובהק רבי שלמה מקרלין^[3]. כמו כן נסע יחד עם רעו רבי אשר מסטולין (הראשון) לרבי ברוך ממז'יבוז'.

לאחר נישואיו המשיך להתגורר בנשוויז עד לאחר פטירת רבו רבי שלמה (בכ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) אז התחיל להנהיג עדה בלכוביץ' שבליטא (אז הייתה תחת השלטון הרוסי, כיום בבלארוס). חסידיו נאמדו באלפים. בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב הלשנה של המתנגדים יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ה"בעל התניא" ורבי אשר מסטולין ושוחרר בחודש כסלו באותה שנה.

היה מיודד מאוד עם רבי אברהם מקאליסק על אף שלא התראו מעולם^[4], וכן מונה על ידו לשמש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין (-רוסיה הלבנה), בתפקיד זה פעל רבות לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל, והיה נוסע לאסוף כספים בעבורם.

נפטר בסטולין בי"ג בשבט ה'תק"ע כששהה שם לרגל חתונת נכדו רבי שלמה חיים פרלוב. בנו רבי נח המשיכו בהנהגת החסידות ובנשיאות קופת ארץ ישראל.

כרבו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. כן הדגיש בקרב חסידיו את הצורך באמונה פשוטה, וזאת על ידי שינון ענייני אמונה וי"ג עיקרי אמונה.

וכך היה מפרש את הפסוק (ירמיה ז, כח) "אבדה האמונה נכרתה מפיהם" – מדוע אבדה האמונה מלבם מפני שנכרתה מפיהם, שאינם חוזרים בפה. וכן כתוב (תהילים קטז, י) "האמנתי כי אדבר" – על ידי הדיבור נחקקה האמונה בלב^[5].

דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי שלום" לנכדו הגה"ק רבי שלום מברייהין - קוידינוב, "משמרת שלום" ושאר חיבורים להנ"ל, "אור ישרים"^[6], "תורת אבות"^[7] ו"מירא דכיא"^[8].

• רבי נח מלעכוויטש ממלא מקומו באדמו"רות.
• רבי אהרן מלעכוויטש, חתנו של רבי אשר מסטולין, נפטר בחיי אביו בג' בשבט תקס"ו.
• רבי שלמה מלעכוויטש.
• חתנו רבי משה אהרן נכד רבי חיים חייקל מאמדור.

• רבי מיכל מלעכוויטש^[9], (נפטר י"ח באדר ה'תקפ"ז).
• רבי משה פאלייר מקוברין
• רבי יחיאל רבה של ניי מוש, (נפטר בי' בטבת ה'תרי"ב).
• רבי שלום רבה של וילייקה שבמינסק.
• רבי ישראל רבה של איבניץ^[10].
• רבי נחום שו"ב
• רבי יואל מצ'פלא, (נפטר בשנת תקצ"ב).
• רבי יוסף מדלאטשיץ

• אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" מאתר היברובוקס.
• רבי מרדכי מלעכוויטש, מתוך "באר החסידות: ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים" (הכרך העשירי והאחרון בסדרת "באר החסידות" מאת אליעזר שטיינמן)
• מאמר ביוגרפי אודותיו, באתר אהלי צדיקים.
• דוד הלחמי, רבי מרדכי מלכוביץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ר"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• מרדכי בן נח (1742-1810), מלכוביץ, דף שער בספרייה הלאומית