מרדכי ניומן
 | |
| מרדכי ניומן | |
| לידה | 19 ביוני 1896 ה' בסיוון תרנ"ו  |
|---|---|
| פטירה | 16 ביולי 1980 (בגיל 84) ג' באב תש"ם |
| מדינה |  ישראל |
| מקום קבורה | משמר העמק |
| ידוע בשל | הוצאת מ' ניומן |
| עיסוק | מו"ל, עסקן |
  | |
מרדכי ניומן (Newman; 19 ביוני 1896, ה'תרנ"ו – 16 ביולי 1980, ה'תש"ם) היה מו"ל ועסקן ציבור ישראלי, מייסד הוצאת מ' ניומן (1945–1980~).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרדכי פייבֶל ניומן נולד ביוני תרנ"ו-1896 בעיר לודז' שבפולין הרוסית, בנם של רבקה לבית בקר ושמעון. קיבל חינוך יהודי מסורתי וכללי ולמד בישיבה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, התיישב בניו יורק ועבד בטקסטיל. היה פעיל בתנועת העבודה היהודית, וכיהן כנציג איגוד פקידי מסחר הטקסטיל באיגודים המקצועיים היהודיים המאוחדים (פאראייניגטע אידישע געווערקשאפטען) שבראשות מקס פיין. בשנים 1914–1917 היה פעיל בתנועת "פועלי ציון". היה מעסקני התחייה העברית בעיר ונמנה עם הפעילים הבולטים באגודות העבריות "אחיעבר", "יובל" ו-"בני-עם-חי". בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מראשוני המתנדבים לגדוד העברי האמריקאי (גדוד 39 של קלעי המלך). ב-1918 הגיע עם הגדוד לארץ ישראל, ונשאר בה. הוא שירת בגדוד עד פירוקו.
לאחר שחרורו ייסד עם יהושע צַ'צִ'יק ויוסף שְׂרֶבֶּרְק (שלושתם משוחררי הגדודים) את בית המסחר לספרים עבריים "תרבות" בירושלים (צ'צ'יק, חברו מהגדוד, היה ידידו של שרברק עוד קודם לכן: הם נפגשו ב-1915 בדרך למצרים כאשר גורשו מהארץ בשל היותם נתיני רוסיה, נסעו לארצות הברית ועלו ארצה ביחד עם הגדוד). השלושה היו שותפים שווים במשך 25 שנה, ללא חוזה ובנועם, גם כשהתפרקה לבסוף השותפות. חנות הספרים "תרבות" התפתחה למרכז לתרבות והשכלה לאנשי הרוח בירושלים. בשנת 1925 ייסדו השלושה את הוצאת הספרים העברית "מצפה": הייתה זו הוצאת הספרים הפרטית הראשונה בארץ ישראל, וגם לאורך שנות ה-20 וה-30 נותרה אחת משלוש ההוצאות העבריות הפרטיות בארץ. ההוצאה התמקדה בספרות יפה ושירה. בשנת 1932 עברה לפעול תחת חסותה הוצאת "קופת הספר" מיסודן של הסתדרות המורים ואגודת הסופרים, והיא פעלה עד שנת 1936. בשנת 1933 שיתפו השותפים פעולה עם הוצאת שטיבֶּל ונציגה בארץ נחום טברסקי ויצרו את הוצאת "שם" (ראשי תיבות: 'שטיבל–מצפה') להוצאת ספרי ילדים, שפעלה עד 1935. בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, מוּזגה פעילותה של "מצפה" עם הוצאת י' שרברק, בניהולו של יוסף שרברק.
בשנת 1944 פורקה השותפות, וכל אחד מהשלושה ייסד הוצאה לאור שנשאה את שמו. הוצאת מ' ניומן (ירושלים–תל אביב) פעלה משנת תש"ה-1945 ועד סוף שנות ה-70.
בשנת 1923 נישא לרחל ליפְסון מתל אביב (ילידת קרונשטאדט 1902, בת גיסיה[1] ובר-לב ליפסון[2]), בוגרת גימנסיה הרצליה. הוא היה נשוי לה עד מותה, והם היו הורים לשתי בנות. רחל לקחה חלק פעיל בפעולתו המו"לית של ניומן.
ניומן היה ממארגני איגוד החיילים המשוחררים, חבר המזכירות הארצית של האיגוד ויו"ר המרכז שלו. היה פעיל בארגון "ההגנה". בשנת 1934 היה ממייסדי מושב העובדים אביחיל שבעמק חפר, שנוסד על ידי משוחררי הגדודים העבריים. בשנים 1934–1938 כיהן כיו"ר ועד המושב.
ב-1940 ייסד את ההוצאה לאור האנגלית "סקוֹפּוּס" (Scopus Publishing Company) בניו יורק, שפעלה בשנות המלחמה ופרסמה בעיקר ספרים בנושא הציונות והיישוב. ב-1941 ערך במסגרתה אנתולוגיה מיומני תיאודור הרצל.
פרסם מאמרים שונים, בחתימתו ובשמות העט מ' פן, מרכוס פבלוב.
במשך שנים רבות היה פעיל בהנהלת בנק קופת עם, ותקופה מסוימת כיהן כיו"ר מועצת המנהלים שלו. היה חבר הוועד הפועל של התאחדות המו"לים בישראל והיושב-ראש שלו. יו"ר ועדת הביקורת של הוועד למען החייל, חבר מועצת ברית עברית עולמית, חבר ועד השיכון של אגודת הסופרים העברים וגזבר ועדת הבניין של בית הסופר ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב.
הוצאת מ' ניומן שכנה ברח' ליליינבלום 38 בתל אביב וגבעת שאול ב' בירושלים, ובהמשך עברה לרח' השרון 12 בתל אביב. בתקופת פעולתה – יותר משלושה עשורים – ראו בה אור מאות כותרים, בהם ספרות יפה (מקור ותרגום), ספרי עיון, ספרי ילדים, ספרי לימוד ומילונים. בין מתרגמי ההוצאה היה יונתן רטוש. בשנות ה-60 ארגן את הוועדה הציבורית להוצאת כל כתבי דוד פרישמן, שהופיעו בהוצאתו.
בשנת תשל"ו ייסד והוציא ניומן (בהוצאת תנ"ך ישראל ע"י מ’ ניומן)[3] את ה"שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום" (בהמשך נקרא "שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום"), שנערך בראשיתו על ידי משה ויינפלד (הגיליון הראשון עם חיים יונה גרינפלד). בכתב העת מתפרסמים מאמרים מכל ענפי המחקר המדעי הנוגעים למקרא, והוא נחשב לאחד מכתבי העת החשובים ביותר לחקר המקרא בעברית.[4]
ניומן היה אב לשתיים. בתו הבכורה עדה נישאה לבצלאל צ'ריקובר, בנו של ההיסטוריון אביגדור צ'ריקובר.[5] הזוג היו הורים לשניים: ענת ושאול. בשנת 1974 נפטרה עדה,[6] וצ'ריקובר נישא בשנית, לשרה ברקאית. באמצע שנות ה-60 נכנס צ'ריקובר לעסקי הוצאת הספרים וייסד את הוצאת ב' צ'ריקובר. לאחר מותו של ניומן התמזגה ההוצאה עם זו של חתנו, שירשה את זכויות הספרים שנותרו לניומן, ובין היתר המשיכה בהוצאת השנתון לחקר המקרא. לאחר מותו של צ'ריקובר ב-1989 עברה הבעלות לאלמנתו שרה צ'ריקובר.
בתו מיכל נישאה לפסח (פייסי) טאוב, איש "השומר הצעיר". הם היו חברי קיבוץ משמר העמק והורים לשניים: חגי ויותם.[7]
ניומן התגורר בבית שיכון סופרים שברח' אבן גבירול 182/יהודה המכבי 2 בצפון תל אביב ובשדרות הרצל 30[8] בשכונת קריית משה בירושלים.
ב-18 בדצמבר 1970 נפטרה בירושלים אשתו רחל, מעט לפני מלאת לה 68. בשנת תשל"ב הוציא ניומן לזכרה את הקובץ "מזכרת: פרקי ספרות ומחקר לזכרה של רחל ניומן". לאחר מותה נקבע על שם בני הזוג פרס לביכורי יצירה ספרותית מטעם בית הסופר ע"ש חיים הזז בירושלים (פרס רחל ומרדכי ניומן).
מרדכי ניומן נפטר ביולי 1980. נקבר לצד אשתו במשמר העמק.[9] הניח את בתו, חתניו וארבעת נכדיו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'ניומן מרדכי', בתוך: אליהו כרמל (עורך), אישים בישראל, ירושלים: המכון להוצאה לאור בישראל, תשכ"א 1960, עמ' 197.
- מזכרת: פרקי ספרות ומחקר לזכרה של רחל ניומן, ירושלים – תל אביב: מ’ ניומן, תשל"ב.
- דב סדן, 'אשת מו"ל כמו"ל – על בית ניומן', בספרו: ארחות ושבילים: מסה, עיון חקר, כרך א: אישים, תל אביב: עם עובד, תשל"ח 1977, עמ' 382 ואילך. (נדפס קודם בקובץ "מזכרת", תשל"ב.)
- 'לזכרו של מרדכי ניומן, תרנ"ה–תש"ם', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ד (תש"ם), 5.
- אילה יהב, "הוצאת הספרים "מרדכי ניומן" (1945–1977): השפעתה של הוצאת ספרים על התרבות ועל הספרות בא"י", עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב – הפקולטה למדעי הרוח – החוג לספרות עברית, תשנ"ה 1995. (173 ע')
- 'Newman, Mordechai,' in: The Near and Middle East who's who, vol. 2, Jerusalem: The Near and Middle East Who's Who Publishing Comp., 1949, p. 159.
- 'Newman, Mordechai,' in: Alexander P. Wales (ed.), Who is who in Publishing, London, A. P. Wales, 1965, p. 177.
- 'Newman, Mordechai,' in: Who's who in the State of Israel, 1967, p. 452.
- 'Newman, Mordechai,' in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, Tel Aviv: Who's Who in the State of Israel, 1972, p. 247.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "מרדכי (פייבל) ניומן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2658
- הפרסומים שהוציא ניומן בקטלוג הספרייה הלאומית (חיפוש: מו"ל: "מ. ניומן", "ניומן", "M. Newman", "Scopus Pub. Co.", וכן "מצפה")
- ישראל הראל, המו"לים העבריים הראשונים בא"י: מרדכי ניומן מעלה זכרונות ומעמיד דברים על דיוקם, מעריב, 2 בפברואר 1973
- מפרי עטו
- מכתב למערכת: האם דמו של משורר עברי אינו סמיק?, מעריב, 26 באוקטובר 1962
- קוראים כותבים: בירושלים, בימים ההם, דבר, טורים 1–4, 12 בדצמבר 1968
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גיסיה ליפסון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ בר-לב ליפסון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ תנ"ך ישראל ע"י מ' ניומן, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, באתר המכון למדעי היהדות על שם מנדל, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים; שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כא (מרץ 2012), באתר הוצאת מאגנס.
- ^ 'לזכרו של בצלאל צ'ריקובר, תרפ"ז-תשמ"ט', שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום י (1990), 6.
- ^ עדה ז"ל, דבר, מודעת אבל, 15 באוקטובר 1974.
- ^ פסח טאוב, בפורטל ההנצחה של התנועה הקיבוצית.
- ^ בבית המשפט המחוזי בירושלים, דבר, 21 באוגוסט 1972.
- ^ הקבר של מרדכי ניומן בבית הקברות במשמר העמק, באתר BillionGraves.