מרדכי פרום

הרב מרדכי פרום
לידה 1928
י' בשבט ה'תרפ"ח
פטירה ספטמבר 1972 (בגיל 44 בערך)
כ"ח באלול ה'תשל"ב
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ?–1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד
תפקידים נוספים מראשי ישיבת מרכז הרב
תלמידיו הרב אלישע אבינר,
הרב אלישע וישליצקי,
הרב יהושע מגנס
חיבוריו ראו להלן
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב[1], שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפיוטרקוב שבפולין לנפתלי יצחק הלוי ולאה פרום, חסידי גור. את שמו הוא קיבל על שם אבי סבו מרדכי לייב צדרבוים בעל הדפוס בפיטריקוב. בשנת תרצ"ה (1935), בגיל חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ולמד בישיבות נובהרדוק בתל אביב, חיי עולם בירושלים ומרכז הרב.

הרב פרום היה נחשב מקורב לסטייפלר, בעל הקהילות יעקב וראש ישיבת נובהרדוק בה למד.

בישיבת מרכז הרב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשי"ג (1953) מינהו דודו הרב צבי יהודה הכהן קוק למגיד שיעור בישיבת מרכז הרב, והוא היה לר"מ המרכזי בה[1]. היה ידוע כבעל אופי מסודר וכושר הסברה מיוחד, שיעוריו הצטיינו בסדר ובבהירות רבה, והתייחד בהקפדתו על שמירת הזמנים.[דרושה הבהרה] לפני החגים היה נוהג לתת שיעורים בנושאי המועד בהלכה, אמונה ומוסר. שיעוריו אלו נכתבו על ידו בעשרות מחברות בסדר מופתי.

חיבב מאד חזנות, ובימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. חלק מהתפילות הולחנו על ידו.

בשנותיו האחרונות גברה השפעתו בישיבת מרכז הרב, הוא העביר שיעורים לכל התלמידים[2], ואף היה אחראי על קבלת התלמידים[3]. הוא סבר שצריך לנקוט בגישה מחמירה ביחס לקבלת תלמידים, על מנת להעלות את רמתה של הישיבה בהשוואה לישיבות אחרות[4]. לאחר פטירת חותנו הרב רענן, בי' בניסן תשל"ב, נטל על עצמו גם את ניהול הישיבה[דרוש מקור]. הוא הנהיג שלכל בחור חדש שמגיע לישיבה מוצמד חברותא מבוגר, נוהג שקיים בישיבה עד היום.[דרושה הבהרה]

ביום השלושים לרב הנזיר נפטר בפתאומיות. ובכך חתם את השנה בפטירתם של שלושה מהבולטים ברבני מרכז הרב - הרב רענן, הרב הנזיר והוא.

תפקידים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הקמת המדינה היה מרכז לשכת הגיוס של ירושלים[5]. כיהן כיו"ר ועדת פרס הרב קוק של עיריית ירושלים[6].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרום נשא את צפורה (ילידת שנת תר"צ), בתם של הרב שלום נתן רענן ובתיה מרים, בתו של הרב קוק. לזוג לא נולדו ילדים במשך חמש עשרה שנים. מסופר כי במוצאי יום הכיפורים באחת השנים כינס הרב אריה לוין בית דין, שכלל מלבדו את הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב נוסף מישיבת מרכז הרב[7], והם "פסקו" שלרב פרום ייוולדו ילדים. באותה שנה נולדה להם בת. בהמשך נולדה לבני הזוג בת נוספת, ובן שנולד לאחר שהרב פרום נפטר, בשנת תשל"ג, ונקרא מרדכי נתן על שם אביו וסבו[8][9].

נפטר מהתקף לב בכ"ח באלול תשל"ב (1972), בגיל 44[10]. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה שפירא
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
 
 
 
 
שלום נתן רענןזוסמן ריגר
 
טובה ריגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
מרדכי פרום
 
ציפורה פרום
 
אליהו שלמה רענן
 
רחל אליצור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלמן בר
 
דפנה בר
 


עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 

בגיל עשרים וארבע, בשנת תשי"ב (1952), הוציא לאור את ספרו תורת הלוי על שמונה המצוות הראשונות בספר החינוך. הספר זכה להסכמות מהרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומהרב צבי פסח פרנק. על חיבורו זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תשי"ד[11].

לאחר פטירתו ב-1972 הוציאו תלמידים מישיבת מרכז הרב מספר ספרים מתורתו, בעיקר מתוך מחברות שהותיר אחריו.

בנוסף, ערך הרב נריה גוטל חוברות קצרות ובהן שיעוריו על ענייני חנוכה ופורים.

ערך וההדיר את תוספות הרשב"א על מסכת פסחים לר"ש משאנץ, עם הערות האדר"ת, בצירוף מבוא מפרי עטו (ירושלים תשט"ז, מהדורה שנייה בתשל"א, ושלישית בתשמ"ו).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי פרום בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 הרב יעקב אריאל, הסכמה לספרו של אמיתי קמינצקי, האר עינינו בתורתך, מכון 'הארה בתורה', ירושלים תשע"ח, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, אור עציון תש"ע, עמ' 107.
  3. ^ משמיע ישועה עמ' 110
  4. ^ משמיע ישועה עמ' 110, 113-114.
  5. ^ יחיאל פריש וידידיה הכהן, האי"ש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 84 (עדותו של הרב שאר-ישוב הכהן).
  6. ^ "פרס הרב קוק" של עיריית ירושלים הוענק לרבנים שדמי, מלר ואליעזרוב, הצופה, 17 במרץ 1964.
  7. ^ ייתכן שמדובר ברב דוד כהן (הנזיר).
  8. ^ על פי דברי ציפורה פרום בראיון, לוי יצחק הירושלמי, הרב קוק: ההגדה והאגדה, מעריב, 16 באוגוסט 1985, עמ' 21
  9. ^ הדברים הובאו, ללא אזכור שמם של הרבנים פרום ורענן, אצל: שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 208
  10. ^ נפטר הרב מרדכי פרום, מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 4
  11. ^ פרס הרב קוק חולק אמש בתל אביב (חלק א, חלק ב), שערים, 3 בספטמבר 1954, עמ' 1 ו-8; אריה אלברט, במחיצת סופרים תורניים (חלק א, חלק ב), שם, 10 בספטמבר 1954, עמ' 10
  12. ^ בעמוד השער נכתב שזהו כרך ראשון. נכון לתשפ"ד, הכרך השני לא יצא לאור, אף שנכתב על ידי הרב פרום לפחות באופן חלקי. מאמר מתוכו ('בעניין קדושת בכור') פורסם בקובץ בשמן רענן, ראו להלן.