מרטין פיירו

מרטין פיירו (בספרדית: Martín Fierro) היא פואמה אפית של הארגנטינאי חוסה הרננדס. הפואמה המקורית, "הגאוצ'ו מרטין פיירו" (El gaucho Martín Fierro) שהתפרסמה ב-1872, והמשכה, "חזרתו של מרטין פיירו" (La vuelta de Martín Fierro) שהתפרסם ב-1879, זכו לפופולריות רבה עם צאתן ונחשבות עד היום לקלאסיקות הראשונות של הספרות הארגנטינאית.

חורחה לואיס בורחס פרסם קובץ מאמרים מפורסם על הספר.

הפואמה תורגמה לעברית על ידי נפתלי הריברטו הבר.

Aquí me pongo a cantar,
al compás de la vigüela
que al hombre que lo desvela
una pena estrordinaria,
como la ave solitaria
con el cantar se consuela.

הנני עומד בזאת לשיר
למקצב הגיטרה,
מכיוון שזה שמדיר שינה מעיניו
צער נורא,
כמו העוף הבודד
מוצא נחמה בשירה.

— חוסה הרננדס - הבית הראשון ממרטין פיירו בשפת המקור ובתרגום חופשי לעברית

מרטין פיירו, גיבור הפואמה, הוא גאוצ'ו עני מהפמפס שמגויס נגד רצונו לצבא ונשלח למוצב גבול שמגן מפני התקפות האינדיאנים בתקופת שלטונו של הנשיא דומינגו פאוסטינו סרמיינטו. עד מהרה הוא עורק מתפקידו וחוזר לחווה הישנה, שם הוא מגלה שמשפחתו והחווה עצמה נעלמו כלא היו. הוא יוצא לנדודים, שבמהלכם הוא נקלע (או נכנס במתכוון) לדו-קרב ויוצא כשידו על העליונה. הוא הופך לפושע נמלט, מתחבר לקצין אחר שעורק בהשראתו, ומוצא מקלט אצל האינדיאנים.

בפואמה השנייה פיירו מגלה שהחיים אצל האינדיאנים אינם פשוטים; הוא מתקבל בחשדנות, ולמעשה מוחזק אצלם כשבוי. הוא עד למגפה שפוקדת את השבט, ובה מת חברו. מאוחר יותר הוא מציל משביה אישה שהואשמה בכישוף ועוזב את חברת האינדיאנים. אז הוא פוגש את שני בניו. הפואמה מסתיימת במעין תחרות שירה בין פיירו לפייטן שפגש, כאשר בסוף התחרות מתברר שהפייטן הוא אחיו של יריבו בדו-קרב.

מדיה וקבצים בנושא מרטין פיירו בוויקישיתוף

• הפואמה (במקור הספרדי)
• אתר נוסף בספרדית המכיל ניתוחים ורקע היסטורי