מרכז פסג"ה

מרכז פסג"ה הוא מוסד אזורי לפיתוח סגלי הוראה במערכת החינוך בישראל. המרכז מיועד לתת מענה לצורכיהם של עובדי ההוראה ושל מוסדות החינוך וליצירת מסגרות להתפתחות מקצועית של עובדי ההוראה.^[1] בישראל פועלים כששים מרכזי פסג"ה ברחבי הארץ^[2].

בסוף שנות ה-50 הוקמו ברחבי ישראל מרכזים פדגוגיים שנקראו בקיצור מרפ"ד, במטרה להכשיר את עובדי ההוראה באמצעות הדרכה והשתלמויות ולשמש כמרכזים לפיתוח אמצעי הוראה וטכנולוגיה חינוכית. המרפדים שימשו גם כמרכזי משאבים לשימושם של עובדי ההוראה. במרפ"ד היו ספרים וכתבי עת בנושא חינוך והוראה, סרטים ואמצעי המחשה שונים.

בשנת 1990 מונתה ועדה עליונה לחינוך טכנולוגי על ידי שר החינוך והתרבות, זבולון המר בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. הוועדה בחנה את מצבה של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל והציעה מיזמים מיוחדים ותוכניות חדשות ושמטרתם הייתה "לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21". הדוח הסופי של הוועדה הוגש בשנת 1992 ונקרא בשם 'מחר 98'^[3] בעקבותיו הוקמו מרכזי מורים אזוריים. הוועדה המליצה על הפעלתם של מרכזים אזוריים לתמיכה בנושאים מתמטיקה, מדע, טכנולוגיה ומחשבים,^[4] ברחבי הארץ נפתחו מרכזי מורים אזוריים שמטרתם העמקת הידע הדיסציפלינרי של המורים בתחומי הדעת השונים.

מרכזי המורים החליפו או נוספו למרפ"דים הקיימים ולכן נוצרה בעיה של כפילות בין מרכזי המורים למרפ"דים מכיוון שהמרפ"ד תוקצב על ידי הרשות המקומית עירונית וההשתלמויות היו מטעם משרד החינוך. מרכזי המורים תוקצבו על ידי משרד החינוך והיו משויכים למוסדות ההשכלה הגבוהה. לדוגמה, מרכז המורים הארצי למתמטיקה הוצמד לטכניון ומרכז המורים הארצי למדעים בבתי הספר היסודיים הוצמד לאוניברסיטת תל אביב.^[5]  

הביקורת על הכפילויות גברה בתחילת שנות ה-2000 והוחלט להקים את מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) שיאחד חלק מהמוסדות. בעקבות האיחוד חלה ירידה בתקציבים ובשעות ההשתלמות.

מטרתו של הפיתוח המקצועי של עובד ההוראה הוא לסייע למורה לקדם תהליכי למידה משמעותיים במערכת החינוך ובמקביל לשפר את עבודתו של המורה. הפיתוח המקצועי הוא גם כלי מרכזי לבניית זהותו המקצועית של עובד ההוראה כמומחה בתחומו, לשיפור זהותו האישית, להעצמתו ולהתמודדותו עם אתגרי השחיקה במקצוע. 

בתחום הפיתוח המקצועי יש מגוון רחב של מסגרות ושיטות לימוד: השתלמויות, למידת עמיתים, קבוצות דיון ועוד (להלן - השתלמויות או מסגרות לפיתוח מקצועי). המסגרות המיועדות לפיתוח הסגל כקבוצה מתקיימות בתוך בית הספר, והמסגרות המיועדות לפיתוחו המקצועי האישי של עובד ההוראה מתקיימות מחוץ למוסד החינוכי.