משה אלשיך
 | |
| לידה | 1506 ה'רס"ז אדריאנופול, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה | 1600 (בגיל 94 בערך) י"ג בניסן ה'ש"ס צפת, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | האלשיך הקדוש |
| מקום קבורה |  בית העלמין העתיק בצפת |
| מדינה |  האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות | ?–1593  |
| תחומי עיסוק | הלכה, שו"ת, דרש |
| רבותיו | רבי יוסף קארו |
| תלמידיו | רבי חיים ויטאל |
| בני דורו | האר"י |
| חיבוריו | תורת משה |
  | |
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש)[1] (ה'רס"ז, 1506/1507 – י"ג בניסן ש"ס, 1600[2]), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לחיים[3] באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו ביחד עם חברו אברהם בן אשר. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה (1535) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו (1536), כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שו"ת בשם 'הרב משה'.
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון[4]. בהקדמה לספרו תורת משה המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא.
לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשיך קבלה[5] בעצמו, אלא רק מפי תלמידו רבי חיים ויטאל.
בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן (1590) בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס.
רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.
בנו היה חיים אלשיך.
בין תלמידיו היה רבי יצחק בן רבי מרדכי גרשון טריויס.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', וכן פירושים על ספרי הנביאים ועל חמש מגילות וחלק מספרי הכתובים. בהקדמתו לפירושו על ספר דניאל הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חיבר פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל 'גלות השכינה'. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה. על חיבוריו והשקפותיו של האלשיך נכתב ספרו של שמעון שלם, ר' משה אלשיך - לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים תשכ"ו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורת משה - פירוש ודרש על התורה מבוסס על דרשות שנתן הרב אלשיך (הספר מוכר בשם "אלשיך" להבדיל מהתורה הניתנה בסיני, הקרויה באותו השם).
- מראות הצובאות - דרשות על ספרי נביאים.
- דברים טובים - על קהלת.
- דברים ניחומים - על איכה.
- משאת משה - על מגילת אסתר.
- שושנת העמקים - על שיר השירים.
- חבצלת השרון - על ספר דניאל.
- חלקת מחוקק - על ספר איוב.
- רוממות אל - על תהילים.
- עיני משה פירוש למגילת רות, ונציה ה'שסא.
- רב פנינים - על ספר משלי, ווארשא ה'תרל"ו.
- שאלות ותשובות מהר"ם אלשיך - ירושלים תש"ך. (מהדורה חדשה יצאה לאור על ידי מכון הכתב בעריכת הרב עזרא בצרי - אב"ד ירושלים - תשע"א).
- ירים משה - פירוש לפרקי אבות.
- פירוש להגדה של פסח, נדפס בוונציה בשנת שס"א 1601.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון שלם, לחקר שיטות הפירוש והדרש של רבי משה אלשיך, ב"ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח", כרך ה, ע' קנא - רו, תשכ"א.
- שמעון שלם, מחשבה ומוסר בפירושיו של רבי משה אלשיך, ב"ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח", כרך ו, ע' קצז - רנח, תשכ"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה אלשיך", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1081-1079, באתר היברובוקס
- שמעון שלם, לחקר חיבוריו של רבי משה אלשיך בתוך ספונות כרך שביעי תשכ"ג עמ' קפא.
- משה אלשיך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- משה אלשיך, באתר "החכם היומי"
- דוד הלחמי, רבי משה אלשיך מצפת, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "אלשיך", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
משה בן חיים אלשיך (1520-1593), דף שער בספרייה הלאומית- שיעורים בתורת רבי משה אלשיך, באתר יוטיוב
- מספריו
- קיצור פירוש אלשיך לתורה, אתר דעת
- תורת משה על חומש בראשית, קובץ צילום אתר היברו בוקס
- תורת משה על חומש שמות, קובץ צילום אתר היברו בוקס
- תורת משה על חומש ויקרא, קובץ צילום אתר היברו בוקס
- תורת משה על חומש במדבר, קובץ צילום אתר היברו בוקס
- תורת משה על חומש דברים, קובץ צילום אתר היברו בוקס
- מכון הרב משה אלשיך זצוק"ל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחד מחמישה המכונים כך: האחרים: רבי יהודה הנשיא (רבנו הקדוש) השל"ה, האר"י ו'האור החיים'
- ^ לפי זאב וילנאי נפטר רבי משה בשנת שנ"ג - 1593[דרוש מקור]
- ^ שם אביו ע"פ הנכתב על מצבתו
- ^ הקדמה לספרו רב פנינים
- ^ ספר "שבט מוסר" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' יוסף סמברי דברי יוסף (מהדורת שמעון שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.