משה בוטריל

רבי משה בוטריל (הרמ"ב, ה'ק"ןה'ר' לערך, 13901440) היה מחכמי ומקובלי ספרד שהתגורר בצנטירל שבספרד. חיבר מספר ספרים העוסקים בקבלה, (בעיקר מעשית) התפרסם בשל עיסוקו בפסאודואפיגרפיה.

נולד ליצחק מבוטרֶל מצנטירל שבספרד, בספריו מזכיר את רבו 'רבי יעקב ספרדי',[1] על פי עדותו של רבי יצחק אברבנאל השתתף בויכוח טורטוסה.[2] עבד כרופא.[3] אולי בעקבות ירידתו מנכסיו.[4] בשלב מסוים בחייו שהה באויניון.[5]

ככל הנראה ראה בעצמו משיח.[6][7] ציפורה ברודי טענה שזו טעות הנובעת מקריאה שגויה של טקסטים.[8] חיים שירמן הדפיס מכתב מאת הפייטן רבי שלמה בונפיד בו הוא תוקף אותו בחריפות על משיחיותו.[9]

בנו הוא רבי ליאון בוטרֶל. נכדו הוא רבי משה בוטרל הרופא.

בפירושו לספר יצירה שיבח את אריסטו, היעב"ץ בתגובה לדבריו כתב: ”פירוש בוטרי"ל על ספר יצירה שהשתטה בו מאד לקרוא בשם מלומד נכרי לתהלה ולתפארת, ולא הניח כלום לכשרים... אוי לעינים שכך רואות. מה גם להציג הדברים האלה על ספר קבלה קדמון”.[10]

טענות לפסאודואפיגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב החוקרים, הועלו טענות שונות נגדו, מזיופים שונים בספריו.

בפירושו לספר יצירה מזכיר רבי משה 27 חיבורים שאינם נזכרים במקומות אחרים. דבר זה עורר את החוקרים, שניסו לבדוק האם אכן ספרים אלו היו קיימים.

כך למשל התבטא שי"ר לאור ממצאים אלו: ”אולם נחשד האיש הזה אצלי מאד שמביא ספרים שלא היו נמצאים כלל בעולם, והרבה מהם עוד לא ראה איש, ולא שמע אותם. ולדוגמא מי ראה הספר כבודה לרבי אליעזר הקליר...”[11] עוד לפניו החיד"א כתב ש"אין לסמוך על בוטריל".[12]

היו שניסו להצדיקו וכתבו שהסתמך בתום לב על זיופים, אך גרשום שלום ואחרים הוכיחו שזיופיו היו מכוונים.[13]

חוץ מדברי קבלה זייף גם תשובות הלכתיות.

בנוסף נשארו מספר כתבי יד שלו שלא נדפסו, ביניהם חיבור על אגדות חז"ל נגד פירושיו של יהושע הלורקי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פירושו על ספר יצירה
  2. ^ רבי יצחק אברבנאל, ישועות משיחו, העיון השלישי הפרק השני
  3. ^ יעקב זוסמן, שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל, קבץ על יד, טז [ב], עמ' 299, באתר אוצר החכמה
  4. ^ יעקב זוסמן, שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל, קבץ על יד, טז [ב], עמ' 323–324, באתר אוצר החכמה
  5. ^ יעקב זוסמן, שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל, קבץ על יד, טז [ב], עמ' 306, באתר אוצר החכמה
  6. ^ שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, עמ' שכד
  7. ^ נחמיה בריל, המשיח מציזנרוש, המגיד, 26 ביוני 1878
  8. ^ ציפורה ברודי, ר' משה בוטריל, פירושו לספר יצירה ודמותו של אבו אהרן, ספר זיכרון לגרשום שלום, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, עמ' 47-48
  9. ^ חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת; ערך, השלים וליווה בהערות: עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז 1997, עמ' 640
  10. ^ יעב"ץ, מור וקציעה, סימן רכד
  11. ^ שי"ר, תולדות רבינו סעדיה גאון, דפוס הצפירה, ורשה תרע"ג, הערה 47
  12. ^ מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, חלק ב, עמ' תקסה
  13. ^ גרשם שלום, 'על נביאותו של ר' עזרא ממונקונטור', תרביץ ב (תרצ"א), עמ' 244–245; 'פרקים מתולדות ספרות הקבלה', קריית ספר ד (תרפ"ח), עמ' 300; 'האם נתגלה עזבון הסודות של אבו אהרן הבבלי?', תרביץ לב (תשכ"ג), עמ' 259–262
  14. ^ כמו שהביא בפירושו על ספר יצירה פ"א מ"ז.
  15. ^ יעקב זוסמן, שני קונטרסים בהלכה מאת ר' משה בוטריל, קבץ על יד, טז [ב], עמ' 269–342, באתר אוצר החכמה
  16. ^ פנחס רוט, תשובה הלכתית לרבי משה בוטריל, אוקימתא, גיליון ה, תשע"ט, 134-125
  17. ^ שמחה אסף, תשובות גאונים בתוך גנזיו של ר' משה בוטריל, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים: מוסד הרב קוק תשט"ו, עמ' שכג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)