משה נחום ולנשטיין
 | |
| לידה | 1841 תר"א הונגריה  |
|---|---|
| פטירה | מרץ 1922 (בגיל 81 בערך) כ"ג באדר תרפ"ב ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תאריך עלייה | 1864 |
| מדינה | פלשתינה (א"י) |
| השכלה | תורנית |
| מקום מגורים | שכונת בתי מחסה ירושלים העתיקה |
| תקופת הפעילות | ? – מרץ 1922 |
| השתייכות | העדה החרדית |
| תחומי עיסוק | אב"ד רב ופוסק הלכה |
| תפקידים נוספים | ראב"ד העדה החרדית, ראש כולל שומרי החומות |
| רבותיו | ה"כתב סופר" |
| בני דורו | רבי יוסף חיים זוננפלד |
  | |
הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב ; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תר"א בעיר פאפא בהונגריה, לרבי מאיר. למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והוסמך להוראה על ידו. בהמשך למד גם בישיבתו של רבי אהרון דוד דייטש מחבר שו"ת "גורן דוד" בבאלאט.
בשנת תרכ"ד (1864) עלה לארץ ישראל ונישא לבתו של רבי שמעון דייטש, מתלמידי החתם סופר ומייסד כולל שומרי החומות. היה מתלמידיו של רבי יהושע לייב דיסקין. בשנת תרס"ג (1903) החל לכהן כדיין שלישי בבית הדין בירושלים, ובשנת תרס"ח (1908) התמנה לאב בית הדין. לימים פרש מבית הדין, שרוב דייניו תמכו במשרד הרבנות המזוהה עם הגורמים הציוניים בירושלים, והקים עם אחרים את הבד"ץ של העדה החרדית,[1] שבו שימש כראב"ד במקביל לרבי יוסף חיים זוננפלד ששימש כגאב"ד העדה.
עמד בראש יוצאי הונגריה בירושלים והיה ראש כולל שומרי החומות שלה. נאבק נגד הניסיונות לשינוי החינוך היהודי התואם את השקפתו של החתם סופר והניסיונות לערער את מעמדה העצמאי של היהדות החרדית. התנגד לשימוש העממי בשפה העברית, וחתם על פשקווילים הפוסקים שהדיבור עברי הוא חמור מאד[2] שימש כמנהל כולל אונגרין. הוא עצמו חי בעוני. התגורר בבתי מחסה.
נפטר ממחלה בכ"ג באדר תרפ"ב (1922).[3] ב-1985 קראה עיריית ירושלים על שמו רחוב בשכונת רמות.[4]
לאחר פטירתו נדפסו תשובותיו בהלכה בספר "בני משה".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נינו של הרב משה נחום רוזנבוים.[5]
בניו הם:
- הרב עמרם יוסף וולנשטיין.
- היה הרב יעקב וולנשטיין.
חתניו הם:
- הרב דוד שפירא.
- הרב שמואל הורביץ שהיה משפיע בחסידות ברסלב.
- הרב נחום ברגמן, נכדם המשותף של רבי אליעזר ברגמן ורבי נחום לעווי משאדיק, סבו של רבי מאיר צבי ברגמן.
- הרב חיים הערש אייזנבאך ("פעסטער") משכונת בתי ראנד.
- הרב אברהם אהרן פראג, סבו של הרב משה מאיר פראג.
נכדו הוא:
- מאיר ולנשטיין[6] - בלשן וחוקר פיוט[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "הרב משה נחום ואלנשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3864
- מידע על הרב משה נחום ולנשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
- כרטיס הקבר של הרב משה נחום ולנשטיין, באתר הר הזיתים
הרב משה נחום ולנשטיין זצ"ל, סרטון בערוץ "scgor1", באתר יוטיוב (אורך: 00:15)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חברה ודת, ירושלים, תשל"ח, עמ' 84
- ^ חיים באר, מלשון הקב"ה ללשון הסט"א: על מאבקי האורתודוקסיה עם העברית, קשת החדשה 4, 2003, עמ' 128-144 (מידע בקטלוג רמב"י)
- ^ ירושלם יום-יום:, הרב מ. נ. ולנשטיין ז"ל, דואר היום, עמ' 3, 24 במרץ 1922
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ פריט Q97144189 בוויקינתונים
- ^ The Palgrave Dictionary of Anglo-Jewish History, עמ' 1002, באתר גוגל ספרים
| העדה החרדית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| קהילות |
| ||||
| נשיאי העדה החרדית | הרב יואל טייטלבוים (ה'תש"י–ה'תשל"ט) | ||||
| גאב"ד | הרב יוסף חיים זוננפלד (ה'תר"פ–ה'תרצ"ב) • הרב יוסף צבי דושינסקי (ה'תרצ"ב–ה'תש"ט) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תש"ח–ה'תשי"ב) • הרב יואל טייטלבוים (ה'תשי"ב–ה'תשל"ט) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ט-ה'תשמ"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב יצחק טוביה וייס (ה'תשס"ג-ה'תשפ"ב) | ||||
| ראב"ד | הרב משה נחום ולנשטיין (ה'תר"פ-ה'תרפ"א) • הרב מרדכי לייב רובין (ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ח) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תרצ"ח–ה'תש"ח) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תש"ח–ה'תשכ"ח) • הרב דוד יונגרייז (ה'תשכ"ח–ה'תשל"ב) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ב–ה'תשל"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשל"ט–ה'תשמ"ט) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל יעקב פישר (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב משה שטרנבוך (ה'תשס"ג-מכהן) | ||||
| שונות | בד"ץ העדה החרדית • העדה • העדה החרדית הספרדית • כשרות בד"ץ העדה החרדית | ||||