משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
לידה 3 במרץ 1895
ז' באדר ה'תרנ"ה
אוזדה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1986 (בגיל 91)
י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי האגרות משה
מקום קבורה חלקת הרבנים בהר המנוחות ירושלים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רוסיה, ניו יורק
תקופת הפעילות ? – 23 במרץ 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק הוראת התלמוד, פסיקת הלכה
מעסיק מתיבתא תפארת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית
רבותיו הרב איסר זלמן מלצר, הרב פסח פרוסקין
חיבוריו אגרות משה ט' חלקים - בהלכה
דברות משה י' חלקים - בסוגיות הש"ס
דרש משה - דרשות
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. מחבר השו"ת "אגרות משה" וסדרת השיעורים "דברות משה" על הש"ס.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברו של הרב משה פיינשטיין בהר המנוחות

משה פיינשטיין נולד בעיירה אוזדה שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לרב דוד - רבה של קהילת החסידים בעיירה, מצאצאי הגר"א[1], ופייא גיטל, שהייתה בת הרב יצחק יחיאל דוידוביץ אב בית דין קרליץ, מצאצאי השל"ה. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו.

מסופר שבגיל 10 היה בקיא במסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא[2]. בגיל 12 עבר עם הוריו להתגורר בעיר סטארובין (אז רוסיה כיום בלארוס)[3], ועוד בטרם מלאו לו 13 שנים נשלח ללמוד בישיבת "עץ החיים" אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר מכן נשלח עם כמה מחבריו לייסד את "ישיבת קוברין" בעיר שקלוב שבראשה עמד הרב פסח פרוסקין, שאותו ראה כרבו המובהק[4], ובשנת ה'תרע"א עבר עם תלמידי הישיבה לעיר אמציסלב (מסטיסלב). נסמך לרבנות על ידי אביו והרב פרוסקין. לאחר פטירת אביו, התמנה לרב של עיירת הולדתו אוזדה. בשנת תרפ"א התמנה לרב ואב בית הדין של העיר לובן.

בשנת תרפ"ב נישא לשימא קוסטנוביץ[5], בתו של יעקב משה קסטונוביץ, ראש הקהילה המקומית (נפטרה בחשוון ה'תשנ"ד, 1993).

בחודש שבט תרצ"ז עזב את ברית המועצות והיגר לארצות הברית, שם היה ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו[6] כיהן כנשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, וכנשיא ארגון עזרת תורה. קיבל אליו פניות בענייני הלכה מרבנים בעולם. רבים ראו בו גדול הדור[7]. עם זאת, חלק מפסקיו עוררו התנגדות חריפה בקרב החוגים הקנאיים שהובלו על ידי חסידות סאטמר, בייחוד היתריו בעניין הפריה מלאכותית ומחיצה שאיננה מסתירה את הנשים בבית-הכנסת[8].

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק ביום ראשון בלילה, אור לי"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986, לאחר מחלה קשה. הלווייתו התקיימה בניו יורק ובירושלים. הלווייתו בניו יורק התקיימה למחרת ביום שני, צום תענית אסתר, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים[9][10][11]. הלווייתו בישראל התעכבה ביממה עקב בעיה טכנית במטוס שנשא את ארונו, והיא התקיימה בירושלים ביום רביעי, ט"ו באדר ב', יום שושן פורים, בהשתתפות כ-200–250 אלף אנשים[12]. הוא נקבר בהר המנוחות בחלקת הרבנים.

על שמו נקראו רחובות "אגרות משה" בשכונת רמת שלמה בירושלים ובביתר עילית.

ביחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בביקור הרבנים הראשים בארצות הברית

משפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב משה פיינשטיין באירוע התרמה

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים אגרות משה. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים. בפסיקה הסתמך על עומק סברתו בתלמוד ובראשונים יותר מאשר על פסיקות האחרונים, כפי שהוא מסביר בהקדמת הספר. הוא הביע התנגדות חריפה לפסק דין האח והאחות ולהתנהלותו של הרב שלמה גורן בנושא זה.

בפסיקות רבות נחשב למקל:

מדבריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים"[18].
"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י… איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר… ואסור להורגו אף לפיקוח נפש… ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר…"[19].
טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"א, עמוד א') על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..."[20].
"מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)[21].
(בהתייחסות לעניין תליית דגל ישראל בבית הכנסת) "ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בבית הכנסת שהוא מקום קדושה, וכל שכן שאין להניחו שם בקביעות וכל-שכן לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר על זה אלא שהוא עניין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ"נ היה זה דבר טוב אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור עניין הדגל כדי שלא יהיה זיכרון למעשה הרשעים היה ג"כ אולי נכון לעשות, אבל חס-ושלום לעשות מחלוקת בזה."[22] אמנם, הוכח שבמשך הזמן, גישתו כלפי מדינת ישראל נעשתה יותר חיובית[23].

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרות משה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אגרות משה

חיבורו המפורסם ביותר הוא שו"ת אגרות משה המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. שבעה כרכים מסדרה זו הדפיס בחייו. הכרך השמיני והתשיעי יצאו לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרכים אלו כוללים דברים שלא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה[24]. כרך נוסף הקרוי "יד משה" מכיל מפתחות לכל סדרת השו"ת.

ספרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של יצירתו הלמדנית היא סדרת "דברות משה". הסדרה כוללת את שיעוריו במתיבתא תפארת ירושלים וחידושיו על מסכתות התלמוד הבאות – בבא קמא (חלק א, תש"ז[25]; חלק ב, תשי"ג[26]; ובמהדורה אחת בתשל"ג), בבא מציעא (חלק א, תשכ"ו; חלק ב, תשל"ה), בבא בתרא (חלקים א ו-ב, תשכ"ח) [שלוש המסכתות נדפסו יחדיו שוב בתשמ"ד[27]], שבת (חלק א, תשל"א; חלק ב, תשל"ו), קידושין (חלק א, תשל"ט), יבמות (תשל"ט), גיטין (חלק א, תשמ"ב)[28], חולין (חלק א, תשמ"ג)[29], נדרים וכתובות ופסחים (שני כרכים נפרדים, תשמ"ד)[30], יומא (תשס"ח), סנהדרין (תשע"ג), ביצה (תשע"ד), שבועות ועבודה זרה (תשע"ה), נדה וסדר טהרות (חלקים א ו-ב, תשע"ו). בשנת תשנ"ז נדפסו שוב כרכי הסדרה שיצאו לאור עד אותה שנה. תחילה נדפסה הסדרה תחת עריכתו בניו יורק ולאחר פטירתו בעריכת ילדיו ונכדיו, והחל משנת תשע"ג בירושלים.

לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ח, יצא לאור בידי נכדיו הרב מרדכי טנדלר, בנו של הרב משה דוד טנדלר, והרב שבתי רפפורט, ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, בהוצאת הרב שבתי פרנקל. דברי מוסר וחידושים שלו על התורה והמועדים יצאו בסדרה "קול רם", שלושה כרכים, ניו יורק תש"ל-תשל"ט. ובמהדורה מחודשת עם הוספות יצאו ארבעה כרכים ליקווד תשע"ט-תשפ"א. לאחר פטירתו נדפסו על ידי נכדו הרב מרדכי טנדלר סדרת הספרים "מסורת משה", ובה ליקוט מגוון ורב ממדים של פסקי הלכה והנהגה ששמעו הוא ואחרים מפי סבו. הרב שלום מאיר ולך הוציא הגדה של פסח בשם "ויגד משה", ובה ליקוט מדברי תורתו על הגדה של פסח. בנוסף, יצא ספר בשם "שו"ת יד משה" על ידי ישראל תנחום דרדק, תשובות ופסקי הלכה של הרב פיינשטיין לאביו הרב יעקב דרדק. כמו כן, נדפסו שנים כרכים בסדרת "דרכי משה" לקט מתורתו והנהגותיו לפי סדר פרשיות התורה, בעריכת הרב שכנא מנדל שיינר (ניו יורק תש"פ).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הראל גורדין, הרב משה פיינשטיין: הנהגה הלכתית בעולם משתנה, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, תשע"ח[31].
  • יהודה זוסמן, ודברת בם... וכתבתם אותם - משנת פסיקותיו של הרב משה פיינשטיין: השוואת דברות משה לאגרות משה, עבודת גמר (מ"א), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח.
  • רבי משה פיינשטיין הוצאת נחלה (בשיתוף ארטסקול) 1987

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: משה פיינשטיין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה פיינשטיין
ספריו
אגרות משה
דברות משה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לעיתים הוא מביא פסקי הלכה מאביו - ראו לדוגמה שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, פט
  2. ^ דוד גדנקן, 10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו, י״ג באדר ב׳ תשע״ו, באתר רדיו קול חי
  3. ^ באתר mytzadik
  4. ^ 10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו. באתר רדיו קול חי.
  5. ^ הרבנית שימא פיינשטיין, באתר www.mytzadik.com
  6. ^ הרב שלמה יוסף זוין, מן הספרות התלמודית, הצופה, 1 בדצמבר 1939
  7. ^ אלמנה צעירה שוחררה מחובת חליצה והוכרה כ"בתולה שלא נישאה", מעריב, 5 בינואר 1967
  8. ^ משה דוד טנדלר (מהדיר), Responsa of Rav Moshe Feinstein: Care of the critically ill, KTAV Publishing House, 1996. עמ' 18-19.
  9. ^ 50,000 בהלוויית רבי משה פיינשטיין (באנגלית), באתר Chicago Tribune, ‏26 במרץ 1986
  10. ^ הרב משה פיינשטיין נפטר בגיל 91 (באנגלית), באתר JEWISH TELEGRAPHIC AGENCY, ‏25 במרץ 1986
  11. ^ לפי חלק מהדיווחים - במסע הלווייתו בניו יורק השתתפו כ-150,000 אנשים.
  12. ^ אלפים משתתפים בהלוויה של הרב האמריקאי (באנגלית)
  13. ^ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
  14. ^ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' אמסעל, "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית", המאור, שנה טז (1965), עמ' 147.
  15. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
  16. ^ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
  17. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק רביעי, לט
  18. ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
  19. ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
  20. ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו.
  21. ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, כט.
  22. ^ שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.
  23. ^ א' שבט, "דגל ישראל במקורות היהדות", אורשת א (תש"ע), עמ' 313- 315
  24. ^ ראו הדיון בפורום ספרים וסופרים של אתר בחדרי חרדים ובפורום מטפחת ספרים ועיטור סופרים של אוצר החכמה. אך עיין מאמרו של משה שור (אנגלית) בספרים בלוג, ינואר 2019, שטוען שהתשובות הם אכן של הרב משה.
  25. ^ על צאת הכרך, ראו: הפרדס [כא, ד], טבת תש"ז, עמ' 49
  26. ^ על צאת הכרך, ראו: הפרדס [כח, ה], שבט תשי"ד, עמ' 46; המאור לט [ה, ג], כסלו תשי"ד, עמ' 10
  27. ^ על צאת הכרך, ראו: 'דברות משה על ג' בבות – מאת מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א', הפרדס [נט, ג], כסלו תשמ"ה, עמ' 25–26
  28. ^ על צאת הכרך, ראו המאור רע [לה, ב], כסלו־טבת תשמ"ג, עמ' 52
  29. ^ על צאת הכרך, ראו המאור רעד [לה, ה], סיון-תמוז תשמ"ג, עמ' 52
  30. ^ על צאת כרכי כתובות־נדרים ופסחים, ראו המאור רפב [לז, א], תשרי־חשון תשמ"ה, עמ' 52
  31. ^ למאמרים מתוך הספר הזמינים ברשת ראו: הראל גורדין, הרב משה פיינשטיין ועיצוב האורתודוקסיה בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה, באזור פרשת השבוע של מכון ון ליר בירושלים, באתר YouTube, דצמבר 2012; מאביי עד ר' משה פיינשטיין, מקור ראשון, מוסף "שבת", 7 בפברואר 2014; "מקורות הסמכות של ההלכה – עיון במשנתו ההלכתית של הרב משה פיינשטיין", דיני ישראל כה (תשס"ח) עמ' 1–39 (להורדה); "טקס הגיור כריטואל הגדרת הזהות היהודית: עיון במשנתו של הרב משה פיינשטיין", חברה משפט ותרבות הקרוב (בעריכת פרופ' אשר מעוז וד"ר אביעד הכהן). עמ' 101–125
  32. ^ פרק מתוך הספר ראו: יוסף יצחק ליפשיץ, ‏רבי משה פינשטיין ודרכו בהלכה, באתר "דעת"


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים
פרשני התלמוד הירושלמי
המאה ה-16 רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו
המאה ה-17 רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
המאה ה-18 רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (פני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
המאה ה-19 רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע אייזיק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב
המאה ה-20 רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין
פירושים אבודים הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה
פירושים שלא פורסמו רבי משה זכות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_פיינשטיין&oldid=39819095"