המשטרה הפלילית

המשטרה הפלילית, קריפו
Kriminalpolizei, KriPo

סמל כיחידת אס-אס
תקופת הפעילות	1936–1945 (כ־9 שנים)
מנהיגים	ארתור נבה, פרידריך פנצינגר

המשטרה הפלילית (בקיצור: קריפּוֹ) (בגרמנית: Kriminalpolizei,‏ KriPo) הייתה כוח משטרתי שפעל בגרמניה הנאצית בעיקר בתחום הפלילי - לכידת פושעים ועבריינים, אך לעיתים צורפה לגסטפו (המשטרה החשאית) בפעולותיה. עד לשנת 1936 הייתה חלק ממשרדי הפנים של מחוזות הרייך השונים, אך בעקבות ריכוז המשטרות בידי היינריך הימלר אוחדו המשטרות המחוזיות עם משטרת הפלילים של פרוסיה ונקראה באופן רשמי משרד המשטרה הפלילית של הרייך (Reichskriminalpolizeiamt) ויחדיו אוחדה עם הגסטפו ליצירת משטרת הביטחון (זיפו) בראשות ריינהרד היידריך. כאשר משטרת הביטחון אוחדה יחד עם האס דה בספטמבר 1939 ל"משרד הראשי לביטחון הרייך" הפך הקריפו למחלקה 5 (Amt V) במשרד זה, הוא כלל 4 אגפים ובראשו עמד ד"ר ארתור נֶבֶּה, שהשתתף בקשר העשרים ביולי להתנקשות באדולף היטלר, נתפס והוצא להורג. בשנה האחרונה לקיום המשטרה פיקד עליה פרידריך פנצינגר (Friedrich Panzinger).

מטרות המשטרה היו ליצור אחידות בשיטות ובטכנולוגיות החקירה, לתאם מחקר מדעי קרימינולוגי (בכללו פסאודו-מדע כגון פיזיונומיה), הכשרה והדרכה, ריכוז מידע מסניפים מקומיים לצורכי חקירות, ביצוע רישום פלילי וניהול חקירות פשע חמורות.

מטה המשטרה התחלק לחמישה משרדים (bureau):

A - מדיניות קרימינולוגית ומניעה - מחלקה משפטית, מחקר, שיתוף פעולה בין לאומי (אינטרפול), מניעת פשיעה, ריכוז החוקרות הנשים ומחלקה לטיפול בצוענים^[1]

B - מבצעים - חקירת פשעים חמורים, הונאה ופשיעה מינית

C - רישום ומעקבים - ביצוע מעקבים, טכנולוגיה ושימוש בכלבים

D - זיהוי פלילי (פורנזיקה)

Wi - פשעים נגד כלכלת המלחמה (כגון התעשרות שלא כדין עקב ספסרות וביזה)

במרחב התקיימו מפקדות שליטה אזוריות (Kriminalpolizei-Leitstelle)^[2] שלכל אחת מהן היו כפופות נקודות משטרה (Kriminalpolizei-Stelle) ברמה המקומית.^[3]

על-פי צו העזר מספר 13 לחוק האזרחות של הרייך מיום 1 ביולי 1943 לא היו עוד "עבירות בנות עונשין" שעברו יהודים עניין לבתי-משפט, אלא נמסרו לסמכות השיפוטית הבלבדית של המשטרה ולמעשה פירוש הדבר היה גירוש למחנה ריכוז.^[4]