משפחת הורוביץ

משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים. במהלך השנים יצאו מן המשפחה רבנים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.

אין להתבלבל עם משפחת הורוביץ שראשה היה הרב נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, שאינם לויים (משפחה זו במקורה נקראה רובין, ורבי נפתלי צבי אימץ את שם המשפחה של סבו, ר' איציקל המבורגר).

שורשים קדמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המייחסים את שורשי המשפחה להימן המשורר בן יואל בן שמואל המוזכר בספר דברי הימים (א' פרק ו' פסוק י"ח). מסורת ברורה בהרבה, דור אחר דור, מתועדת במגילות ייחוס עתיקות[1], ומגיעה עד לבני משפחת הלוי בנבנשתי מנרבון ולוניל אשר בדרום צרפת וגירונה בצפון ספרד במאה ה-11. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי הידוע בספרו ספר המאור, חיבור על דברי הרי"ף. צאצאיו המשיכו לגור באזור דרום צרפת וגירונה, ושמרו על קשר עם חכמי פרובנס וגירונה. עקבות המשפחה מצוינות בערים נרבון, מונפלייה ולוניל בפרובנס וגירונה בצפון ספרד. בשנת 1391 עבר ר' יוסף הלוי מגירונה לאזור בוהמיה, (כיום צ'כיה) עקב טבח גדול ביהודי גירונה בשנה זו. הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות נקיות (כלומר מיוחסות) דור אחר דור[2].

השם הורוביץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרי המלוכה של פראג נמצא כיתוב, לפיו הורוז'ובסקי הוא שופט היהודים בפראג, ייתכן שהוא היה אביו של ישעיהו ששינה את השם לאיש-הורוויץ.

ר' יוסף הלוי ובנו ר' משה הלוי השתקעו כפי הנראה בעיירה בשם הורוביץ, היום במערב צ'כיה. צאצאם ישעיה הלוי הורוביץ (14501514) התעשר, רכש, על פי הסיפור, את העיירה הורוביץ, ועבר לגור בפראג. ישעיה היה הראשון שנשא שם משפחה זה. כיום כל לוי הנושא את שם המשפחה הורוביץ (לצורותיו השונות - הורביץ, גורביץ' ועוד), הוא קרוב לוודאי צאצא של רבי ישעיה. במקרים רבים ניתן לתעד את השתלשלות הדורות מימינו ועד רבי ישעיה דור אחר דור, שכן המשפחה מקפידה על תיעוד גנאלוגי מדוקדק. בתל אביב פועלת "העמותה לחקר משפחות הורוביץ" ששוכנת בבית התנ"ך ועוסקת בגנאלוגיה של משפחה זו, ספריית העמותה מכילה ספרי עזר ואילנות יוחסין על משפחת הורוביץ.

לישעיה הלוי הורוביץ היו שבעה בנים, ושנים מהם נודעו בתולדות ישראל כרבנים ונדבנים - ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ ור' שבתי שפטיל הורוביץ. רבים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש" ראשי תיבות של אהרון, ישעיה, ושבתאי, אבות המשפחה (ראו הערה לעיל - השם המקורי היה הורוז'ובסקי). אהרון משולם זלמן הורוביץ החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג (הנושא את שם אחיו פנחס אשר השלים את הבניה). בית הכנסת שימש את המתפללים בפראג במשך מאות בשנים. לאחר השואה כתבו הניצולים על קירותיו את שמות שבעים אלף יהודי צ'כוסלובקיה אשר נספו בשואה. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון. (לפי ממצאים בכתבי היד בפראג, המקום היה שייך ליהודי בשם פנחס ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו כמה שכבות של בתי כנסת קדומים, אהרן-משולם קיבל את השטח ירושה מחותנו ישראל בן פנחס)

בני המשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הורוביץ עלתה לגדולה והייתה בין ראשי הציבור בפראג במשך שנים רבות, כמה מבניה היו נשיאי ועד ד' ארצות, אבות בתי דין ורבני ערים, אך בני המשפחה הצליחו להטביע את חותמם על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית והכללית אף מעבר לתחומי העיר. להלן רשימה של חלק מהידועים שבצאצאים הישירים של משפחת הורוביץ:

אזכורים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב פנחס מילר, עולמו של אבא, הוצאת הוד, תשמ"ד
  • יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, משפחת הורוביץ, תשמ"ב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'.
  2. ^ כמובא בספר שמן הטוב על ר' שמעלקא מניקלשבורג באות ק"ו (פיוטרקוב, תרס"ה, עמ' 106: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50691&st=&pgnum=110&hilite=), ראו גם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7700.
  3. ^ סיפור פשוט, פרק שלישי, עמ' ס"ט, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ך.