נדודי שינה בסיאטל

נדודי שינה בסיאטל
Sleepless in Seattle
בימוי נורה אפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי גריי פוסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט נורה אפרון, דייוויד ס. וורד עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טום הנקס
דנה אייבי
גבי הופמן
רוב ריינר
פרנסס קונרוי
לה-טניה ריצ'רדסון
קרוליין אהרן
מייקל בדלוקו
פארקר פוזי
דייוויד הייד פירס
ריטה וילסון
ביל פולמן
מג ראיין
קארי לוול
רוס מלינגר
ויקטור גרבר
רוזי אודונל
טום מק'גוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מרק שיימן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סוון ניקוויסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי טריסטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 ביוני 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 105 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה, דרמה קומית, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו sleeplessinseattle
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נדודי שינה בסיאטלאנגלית: Sleepless in Seattle) היא קומדיה רומנטית משנת 1993 בבימויה של נורה אפרון, שגם כתבה את התסריט לסרט על פי סיפור מאת ג'ף ארץ'. בתפקידים הראשיים מככבים טום הנקס בתפקיד סם בולדווין, ומג ראיין בתפקיד אנני ריד.

התסריט נכתב בהשראת עלילת הסרט "רומן בלתי נשכח". נעימת הנושא וסצינות מרומן בלתי נשכח אף שולבו בסצנות מפתח של "נדודי שינה בסיאטל". בין היתר, סצנת הפגישה על גג האמפייר סטייט בילדינג, היא מחווה לסצנת מפגש האיחוד בין קרי גרנט לדברה קר ב"רומן בלתי נשכח", שלבסוף אינו מתקיים בגלל שדמותה של קר נפגעת בתאונת דרכים בדרכה לשם. בסצנה אחרת, כמה מהדמויות משוחחות על "רומן" וסם מעיר כי זהו "סרט בנות".

סם בולדווין, אדריכל משיקגו, איבד את רעייתו (קארי לוול) ממחלת הסרטן. הוא ובנו הצעיר ג'ונה עוברים לסיאטל כדי לפתוח דף חדש, אבל סם ממאן להינחם. בערב חג המולד ג'ונה מתקשר לתוכנית ייעוץ ברדיו ומשכנע את אביו לעלות עמו לשידור ולדבר על געגועיו לאשתו. אלפי נשים מכל ארצות הברית, שדבריו של סם ריגשו אותן, מציפות אותו במכתבים. אחד המכתבים הוא מאנני ריד, עיתונאית מבולטימור, שמאורסת לגבר חביב ורדוף אלרגיות בשם וולטר (ביל פולמן), וחשה שמשהו חסר בחייה.

ג'ונה, שמנסה להתמודד עם שטף המכתבים, מוצא את מכתבה של אנני ושמח לגלות שהיא מזכירה את הבולטימור אוריולס. הוא מנסה לשכנע את אביו לנסוע לניו יורק ולפגוש אותה בחג האוהבים, אבל סם מאבד את סבלנותו ומסרב. סם מתחיל לצאת עם עמיתה לעבודה, ויקטוריה, שג'ונה אינו סובל מכיוון שבין היתר היא "מתנהגת כמו זונה" ו"צוחקת כמו צבוע". בעצתה של חברתו ג'ונה כותב לאנני שהוא ואביו יפגשו אותה בראש האמפייר סטייט בילדינג בליל חג האוהבים. בשדה התעופה, בזמן שהוא ממתין לוויקטוריה, סם רואה את אנני יורדת ממטוס ומהופנט לכמה רגעים.

אנני, בהחלטה של רגע, הגיעה לסיאטל כדי להיפגש עם סם. היא רואה אותו ואת ג'ונה משחקים יחד על החוף, ובעצתה של חברה, בקי, מחליטה להיפגש איתו ולדבר איתו. למחרת היא רואה את סם עם אחותו סוזי, מניחה שהיא חברתו, ועוצרת באמצע הכביש. סם מזהה אותה, ומברך אותה לשלום. היא משיבה לו שלום בחזרה, עוד אזכור ל"רומן בלתי נשכח", שמאוחר יותר אנני מציינת אותו בעצמה בפני בקי. אנני מחליטה שהיא התנהגה בטפשות, וחוזרת לניו יורק לפגוש את וולטר.

ג'ונה טס לניו יורק, לוקח מונית לאמפייר סטייט בילדינג, ואומר לנהג שהוא הולך לפגוש את האמא החדשה שלו. סם מגיע גם הוא לניו יורק בעקבות ג'ונה, שלא מצא את אנני. אנני רואה את הבניין מהמסעדה שבה היא אוכלת, ומחליטה להיפרד מארוסה. סם וג'ונה יורדים במעלית בדיוק כשאנני מגיעה לגג הבניין, ומוצאת את תיק הגב והדובי של ג'ונה, מבלי לדעת למי הם שייכים. ג'ונה וסם חוזרים לגג לקחת את התיק, ושם הם פוגשים את אנני בפעם הראשונה.

  • הכנסות מהקרנות בארצות הברית: 126,680,884$
  • הכנסות מהקרנות מחוץ לארצות הברית: 101,119,000$
  • הכנסות מהשכרות בארצות הברית: 64,930,000$
  • נדודי שינה בסיאטל היה מועמד בשתי קטגוריות בטקס פרסי האוסקר ה-66 שנערך ב-1994, אך לא זכה באף אחת מהן. בקטגוריית התסריט הטוב ביותר זכה הסרט הפסנתר ובקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר זכה הסרט פילדלפיה.
  • הסרט היה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב - השחקן הטוב ביותר בקומדיה (טום הנקס), השחקנית הטובה ביותר בקומדיה (מג ראיין), והסרט הטוב ביותר.
  • בטקס פרסי MTV היה הסרט מועמד בקטגוריית הופעת הבכורה הטובה ביותר (רוס מאלינגר), התפקיד הנשי הטוב ביותר, השיר הטוב ביותר, והצמד הקולנועי הטוב ביותר.
  • הסרט זכה בשלושה פרסים אחרים - מג ראיין זכתה בפרס השחקנית המצחיקה ביותר בתפקיד ראשי בטקס פרסי הקומדיה האמריקני; רוס מאלינגר זכה בפרס השחקן הטוב ביותר מתחת לגיל 10 בטקס פרסי האומנים הצעירים, והסרט עצמו זכה בפרס הקומדיה הטובה ביותר לכל המשפחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדודי שינה בסיאטל בוויקישיתוף