אינדוס
 | |
| נהר האינדוס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 3,200 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 6,600 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 1,165,000 קמ"ר |
| מוצא | נהרות הסנג' וגר |
| יובלים | קאבול, Suru River, Soan River, Kurram River, גומאל, Panjnad River, Shigar River, Shyok River, Haro River, גילגיט, Zanskar River  |
| שפך | הים הערבי |
| מדינות באגן הניקוז |  פקיסטן הודו אפגניסטן סין |
 | |
  | |
אִינְדוֹס (מיוונית: Ἰνδός; באורדו ופנג'אבי: سندھ, סִנְדְהְ, מסנסקריט: सिन्धु, סִינְדְהוּ; בסינדית: مھراڻ, מֵהְרָאן; בפשטו: اباسین, אַבָּאסִין) הוא הנהר הגדול בפקיסטן ואחד הגדולים באסיה. אורכו 3,200 ק"מ, שטח אגן הניקוז מעל 1,165,000 קמ"ר, וספיקתו הממוצעת 6,600 מטר מעוקב לשנייה. לפני חלוקתה של תת-היבשת ההודית למדינות הודו ופקיסטן ב-1947, האינדוס היה שני רק לגנגס מבחינת חשיבות תרבותית וכלכלית לאזור. הנהר הוא מקור שמה של הודו ("אינדיה"). תחילתו של הנהר בטיבט, והוא זורם מההימלאיה לכיוון צפון-מערב דרך לדאק וקשמיר, ואז פונה דרומה כמעט לכל אורכה של פקיסטן. תרבות עמק האינדוס היא אחת מהתרבויות העירוניות הקדומות בעולם.
מסלול והידרולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו הראשוני של האינדוס הוא בטיבט; הוא מתחיל בפגישתם של נהרות הסנגה (Sengge) והגאר (Gar), שמנקזים את רכסי נגאנגלונג קנגרי (Nganglong Kangri) וגאנגדיס שן (Gangdise Shan). האינדוס ממשיך בזרימתו צפון מערבה דרך גילגיט-בלטיסטן דרומית לרכס קאראקורם (Karakoram), ושם הוא מתחיל לפנות דרומה, ויוצא מהגבעות שבין פשאוור (Peshawar) ורוואלפינדי (Rawalpindi). בנקודה זו נבנה עליו סכר, שיוצר את מאגר טרבלה (Tarbela). שאר המסלול שלו לים הוא במישורי הפנג'אב והסינד, ושם הנהר נעשה איטי ורחב. הוא עובר על יד היידראבאד, ונשפך לים בדלתה גדולה מדרום-מזרח לקראצ'י.
יובלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרטים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אינדוס הוא אחד מהנהרות בעולם שבהם מתרחש נחשול גאות — שבמהלכו הגאות יוצרת נחשול מים הנע במעלה הנהר כנגד כיוון הזרם. אינדוס הוא גם ה"נהר האקזוטי" (נהר שעובר בעיקר בארץ שהוא לא מקבל ממנה מים) הגדול בעולם, מבחינת ספיקה.
תרבות עמק האינדוס היא אחד מהתרבויות העירוניות הקדומות בעולם. שמה באה מהמילה הסנסקריטית לנהר, "סינדהו", ממנה נפלה האות "ס" כשהמילה עברה לפרסית. מכאן הפרסים קראו לארץ הקרובה לנהר "הינדוס", והיוונים השמיטו את האות "ה", וקראו לארץ "אינדוס". שם זה ניתן לכל תת-היבשת על ידי הרומאים, וכך הגיעו לשם "אינדיה" בשפות המערביות. "הודו" העברית נמצאת בתנ"ך (לדוגמה, "מהודו ועד כוש", מגילת אסתר א א), וגם היא מגיעה מהפרסית.
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנהר האינדוס חי נהרתן האינדוס, שבעבר היה נפוץ גם ביובליו של האינדוס ואולי גם בקצוות הצפון-מערביים של המחוז ההודי פנג'אב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]