נוז'אן-סור-מארן

נוז'אן-סור-מארן (קומונה)
Nogent-sur-Marne
סמל נוז'אן-סור-מארן
סמל נוז'אן-סור-מארן
סמל נוז'אן-סור-מארן
גשר הקשתות בנוז'אן-סור-מארן
גשר הקשתות בנוז'אן-סור-מארן
גשר הקשתות בנוז'אן-סור-מארן
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל איל-דה-פראנסאיל-דה-פראנס איל-דה-פראנס
מחוז עמק המארן
ראש העיר Jacques JP Martin
שפה רשמית צרפתית
על שם מארן עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 2.8 קמ"ר
גובה 80 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בקומונה 33,472 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 11,000 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 48°50′15″N 2°29′00″E / 48.83750°N 2.48333°E / 48.83750; 2.48333
אזור זמן UTC +1
https://ville-nogentsurmarne.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגשר מעל נהר המארן

נוז'אן-סור-מארןצרפתית: Nogent-sur-Marne) היא קומונה בעלת למעלה מ-30,000 תושבים, השוכנת בחבל איל דה פראנס ונחשבת כאחד מפרבריה המזרחיים של פריז, צרפת, ושוכנת 10.6 קילומטר ממרכז פריז.

ישנן כמה השערות לגבי מקור השם נוז'אן:

  • אנשים חדשים (בצרפתית Novigentum), מכיוון שאזור זה יושב בתחילה באסירים שהובאו על ידי הצבאות הרומיים.
  • אדמה שמנה או ספוגה.
  • אזור חדש (בצרפתית של ימי הביניים Novientum).

בימי הביניים נבנו כמה טירות באזור. במאה השלוש עשרה נבנתה טירת פלזנס (Le Chateau de Plaisance) אשר בשנת 1375 התארחו שם שארל החמישי, מלך צרפת ואשתו המלכה ז'אן מבורבון, השריד היחיד שנותר כיום מהטירה הוא בית החולים הפרטי ברחוב 30 Rue de Plaisance וחלקה התחתון של הגדר שהקיפה את הגנים. טירה נוספת, 'הטירה היפה' (Le Chateau de Beauté) נבנתה כמעון מלכותי במאה הארבע עשרה ונהרסה בשנת 1626 בידי הקרדינל רישלייה.

בתחילת המאה השבע עשרה החל המעמד הבינוני לגלות אף הוא את קסמי האזור שעד אז יושב בידי המעמד הפשוט יותר, ברובם מגדלי גפנים. הצייר אנטואן ואטו התגורר בעיר בימיו האחרונים בביתו של ידידו מר לפבר, ואף נפטר שם בשנת 1721.

בנייתם של שני קווי רכבת, פריז-מולהאוס ובסטיליה-לה וארן האיצה את תהליך ההתיישבות במקום. גשר הקשתות שנבנה על ידי הבלגים נהרס ב-15 בספטמבר 1870 ונבנה שוב על ידי האיטלקים שהקימו קהילה בעיר, ברובה מיוצאי פיאצ'נצה ואזור טירול.

בניית הגשר חצתה לשניים את שטחה של נוז'אן, ויצרה מלחמה בין חלקי העיר במשך 10 שנים, ובסופן ב-28 בפברואר 1887 יותר ממחצית שטחה של נוז'אן ניתק ממנה והפך לעיר נפרדת בשם לה-פרו-סור-מארן.

בשנת 1929 איבדה נוז'אן חלק נוסף משטחה כאשר פריז סיפחה אליה את יער ונסן, כולל חלקו המזרחי ששויך עד אז לנוז'אן.

במהלך מלחמת העולם השנייה רוז'ה בלבאו הוצב בעיירה כשוטר. הוא המשיך בפעילותו להצלת יהודים ועל כך קיבל הכרה כחסיד אומות העולם.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנוז'אן יש מספר ערים תאומות, והן:

הדרך הראשית לעיר היא מכביש A4 (בקטע המשותף עם E50) ויציאה במחלף A86.

בעיר ישנה תחנה של הרכבת התחתית RER.

בנוסף ישנם בעיר קווי אוטובוס לערים הסמוכות:

  • 116 רוזני-סאס-בו - שמפיניי (Rosny-sous-Bois - RER Val-de-Fontenay - Champigny - Saint-Maur RER)
  • 114 רנסי - טירת ונסן (Gare du Raincy-Villemonble - Château de Vincennes)
  • 113 נוז'אן - צ'לה (Nogent - Chelles)
  • 120 נוז'אן - נואי לה גרנד (Nogent - Noisy-le-Grand Mont d'Est ou Mairie)
  • 210 טירת ונסן - וילייה (Château de Vincennes - Gare de Villiers)
  • 317 נוז'אן - קרטיי (Nogent Gare SNCF - Créteil Hôtel de Ville),

בנוסף ניתן להגיע לעיר בסירה היוצאת מפריז על נהר המארן.

בעיר ישנן כמה קהילות יהודיות ושלושה בתי כנסת פעילים, עד שנת 2016 שכנה בעיר ישיבה קטנה בנשיאות הרב מרדכי רוטנברג ובראשות הרב קרביץ מאפינה-סור-סן, ומאז עברה למקום אחר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוז'אן-סור-מארן בוויקישיתוף