נחל הרועה

נחל הרועה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
יובלים נחל אחדיר, נחל חצץ, נחל מצדים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל בוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נַחַל הָרוֹעָה הוא נחל בהר הנגב הצפוני, מיובלי נחל הבשור. לאורכו שרידים מרשימים של חקלאות נבטית קדומה ומפעל מים שבאמצעותו חוצה הנחל את קמר חלוקים. אחד מיובליו הוא נחל חצץ. שמו הקדום של הנחל היה "ואדי חליקום", על שם החלוקים ששמם השתמר בקמר חלוקים.

השם נחל הרועה, יחד עם חניון הרועה שלידו, ניתן לו לזכרה של ברברה פרופר (19301952), שנרצחה במקום על ידי בדואים מהסביבה. פרופר נולדה בגרמניה, לאם יהודייה. עלתה ארצה וגדלה בירושלים, כבת מאומצת ליוהנה וד"ר עמנואל פרופר. למדה באוניברסיטת נשאטל, שווייץ, פילוסופיה, תאולוגיה ושפות. חזרה לארץ והתגייסה לצה"ל על אף שהייתה בת יחידה למשפחתה[1] ושירתה שנתיים כסמלת בחיל המודיעין. ב-15 במאי 1952 הייתה אחת מכתריסר מייסדי קיבוץ שדה בוקר, בהם חגי אבריאל, דניאל הלל ואחרים.

שימשה רועת הצאן ואחראית לענף הצאן כולו של הקיבוץ ונרצחה בספטמבר 1952 בידי בדווים מהסביבה.[1] רוצחיה טענו כי חשבו שעדר הכבשים שרעתה פרופר נלקח מהשבט הבדואי על ידי צה"ל.[2] עוד טענו כי בשל לבושה של פרופר לא שמו לב שמדובר בבחורה ואילו היו יודעים "לא היו נוגעים בה".[3] שני רוצחיה נתפסו, אחד מהם נידון ב-1955 למאסר עולם, ואילו השני מת בכלא בטרם החל המשפט.

בעקבות רציחתה נכתבו שני שירים לזכרה: "הנערה משדה בוקר" (מילים: נתן אלתרמן), ו"אליה על ברברה משדה בוקר" (מילים:אנדה עמיר-פינקרפלד).[4]

קרן קיימת לישראל הקימה על שמה את "חניון הרועָה" מול הכניסה לקיבוץ שדה בוקר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניון הרועה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]