נחל עוז

נחל עוז
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שער הנגב
גובה ממוצע	‎70 מטר
תאריך ייסוד	1951
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	479 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.9% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) נחל עוז31°28′22″N 34°29′51″E / 31.4727983550584°N 34.4975227761107°E מפת היישובים של מועצה אזורית שער הנגב; באדום - נחל עוז; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://nahaloz.org.il

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה. זהו היישוב הדרומי והמערבי ביותר בתחומי המועצה האזורית שער הנגב.

היסטוריה

הקמת היישוב

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה"^[3], במרחק 2.5 קילומטרים מהעיר עזה^[4], על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. בטקס העלייה על הקרקע השתתפו אלוף פיקוד דרום, משה דיין, מפקד הנח"ל, משה נצר, מנהל אגף הנוער במשרד הביטחון, אליהו שומרוני, ואברהם הרצפלד^[5]. מקימי ההיאחזות היו בני מספר מחלקות של הנח"ל, בהם מחלקה שקיבלה הכשרה של תשעה חודשים בתל יוסף^[6]. הנקודה הוקמה במימון הסוכנות היהודית ואת המתיישבים הדריכו שני מדריכים מתל יוסף^[4]. חיילי הנח"ל גידלו במקום 600 דונם של ירקות, בהם 300 דונם בצל^[7] ועיבדו 8,500 דונם^[8]. במהלך שנת 1952 נקראה ההיאחזות "כפר עזה"^[9], עד ששם זה ניתן לקבוץ יגב הסמוך^[10].

בספטמבר 1953 אוזרח ההיאחזות על ידי גרעין נח"ל של בני רחובות, קריית חיים ותל אביב של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים^[11].

בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעייה שבמזרח עזה. המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון" יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז. לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת. הסימון היחידי לגבול עם מצרים לאורך רצועת עזה, מצידו המזרחי, היה קו התלם – חריץ באדמה שחרשו חקלאי האזור על קו הגבול. מצידו המערבי של התלם בהפרש של 500 מטר זו מזו היו עמדות של האו"ם.

התקפות על היישוב

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פידאיון ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה העשרים נפלו ארבעה חברי משק בתקריות על הגבול עם רצועת עזה. הידועה שבהן אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודאנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) רועי רוטברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לנאום היסטורי.

בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש^[12]. הקיבוץ היה מטרה לירי מרגמות. מעשי האיבה פסקו לאחר שיחידת רימון בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.

מראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב היה הקיבוץ מדי פעם מטרה לירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. מקצת התושבים עזבו, ועם התארכות המבצע, ולאחר שדניאל טרגרמן בן הארבע נהרג מירי פצמ"ר ב-22 באוגוסט 2014, היישוב פונה ממשפחות עם ילדים ובקיבוץ נותרו רק 90 חברים מתוך כ-360 חברים ותושבים^[13]. אחרי תום מבצע צוק איתן חזרו לנחל עוז כמעט כל המפונים, והיישוב המשיך לקלוט משפחות חדשות, למרות חידוש ירי הקסאמים והפצמ"רים על יישובי "עוטף עזה". בשנת 2020 התגוררו ביישוב כ-470 תושבים.

הטבח בנחל עוז

ערך מורחב – הטבח בנחל עוז

ב-7 באוקטובר 2023, במתקפת הפתע על ישראל שבעטיה החלה מלחמת חרבות ברזל, נכבש הקיבוץ על ידי מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי ואזרחים מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות רבות. המחבלים רצחו 13 מתושבי הקיבוץ וחטפו לשטח עזה 8 אנשים, ביניהם גם נשים וילדים^[14]. בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם. במהלך הטבח תיעדו המחבלים את מעשי הזוועות והעלו את התיעוד לרשתות החברתיות.

הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור. התושבים פונו לפנימיית שומריה, המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, ששוכן בקיבוץ משמר העמק. נקבע כי בהמשך יוצבו בקיבוץ קרוואנים, והמשפחות יעברו אליהם. בחדרי הפנימייה יישארו זוגות ללא ילדים ורווקים^[15].

עשרות רבות מחברות וחברי קהילת נחל עוז מסרו עדויות מצולמות מפורטות על אירועי הטבח בקיבוץ נחל עוז, במסגרת מיזם עדות 710. ניתן לצפות בשלל העדויות בפלייליסט הזה בערוץ היוטיוב של נחל עוז.

חשיבות היישוב

בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין ואריאל שרון) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת (בייגה שוחט, אברהם כ"ץ-עוז), אנשי תקשורת בולטים (יצחק לבני, ד"ר מרדכי נאור) אנשי אקדמיה וספר (חנוך גוטפרוינד, אפרים יער, איתן ברגלס, אורי מרינוב [שהיה גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה], שוש מלאת [ראש מכללת אחווה לשעבר], לאה נאור, מאיה ערד), וכן גם במוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד משבר הקיבוצים בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בקיבוץ התגוררו חיים ילין, חבר הכנסת העשרים, אנשי התקשורת אמיר תיבון, מנשה רז ורון טוביה, וכדורגלנית נבחרת ישראל קרין רחמים.

רחוב על שם הקיבוץ קיים בערים תל אביב יפו ונתניה.

מוזיקה

ב-1969 העלו חברי הקיבוץ את ההצגה המוזיקלית "קנטטה לקיבוץ" שהלחין שלום חנוך. כמו כן נערכו בקיבוץ פסטיבלי זמר בסגנון פסטיבל הזמר והפזמון, שהשירים שנכללו בהם נכתבו על ידי חברי הקיבוץ.

לפחות ארבעה תקליטים תיעדו את הפעילות המוזיקלית שהתנהלה בקיבוץ:

פסטיבל הזמר והפזמון הראשון של נחל עוז; עיבודים וניהול מוזיקלי: גידי קורן.
להקת הכולבויניק בשירי לאה נאור ושלום חנוך (1969). עיבודים: פולדי שצמן.
פסטיבל הזמר והפזמון נחל עוז ה-2 (1975). עיבודים: חנן יובל.
טיול משק עם חבורת הזמר של נחל עוז (1980). ניהול מוזיקלי: נתן כהן.

תעסוקה

ענפי הייצור הראשיים הם חקלאיים: גידולי שדה, רפת ולול.

בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הידרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק.

היום נמצא נחל עוז במעמד של "קיבוץ מתחדש", והוא קולט חברים חדשים.

בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות והוא מונה כ-400 נפש.

מכינת נחל עוז

לאחר צוק איתן, קיבוץ נחל עוז היה עזוב מצעירים ונוער. בעקבות כך פתחה רשת ״מיתרים לכיש״ מכינה קדם-צבאית חד-שנתית מעורבת לבנות ובנים, חילוניים ודתיים, של רשת "מיתרים"^[16]. המכינה נמצאת בלב הקיבוץ ומתנדבת בקיבוץ ביום יום. לאחר השבעה באוקטובר המכינה הייתה אחראית על החקלאות בקיבוץ ושיקום הקיבוץ. למכינה חלק ניכר בקהילת נחל עוז. המכינה ובוגריה בקשר רציף עם תושבי הקיבוץ.

גלריית תמונות

חדר האוכל הישן
קיר בידוד בגן הילדים
חדר האוכל
חדר האוכל בשנת 2019 (לא בשימוש)
בית בקיבוץ
בית עץ בגן המשחקים
המועדון
חדר האוכל בשנת 2023 (לא בשימוש)
אתר זיכרון
אתר זיכרון

לקריאה נוספת

מרדכי נאור, היאחזות הנח"ל הראשונה, בתוך "טעם של פעם" (עמ' 33 - 34), הוצאת יוסף שרברק, תשמ"ז, 1987.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של נחל עוז
תולדות נחל עוז באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
קיבוץ נחל עוז - Kibbutz Nahal Oz, ברשת החברתית פייסבוק
סרטונים בערוץ של קיבוץ נחל עוז | Kibbutz Nahal OZ, באתר יוטיוב
קיבוץ נחל עוז | Kibbutz Nahal Oz, ברשת החברתית אינסטגרם
העדויות של חברות וחברי קהילת נחל עוז מהשבת השחורה, השבעה באוקטובר 2023, במסגרת מיזם עדות 710, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
נחל עוז (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
קליטה בקיבוץ נחל עוז
סיפור מקומי - נחל עוז, ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן
נחל עוז, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
נחל עוז באתר המועצה האזורית שער הנגב
נחל עוז לאחר מלחמת סיני, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 0:49)
אסיפת חברי קיבוץ נחל עוז אחרי מות רועי רוטברג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1957
מתקפת מרגמות על נחל עוז, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
עדית זרטל, החיים הטובים של נחל עוז, דבר, 24 באוקטובר 1969, המשך
רחלי מלק-בודה, ‏ותיקי נחל עוז מגלים חוסן ועדיין מצדיקים את ההתנתקות, בעיתון מקור ראשון, 18 במאי 2018
מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ נחל עוז, באתר 'חלון אחורי', 24 באוגוסט 2019
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
ורנר בראון, אוסף צילומים בנחל עוז 1956, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
מרים זקהיים, עד התלם האחרון: מחיר הדמים של נחל עוז, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 באוקטובר 2023
נחל עוז בשנת 1961, כתבה ב-במחנה גדנ"ע, באתר הארכיון הציוני, 24 בדצמבר 2023
מה, מה, תפוח אדמה על ענף תפוחי האדמה בנחל עוז מאת יענקל'ה כהן, אתר הארכיון הציוני, 25 בינואר 2024

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ יום הולדת בערבות הנגב, הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1952
^ ¹ ² מ. גד, נחלאים משק נפלא, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1952
^ נח"ל התנחל בגבול מצרים, שערים, 26 ביולי 1951
^ תל יוסף, דבר, 13 בדצמבר 1951
^ שאול רוז, מבצע גידול ירקות בצה"ל נותן פריו, הצופה, 25 במאי 1952
^ נחלאים א', הכפר העברי במבואות עזה, הארץ, 23 ביוני 1952
^ חברי ועדות הכספים, דבר, 27 באפריל 1952
^ שמות חדשים ליישובים, על המשמר, 10 ביוני 1953
^ "נחל עוז" - ישוב קבע, דבר, 30 בספטמבר 1953
^ 2 חברי נחל עוז נהרגו במיקוש, 5 נפצעו, 22 במאי 1968, מעריב, 22 במאי 1968
^ איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
^ אמיר תיבון, אבא שלי, בן 62, נלחם במחבלים כדי לחלץ אותנו. המדינה נכשלה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2023
^ אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023
^ שלוחת נחל עוז, באתר מיתרים לכיש

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[3] יום הולדת בערבות הנגב, הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1952

[הבוקר52-4] ¹ ² מ. גד, נחלאים משק נפלא, הַבֹּקֶר, 4 במאי 1952

[5] נח"ל התנחל בגבול מצרים, שערים, 26 ביולי 1951

[6] תל יוסף, דבר, 13 בדצמבר 1951

[7] שאול רוז, מבצע גידול ירקות בצה"ל נותן פריו, הצופה, 25 במאי 1952

[8] נחלאים א', הכפר העברי במבואות עזה, הארץ, 23 ביוני 1952

[9] חברי ועדות הכספים, דבר, 27 באפריל 1952

[10] שמות חדשים ליישובים, על המשמר, 10 ביוני 1953

[11] "נחל עוז" - ישוב קבע, דבר, 30 בספטמבר 1953

[12] 2 חברי נחל עוז נהרגו במיקוש, 5 נפצעו, 22 במאי 1968, מעריב, 22 במאי 1968

[13] איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014

[14] אמיר תיבון, אבא שלי, בן 62, נלחם במחבלים כדי לחלץ אותנו. המדינה נכשלה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2023

[15] אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023

[16] שלוחת נחל עוז, באתר מיתרים לכיש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]


מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שער הנגב
גובה ממוצע^[1]	‎70 מטר
תאריך ייסוד	1951
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	479 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.9% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת מערב הנגב מוגדלת) נחל עוז (למפת מערב הנגב רגילה) נחל עוז (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל עוז (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל עוז 31°28′22″N 34°29′51″E / 31.4727983550584°N 34.4975227761107°E מפת היישובים של מועצה אזורית שער הנגב באדום - נחל עוז בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[2]}	7 מתוך 10
http://nahaloz.org.il

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: נאום נחל עוז (משה דיין)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל עוז