נטע ברק-קורן
 | |
| פרופ' נטע ברק קורן בשיחת זום | |
| לידה | 1984 (בת 40 בערך) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מקום מגורים | ירושלים |
| עיסוק | משפטים |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| nettabarakcorren | |
  | |
נטע ברק-קורן (נולדה בשנת 1984) היא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מרצה וחוקרת. עומדת בראש המרכז לחקר הרב־תרבותיות והמגוון, וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה.[1]
ב-2016 קיבלה דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת הרווארד. היא מפרסמת את מחקריה בתחומי המשפט האמפירי, משפט וכלכלה, רגולציה, פסיכולוגיה, קבלת החלטות ומנהל עסקים בכתבי עת בישראל ומחוצה לה. מחקריה זכו לסיקור תקשורתי בישראל ומחוצה לה וצוטטו בפני ובידי בית המשפט העליון. מחקריה זכו בפרסים ובמענקי מחקר בישראל ובארצות הברית, ביניהם מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, פרס בירק למצוינות במשפט, ופרס גורני לחוקרת צעירה של המשפט הציבורי.[1]
ב-2022 זכתה במענק של מועצת המחקר האירופית (ה־ERC) (אנ'). המענק נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם, כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים, ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.[2]
תחומי המחקר העיקריים של ברק-קורן הם: משפט חוקתי, משפט ודת, משפט ונורמות חברתיות, מחקרים משפטיים אמפיריים, כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה מוסרית, יישוב סכסוכים, ולמידת מכונה ומשפט.
אחד מתחומי העניין המרכזיים שלה הוא מערכת היחסים בין דת למדינה, ובעיקר באתגרים שקשורים לחברה החרדית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברק-קורן נולדה וגדלה בחיפה. היא שירתה בצה"ל כקצינה במודיעין.
ברק-קורן סיימה תואר ראשון בתוכנית המצטיינים הבינתחומית במשפטים ובמדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית (2012). את לימודיה סיימה במקום הראשון במחזור, והייתה זוכת פרס הרקטור והמלגה ע"ש אלברט איינשטיין לאורך כל שנות לימודיה. היא התמחתה במשפטים בלשכת נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש.
מיד לאחר ההתמחות עברה לארצות הברית שם למדה תואר שני ודוקטורט במשפטים, שניהם באוניברסיטת הרווארד (2016). את הדוקטורט ביצעה בהנחיית הפרופסור קאס סאנסטיין. בהרווארד גם ייסדה את קבוצת המחקר המשפטי האמפירי של בית הספר למשפטים ועמדה בראשה. בנוסף היא שימשה כעמיתת מחקר בקבוצת המחקר ההתנהגותי בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד וב-Behavioural Insights Team בלונדון.[3]
עם סיום הלימודים חזרה לירושלים, והחלה לעבוד באוניברסיטה העברית, כחברת סגל, מרצה וחוקרת.[4][1]
ב-2022 ברק-קורן הייתה פרופסור אורח למשפטים בבית הספר למשפטים של שיקגו, פרופסור אורח למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה, ופרופסור אורח במרכז אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטת הרווארד.
מחקריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברק-קורן כתבה את הדוקטורט שלה בניתוח התנהגותי של המשפט החוקתי בסוגיות דת ומדינה. היא מתמחה במחקר אמפירי ואקספרימנטלי של קבלת החלטות משפטיות ומוסריות בכלים השאובים מהפסיכולוגיה החברתית. היא חוקרת את המשפט החוקתי מנקודת מבט אמפירית ובאמצעות שיטות מחקר מגוונות מתחומי מדעי הקוגניציה, הפסיכולוגיה החברתית, הכלכלה ההתנהגותית והסוציולוגיה. מחקריה עוסקים בשאלה כיצד המשפט החוקתי מעצב התנהגות אנושית ויחסים בין קבוצות וכיצד הוא מעוצב על ידי תפיסות ותובנות, לאו דווקא מדויקות, של התנהגות אנושית ויחסים בין קבוצות. מחקריה, לרבות עצם נושא המחקר האמפירי בסוגיות חוקתיות, נידונו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין ההפרדה המגדרית בלימודים אקדמיים. תחום המחקר שלה הוא הטמעת חשיבה מבוססת עובדות במשפט החוקתי, ובפרט בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות של מגוון ורב־תרבותיות.
ב-2018 פרסמה מחקר לגבי פסק הדין בפרשת מאסטרפיס קייקשופ, שבה אופה סירב לאפות עוגה לחתונה של זוג הומואים. בית המשפט אומנם לא קבע כי האופה יכול לסרב לאפות עוגה, אבל כן נקבע שההליך שמדינת קולורדו ניהלה נגדו בגין הפרת דיני איסור האפליה פגע בחופש הדת שלו. פסק הדין נתפס כניצחון עבור האופה שההליך נגדו בוטל. במחקר פנתה ברק-קורן ל־1,155 עסקים בארצות הברית שמספקים שירותי חתונות לפני ואחרי פרסום ההחלטה, פעם בשם זוג חד־מיני ופעם בשם זוג שלא מאותו מין. היא בדקה אם הנכונות של עסקים לתת שירות השתנתה לאחר ההחלטה. והתשובה הייתה חיובית, גישת העסקים השתנה בעקבות פסיקת בית המשפט. מאוחר יותר ערכה מחקר על פסק דין מ־2021, שעסק בזכותה של עמותה דתית לסרב לתת שירות לזוגות חד־מיניים. היא ועמיתיה מצאו שעצם פרסום פסק הדין שינה את העמדות של חלקים מהציבור ביחס לעד כמה הם תומכים בזכותן של עמותות כאלה לתת שירותים לזוגות חד־מיניים, והמסגור של פסק הדין בתקשורת השפיע על מידת השינוי.[5][6][7]
ב-2019 פרסמה מחקר שעסק בטענת המדינה שחרדים לא יבואו לאקדמיה ללא הפרדה מגדרית מוחלטת והרמטית בשלושה רבדים: השטחים בקמפוס, המרצים והכיתות. במחקרה היא בדקה אם חרדים שמתעניינים בלימודים אקדמיים רואים את שלושת הממדים של ההפרדה המגדרית באותו אור. התוצאה הראתה שלא. ההפרדה בקמפוס פחות חשובה לחרדים וגם פחות חשוב להם המגדר של המרצה. ההפרדה של הסטודנטים בכיתות הלימוד חשובה יותר מהשתיים האחרות, אבל גם היא לא חשובה כמו שחשובים להם המשאבים הכלכליים והזמן שעומדים לרשותם.[5][8][9]
ב-2020, בתקופת מגפת הקורונה, ערכה ברק-קורן מחקר שבדק עד כמה בחרו מוסדות חינוך חרדיים לציית להוראות הממשלה לסגור את המוסדות, וכמה צייתו להוראות הרבנים להשאיר את המוסדות פתוחים. במחקר נמצא כי מחצית מהמוסדות בחרו לסגור את שעריהם, אך המדינה לא עודדה אותם לעשות כן, ובמקביל התעלמה ממוסדות שבחרו כן לפתוח את שעריהם בניגוד להוראות. הטענה היא כי המדינה הגבירה את התבדלות החרדים בכך שהתייחסה לכל המוסדות החרדיים כמקשה אחת.[10][11]
עוד ב-2020 הוציאה דו"ח מחקר, יחד עם פרופסור יובל פלדמן וד"ר נעם גדרון, בשם: "כאשר חוק מעורר תגובה נגדית: על חוק־יסוד הלאום ועל היחס למיעוטים בישראל" הדו"ח פורסם באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. המחקר בחן את חוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק־יסוד הלאום"), שחוקקה הכנסת ה־19, המהווה דוגמה לחוקים שמבקשים לעגן את תרבות הרוב ולהגן עליה מפני שחיקה בשל התגברות ההגירה או התחזקות המיעוטים. המחקר בדק את הטענות באשר להשפעתו של החוק על עמדות הרוב היהודי כלפי המיעוט הערבי, באמצעות מחקר אמפירי. במסקנות המחקר נמצא כי "השפעת חוק־יסוד הלאום אינה אחידה אלא משתנה באופן עקבי ומובהק לפי עמדות אידאולוגיות ובין קבוצות מיעוט שונות ומרחבים — הפרטי לעומת הציבורי. תוצאות המחקר הניסויי תומכות באופן מובהק בהשערה שהחוק מעורר תגובת נגד, ואינן תומכות בהשערה שחוק־יסוד הלאום מעודד אפליה מוגברת כלפי המיעוט הערבי בקרב הציבור כולו או רק בקרב תומכיו. מצאנו גם תמיכה מסוימת לכך שהשפעת החוק עשויה לזלוג מהמיעוט הערבי למיעוטים אחרים ומהמרחב הציבורי לפרטי. לבסוף, הממצאים שלנו מראים שחוקים שונים יכולים לנטרל זה את השפעותיו של זה."[12]
בפברואר 2024 הייתה שותפה לכתיבת מסמך שעוסק בשאלה כיצד החברה העזתית יכולה להפוך לשכנה שפירה למדינת ישראל. המסמך מניח שמניעת תקומתו המחודשת של חמאס מחייבת "לשקם ולהתמיר אומה שהונהגה על ידי אידאולוגיה רצחנית, ולהצמיח בה מוסדות יציבים ותרבות ערבית שאינה מחנכת לג׳יהאד ומשלימה עם קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". לצורך כך נדרשת "תבוסה מוחלטת" - אובדן שטח (לטווח בלתי מוגבל של זמן), ו"משפטים פומביים לבכירי חמאס" כדברי ברק-קורן. החוקרים מסכימים כי "שיקום תחת אש נועד לכישלון", וכי כדי שהשיקום יצליח, יש צורך בהצבת "אופק חיובי לאומה המובסת, המותנה בהשגת יעדים קונקרטיים ומדידים", והם מציעים את ההקמה של "ישות פלסטינית אוטונומית".[13]
דעותיה הציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2021 הביעה את דעתה, יחד עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית, כי מתווה התו הירוק חוקי ומוצדק בעיצומה של מגפת הקורונה ובמצב בו חלק ניכר מהישראלים לא התחסנו, וכי כל עוד שומרים על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחים לא מחוסנים, כמו חינוך וטיפול רפואי, ניתן להגביל את יכולתם להשתתף בפעילויות תרבות ופנאי בזמן מגפה מסוכנת ותחת תנאים מסוימים.[14][15]
בתחילת 2023 יצאה נגד מה שהיא קראה לו שחרור הרסן התקציבי של החינוך החרדי המתבדל, מה שיגרום לטענתה להפסקת לימודי הליבה בחינוך החרדי. בנוסף ציינה כי ההתבדלות החרדית, העובדה שהם אינם נפגשים עם חילונים בצבא ובעבודה גורמת לשחיקת הסולידריות של החברה בישראל ולפגיעה לטווח ארוך.[5] בדבריה התבססה על מחקר עומק של לימודי הליבה בחברה החרדית ותוצאותיו שהראו כי קיימת שונות נרחבת בין מוסדות לימוד שונים וכי על המדינה לא להתייחס לכל המוסדות בצורה דומה.[16]
בפברואר 2023 בעקבות הרפורמה המשפטית בישראל הוציאה מסמך בשם "תוכנית לוין-רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיף והצעה לדיון", ובעקבותיו הופיעה בפני ועדת חוקה של הכנסת. במסמך היא מנסה לנתח את המצב בבית המשפט העליון בלי לקחת את אחד מהצדדים. היא מדגישה כי במשך שנים רבות, ממניעים שונים, בית המשפט העליון פעל להרחבת סמכויותיו ולמצב הזה ישנו מחיר מסוים. היא מציעה בנושאים מסוימים להקים בית דין פנימי עצמאי, שייתן חוות דעת שנייה בסוגיות מסוימות. היא תומכת בצמצום כוחם של היועצים המשפטיים ושל בית המשפט, אך לא בביטולו המוחלט.[17][18]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריה זכו בפרס על שם גולדברג למאמר הטוב ביותר בדיני עבודה לשנת 2011, פרס על שם פישר-סנדר לעבודת תזה מצטיינת באוניברסיטת הארוורד לשנת 2013, ופרס על שם הווארד רייפה למאמר מצטיין במשא ומתן לשנת 2013. עוד זכו מחקריה בפרסים ובמענקי מחקר בישראל ובארצות הברית, ביניהם מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, פרס בירק למצוינות במשפט, ופרס גורני לחוקרת צעירה של המשפט הציבורי.[1] בנוסף זכתה בפרס ש"ז חשין למצוינות בחקר המשפט ומענק Starting Grant מהאיחוד האירופאי.[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום מתגוררת ועובדת בירושלים. נשואה ואם לארבעה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נטע ברק-קורן- נטע ברק-קורן, באתר גוגל סקולר
- פרופסור נטע ברק-קורן, באתר של האוניברסיטה העברית
נטע ברק קורן, הסופה שתשתולל כאן היא שאלה של זמן, באתר הארץ, 7 בינואר 2021- נטע ברק-קורן, בואו נדבר גם על עובדות, השילוח, ספטמבר 2021
"בחירת שופטים בישראל – חזון מול מציאות", דיבייט באתר יוטיוב (אורך: 1:26:14), 15 ביוני 2022- רותם שטרקמן, יהיה גרוע יותר? "ישראל דוהרת למצב בלתי הפיך", באתר TheMarker, 6 בינואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 נטע ברק קורן, באתר law.huji.ac.il
- ^ 1 2 ירון דרוקמן, 29 חוקרים מישראל זכו במענק יוקרתי של האיחוד האירופי, באתר ynet, 22 בנובמבר 2022
- ^ תכנית המלגות לשנת תשע"ה, באתר www.idi.org.il
- ^ פרופ' נטע ברק-קורן, באתר אייס, 28 במאי 2022
- ^ 1 2 3 רותם שטרקמן, שיחת פנים יהיה גרוע יותר? "ישראל דוהרת למצב בלתי הפיך, שחרור רסן התקציב של החינוך החרדי הוא קו פרשת המים", באתר TheMarker, 6 בינואר 2023
- ^ Netta Barak-Corren, Religious Exemptions Increase Discrimination toward Same-Sex Couples: Evidence from Masterpiece Cakeshop, The Journal of Legal Studies 50, 2021-01-01, עמ' 75–110 doi: 10.1086/713289
- ^ Netta Barak-Corren, How One Supreme Court Decision Increased Discrimination Against LGBTQ Couples, The Atlantic, 2021-02-06 (באנגלית)
- ^ החברה החרדית והאקדמיה הישראלית: בחינה מחודשת של עמדות הציבור החרדי כלפי לימודים אקדמיים, באתר כתב העת משפטים
- ^ אור קשתי, המדינה נשענה על מחקר מוטה כדי להצדיק את הלימודים האקדמיים הנפרדים לחרדים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2018
- ^ אור קשתי, כך המדינה מעודדת חרדים להפר את החוק, בזמן סגר הקורונה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2020
- ^ Netta Barak‐Corren, Lotem Perry‐Hazan, Bidirectional legal socialization and the boundaries of law: The case of enclave communities’ compliance with COVID‐19 regulations, Journal of Social Issues 77, 2021-06, עמ' 631–662 doi: 10.1111/josi.12443
- ^ כאשר חוק מעורר תגובה נגדית: על חוק-יסוד הלאום ועל היחס למיעוטים בישראל, באתר www.idi.org.il
- ^ נדב איל, המסמך שהגיע לדרג המדיני: תבוסה מוחלטת של חמאס - ואז שיקום עזה, באתר ynet, 20 ביוני 2024
- ^ דוד אנוך, נטע ברק-קורן, מיכל שור-עופרי, עופר מלכאי, נייר עמדה: חיסונים, התניות, ונשיאה בעלויות, באתר hebrewulaw, 2021-02-16
- ^ יאנה פבזנר, ליאור שלו, אפשר להבין את סרבני חיסון הקורונה. רק שהם טועים, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2020
- ^ שירה קדרי־עובדיה, "יש הסכמה שבשתיקה": מנהלים מספרים מה המדינה לא יודעת על לימודי הליבה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2022
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, בסיס להידברות? מסמך שהכינה פרופ' למשפטים מבין את כל הצדדים ומציע רפורמה מאוזנת יותר, באתר מקור ראשון, 9.2.2023
- ^ פרופסור נטע ברק-קורן, תוכנית לוין-רוטמן לשינוי מערכת המשפט: ניתוח מקיף והצעה לדיון, הפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות קישור האוניברסיטה העברית בירושלים