נייט רובינסון

נייט רובינסון
Nate Robinson
רובינסון במדי ניו יורק ניקס, 2007
רובינסון במדי ניו יורק ניקס, 2007
לידה 31 במאי 1984 (בן 40)
סיאטל שבוושינגטון
עמדה רכז
גובה 1.75 מטר
מספר 3
מכללה אוניברסיטת וושינגטון
דראפט בחירה מספר 21, 2005
פיניקס סאנס
קבוצות כשחקן
2005–2010
2010–2011
2011
2012
2012–2013
2013–2015
2015
2015
2016
2016–2017
2017
2018		 ניו יורק ניקס
בוסטון סלטיקס
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
גולדן סטייט ווריורס
שיקגו בולס
דנוור נאגטס
לוס אנג'לס קליפרס
ניו אורלינס פליקנס
הפועל תל אביב
דלאוור 87'
גוארוס דה לארה
הומנטמן ביירות
הישגים כשחקן
3 זכיות בתחרות ההטבעות (2006, 2009, 2010)

נת'ניאל קורנליוס "נייט" רובינסון (באנגלית: Nathaniel Cornelius "Nate" Robinson; נולד ב-31 במאי 1984) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. גובהו 1.75 מטר בלבד, נתון שהפך אותו לאחד השחקנים הנמוכים ביותר בליגת ה-NBA בתקופתו, אך יכולתו לנתר לגובה של כ-110 ס"מ[1] הציבה אותו כאחד המנתרים הטובים ביותר בליגה.[2] אף על פי שהיה אחד מ-25 השחקנים הנמוכים בהיסטוריה של ה-NBA, זכה רובינסון בשלוש תחרויות הטבעות בליגה.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נולד כבכור מבין תשעה אחים ואחיות. [דרוש מקור] אביו ז'אק היה שחקן פוטבול ששיחק כרץ אחורי באוניברסיטת וושינגטון ולאחריה במשך עונה אחת בפילדלפיה איגלס, ואימו רנה לבית בּוּשׁ ניהלה סלון יופי. בן דודו הוא רכז ניו יורק ניקס טוני ורוטן. רובניסון בילה שנתיים בתיכון ריינר ביץ' בסיאטל, לאחר מכן עבר לשחק בתיכון ג'יימס לוגן בקליפורניה במשך שנה בטרם חזר לסיאטל. בריינר ביץ' הוא הצטיין בכדורסל, פוטבול וריצה. בשנתו האחרונה הוביל את קבוצת הכדורסל של בית ספרו לאליפות המדינה, ולמאזן של 28 ניצחונות מול הפסד בודד, כשהוא רושם ממוצעים של 17.9 נקודות, שבעה ריבאונדים, שבעה אסיסטים ו-3 חטיפות למשחק. באותה השנה נבחר גם לשחקן הפוטבול המצטיין של העונה כאשר מסר 1,200 יארדים, תפס 500 יארדים ורשם 21 טאצ'דאונים. בנוסף רשם באותה השנה תוצאה של 13.85 שניות בריצת 110 מטר משוכות.

בעונת 2002/2003 הצטרף לאוניברסיטת וושינגטון. בעונת ה"פרשמן" שלו שותף רובינסון ב-23 משחקים בהם קלע 13.0 נקודות למשחק. בעונתו השנייה שיחק רובינסון ב-31 משחקים, פתח ב-21 מהם ורשם 13.2 נקודות למשחק, וסיים שלישי בליגה בחטיפות עם 53 באותה העונה. בעונת ה"ג'וניור" שלו פתח רובינסון בכל 35 המשחקים, קלע 16.4 נקודות למשחק וחטף 61 פעמים במהלך העונה.[3]

בשנותיו באוניברסיטת וושינגטון העפיל רובינסון עם קבוצת הכדורסל לטורניר אליפות המכללות בכדורסל פעמיים, והמשיך להיות פעיל גם בקבוצת הפוטבול של המכללה. בשנת 2016 נבחר להיכל התהילה של ההאסקיז.[4]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נבחר במקום ה-21 בדראפט של שנת 2005, על ידי קבוצת פיניקס סאנס, אך עבר מיד, ביחד עם קוונטין ריצ'רדסון לניו יורק ניקס תמורת קורט תומאס ודיז'ון תומפסון. בעונת הרוקי שלו, שותף רובינסון ב-72 משחקים, ב-26 מהם אף פתח בחמישייה. משחק השיא שלו בעונתו הראשונה היה בהתמודדות מול פילדלפיה 76' במדיסון סקוור גארדן, כאשר קלע 17 נקודות, כולל שלשת ניצחון מעל ראשו של גיבור ילדותו אלן אייברסון עם הבאזר, וקלט שישה ריבאונדים. במהלך סוף-שבוע האולסטאר, זכה רובינסון בתחרות ההטבעות, כאשר ניצח את אנדרה איגודלה כשבאחת מן הקפיצות זינק מעל ראשו של זוכה תחרות ההטבעות של שנת 1986 ספאד ווב, וקיבל ציון מושלם של 50 נקודות.[5]

רובינסון במדי בוסטון סלטיקס, 2010

ב-16 בדצמבר 2006, לקח רובינסון חלק בקטטה ההמונית שהתפתחה במהלך המשחק של קבוצתו נגד דנוור נאגטס. מריבתו עם ג'יי אר סמית' אשר נמשכה לתוך יציע האוהדים גרמה להרחקתו של רובינסון מעשרה משחקים.[6] רובינסון התמודד בשנית בתחרות ההטבעות, אך סיים במקום השני אחרי ג'רלד גרין. ב-14 בפברואר 2009 זכה בשנית בתחרות ההטבעות כאשר ניצח בסיבוב הגמר את דווייט הווארד בזכות הטבעה בזינוק מעל ראשו של הווארד (הגבוה ממנו בכ-40 סנטימטרים), אשר זיכתה אותו ב-52% מקולות האוהדים.[7] רובינסון חווה את עונתו הטובה ביותר בעונת 2008/2009 אותה סיים עם ממוצע של 17.2 נקודות ו-4.1 אסיסטים למשחק, כולל משחק שיא של 41 נקודות ו-8 ריבאונדים.

לאחר שחילוקי דעות עם מאמנו מייק ד'אנטוני הובילו להשעייתו של רובינסון מסגל הקבוצה ל-14 משחקים, וכמעט חודש לא שותף במשחק. הוא חזר לשחק ב-1 בינואר 2010, כשעלה מהספסל מול אטלנטה הוקס, קלע 41 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון. ב-13 בפברואר 2010 ניצח רובינסון בתחרות ההטבעות, ובכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה אשר זוכה בתחרות שלוש פעמים[8] ב-18 בפברואר 2010, עבר רובינסון בעסקת חליפין לקבוצת בוסטון סלטיקס ביחד עם מרקוס לנדרי בתמורה לאדי האוס, ביל ווקר וג'יי.אר גידנס שעברו לניו יורק.[9] הוא שיחק 26 משחקים בשארית העונה, בהם קלע 6.5 נקודות ב-14.7 דקות למשחק. על אף זמן המשחק המוגבל לו זכה, תרם רובינסון במשחק מספר 6 בגמר המזרח 13 נקודות במחצית המשחק השנייה, בדרך לגמר ה-NBA.

בפברואר 2011 עבר רובינסון בעסקת חליפין לאוקלהומה סיטי ת'אנדר ביחד עם קנדריק פרקינס בתמורה לג'ף גרין וננאד קרסטיץ' שעברו לבוסטון, אך כמעט ולא שותף במשחקי הקבוצה עד לסיום העונה. בדצמבר 2011, מעט אחרי תחילת עונת 2011/2012, ולאחר שלא שותף ולו במשחק בודד במדי אוקלהומה סיטי, נופה רובינסון מהסגל וב-4 בינואר 2012 חתם בגולדן סטייט ווריורס. בגולדן סטייט הוא שותף ב-51 משחקים מהם עלה בחמישייה בתשעה, קלע 11.2 נקודות והוסיף שיא קריירה של 4.5 אסיסטים בממוצע.

לקראת עונת 2012/2013 חתם רובינסון על חוזה לעונה אחת בשיקגו בולס תמורת כמיליון דולר.[10] הוא לקח חלק בכל 82 משחקי הקבוצה לאורך העונה הסדירה, וב-23 מהם אף עלה בחמישייה, ותרם 13.1 נקודות ו-4.4 אסיסטים. הוא אף נבחר לראשונה בקריירה לשחקן השבוע בליגה, לאחר שבארבעה משחקים בחודש פברואר בשבוע אחד קלע 17.8 נקודות, מסר 6.8 אסיסטים והוסיף 2.5 חטיפות בממוצע.[11] במשחקי הפלייאוף הוא רשם 16.8 נקודות בממוצע, ואף הוביל את קבוצתו לניצחון בשלוש הארכות במשחק הרביעי הסיבוב הראשון מול ברוקלין נטס, כשקלע 34 נקודות, בהן 23 נקודות ברבע הרביעי.

בסיום העונה תם חוזהו של רובינסון בשיקגו, והוא חתם על חוזה לשנתיים בדנוור נאגטס תמורת כארבעה מיליון דולר.[12] משום שבדנוור הוחלט שהספרה 2, איתה שיחק רובינסון בשיקגו וגולדן סטייט, לא תשמש עוד שחקנים לכבודו של אלכס אינגליש כוכב העבר של הקבוצה, החליט רובינסון לשחק עם הספרה 10 לכבודו של הכדורגלן ליונל מסי.[13] במהלך עונת 2014/2015 הועבר רובינסון בטרייד תמורת ג'מיר נלסון לבוסטון סלטיקס, אך שוחרר מהקבוצה לאחר יומיים. לקראת סיום העונה הוא חתם על חוזה בלוס אנג'לס קליפרס, והופיע במדיה בתשעה משחקים בטרם שוחרר מהמועדון. באוקטובר 2015 הוא חתם על חוזה וטרן בניו אורלינס פליקנס ונופה לאחר שני משחקים בלבד.

הפועל תל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף עונת 2015/2016, ב-17 במרץ 2016, חתם בהפועל תל אביב על חוזה עד סיום העונה.[14] בקבוצה הישראלית שיחק רובינסון לצד חברו מאוניברסיטת וושינגטון - טרה סימונס. במשחקו הראשון בליגת העל, מול מכבי ראשון לציון, קלע 25 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון 103-94.[15] בנוסף קלע שיא של 46 נקודות במשחק הראשון של רבע הגמר מול הפועל ירושלים בו הפסידה קבוצתו בתוצאה 99:97, שיא נקודות למשחק פלייאוף בליגת העל מאז 1995.

סטטיסטיקת קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-15 במרץ 2016[16]‏[17]

בעונה הסדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2005/2006 ניו יורק 72 26 21.4 0.407 0.397 0.752 2.3 2.0 0.8 0.0 9.3
2006/2007 ניו יורק 64 5 21.2 0.434 0.390 0.777 2.4 1.4 0.8 0.1 10.1
2007/2008 ניו יורק 72 17 26.2 0.423 0.332 0.786 3.1 2.9 0.8 0.0 12.7
2008/2009 ניו יורק 74 11 29.9 0.437 0.325 0.841 3.9 4.1 1.3 0.1 17.2
2009/2010 ניו יורק 30 2 24.4 0.452 0.375 0.778 2.4 3.7 0.9 0.2 13.2
2009/2010 בוסטון 26 0 14.7 0.401 0.441 0.615 1.5 2.0 0.8 0.0 6.5
2010/2011 בוסטון 55 11 17.9 0.404 0.328 0.825 1.6 1.9 0.5 0.1 7.1
2010/2011 אוקלהומה סיטי 4 0 7.5 0.267 0.250 0.750 0.3 1.5 0.0 0.0 3.3
2011/2012[א] גולדן סטייט 51 9 23.4 0.424 0.365 0.832 2.0 4.5 1.2 0.0 11.2
2012/2013 שיקגו 82 23 25.4 0.433 0.405 0.799 2.2 4.4 1.0 0.1 13.1
2013/2014 דנוור 44 1 19.7 0.428 0.377 0.835 1.8 2.5 0.8 0.1 10.4
2014/2015 דנוור 33 1 14.1 0.348 0.261 0.650 1.2 2.3 0.4 0.1 5.8
2014/2015 קליפרס 9 0 14.0 0.333 0.350 0.833 1.2 2.2 0.7 0.0 5.1
2014/2015 ניו אורלינס 2 1 11.5 0.000 0.000 0.000 0.0 2.0 0.5 0.0 0.0
קריירה
 618 107 22.5 0.423 0.360 0.796 2.3 3.0 0.9 0.1 11.0

בפלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2009/2010 בוסטון 17 0 7.5 0.375 0.333 0.800 0.8 1.1 0.4 0.1 4.2
2010/2011 אוקלהומה סיטי 3 0 4.0 0.286 0.333 1.000 0.0 0.3 0.0 0.0 2.7
2012/2013 שיקגו 12 8 33.7 0.436 0.338 0.756 2.7 4.4 1.0 0.2 16.3
קריירה
 32 8 17.0 0.415 0.337 0.776 1.4 2.3 0.6 0.1 8.6
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נייט רובינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לוק ווין, Draft Overrated/Underrated באתר SportsIllustrated
  2. ^ NBA Draft Fitness Testing Results, www.topendsports.com
  3. ^ Nate Robunson באתר הווישנגטון האסקיז
  4. ^ חברי היכל התהילה של ההאסקיז לשנת 2016
  5. ^ Robinson wins dunkfest amid controversy באתר ESPN
  6. ^ Suspensions total 47 games from Knicks-Nuggets fight
  7. ^ Robinson, Cook, Rose shine in Phoenix
  8. ^ סטיב ארצ'ברנר High-flying Nate becomes first three-time Slam Dunk champ, ב-NBA.com
  9. ^ Celtics acquire Nate Robinson, Marcus Landry from Knicks
  10. ^ ערן סורוקה, נייט שואו: הסיפור של נייט רובינסון, באתר nrg
  11. ^ Bulls’ Nate Robinson wins first Player of the Week Award באתר קבוצת שיקגו בולס
  12. ^ Nate Robinson agrees with Nuggets
  13. ^ Nate Robinson will wear No. 10 with the Denver Nuggets to honor Lionel Messi
  14. ^ אור שקדי‏, נייט רובינסון חתם עד לסוף העונה בהפועל תל אביב, באתר וואלה, 17 במרץ 2016
  15. ^ ליגת העל: הפועל תל אביב ניצחה את ראשל"צ, נייט רובינסון הצטיין, באתר וואלה, 20 במרץ 2016
  16. ^ Nate Robinson career stats NBA.com
  17. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נייט_רובינסון&oldid=37057618"