ניקולאיה צ'וקה
ערך ללא מקורות | ||
ערך ללא מקורות | |
צילום מ-2019 | |||||||||||||||||||||||||||
לידה | 7 בפברואר 1967 (בן 57) פלניצה, אזור קראיובה, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה | ||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | רומניה | ||||||||||||||||||||||||||
השכלה | האוניברסיטה הלאומית לביטחון על שם קרול הראשון | ||||||||||||||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית הרומנית, המפלגה הלאומית ליברלית | ||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
ניקולאיה יונל צ'וקה (ברומנית: Nicolae Ionel Ciucă, נולד ב-7 בפברואר 1967 פלניצה, דולז') הוא איש צבא (במילואים) ופוליטיקאי רומני, ראש ממשלת רומניה בין 25 בנובמבר 2021 ל-12 ביוני 2023 . הוא עמד אז בראש קואליציה מורכבת ממפלגתו - המפלגה הלאומית ליברלית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (שבראשות מרצ'ל צ'ולאקו), האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה ונציגי המיעוטים הלאומיים. כסגני ראש הממשלה מכהנים סורין גרינדיאנו, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וקלמן הונור מהמפלגה ההונגרית UDMR. צ'וקה כיהן בחודש דצמבר 2020 לזמן קצר כראש ממשלה זמני של רומניה. החל מיוני 2023 ממלא את התפקיד של יושב ראש הסנאט של רומניה.
החל מ-4 בנובמבר 2019 ועד לנובמבר 2021 כיהן כשר הביטחון של רומניה - בהתחלה בממשלות לודוביק אורבן ואחר כך בממשלת פלורין קיצו.
בשנים 2015–2019 הוא היה ראש המטה הכללי של הצבא הרומני. ב-28 באוקטובר 2019 פרש למילואים. ב-21 באוקטובר 2021 ואחר כך שוב ב-21 בנובמבר 2021 התבקש על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס להרכיב ממשלה חדשה בעקבות התפטרות ממשלת פלורין קיצו .
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאיה יונל צ'וקה נולד בשנת 1967 בכפר פלניצה במחוז דולז' בחבל אולטניה ברומניה. גדל כאחד מארבעת ילדיה של משפחה דלת אמצעים. אביו, גאורגה צ'וקה, שירת בצבא כקצין זוטר.[1] בשנת 1985 הוא סיים את התיכון הצבאי "טודור ולדימירסקו" בקראיובה ובשנת 1988 סיים לימודיו בבית הספר לקצינים על שם "ניקולאיה בלצ'סקו" של כוחות היבשה של רומניה, הפועל בעיר סיביו.[2]
הקריירה הצבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הקריירה הצבאית שלו השתתף במשימות צבאיות באנגולה, אפגניסטן, בוסניה והרצגובינה ובעיראק. בשנים 2001–2004 פיקד על גדוד הרגלים 26 ("העקרבים האדומים") שהשתתף במבצע חופש קבוע באפגניסטן ובמבצע בבל העתיקה בעיראק. במאי 2004 בנאסיריה בעיראק פיקד על הקרב הראשון שבו היו מעורבים חיילים רומנים מאז מלחמת העולם השנייה[3] בשנת 2003 סיים באוניברסיטה הלאומית לביטחון על שם "קרול הראשון" בבוקרשט עבודת דוקטורט במדעי הצבא שדנה ב"ממדי מעורבות הצבא הרומני במבצעים משותפים רב-לאומיים". בשנת 2006 סיים השתלמות במכללת המלחמה של כוחות היבשה של ארצות הברית עם תואר שני במדעים אסטרטגיים. ב-25 באוקטובר 2010 הועלה לדרגת גנרל. בשנת 2015 החליף את הגנרל שטפאן דנילה כראש המטה הכללי של צבא רומניה. כהונתו הוארכה על ידי הנשיא יוהאניס בשנת 2018. החלטה זו עוררה מתח בין הנשיא, ראש הממשלה ויוריקה דנצ'ילה ושר ההגנה, גבריאל בנימין לש. החל משנת 2019 פרש מהצבא.[4]
בחיים הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה הלאומית ליברלית הציעה את צ'וקה לתפקיד שר ההגנה בממשלת לודוביק אורבן הראשונה. צ'וקה התמנה בתפקיד ב־4 בנובמבר 2019. הוא נכנס לשורות המפלגה.[5] ב-7 בדצמבר 2020 התמנה צ'וקה לראש ממשלה זמני עד להרכבת ממשלה חדשה בעקבות הבחירות מדצמבר 2020. בנובמבר 2021 הצליח להרכיב ממשלת קואליציה יחד עם המפלגה הסוציאל -דמוקרטית, האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ועם קבוצת המיעוטים הלאומיים. ב-25 בנובמבר 2021 ממשלתו קיבלה את אמון הפרלמנט עם 318 קולות בעד ו-126 נגד[6]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'וקה שולט בשפה האנגלית. הוא נשוי ואב לבן.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עטור המסדר הלאומי להצטיינות של רומניה בדרגת קצין
- אות הכבוד בשירות המולדת Semnul Onorific în Serviciul Patriei
- מדליית האו"ם עבור השתתפותו בשנת 1995 בכוח לשמירת השלום באנגולה במסגרת השליחות UNAVEM III
- אות הכבוד של צבא רומניה Emblema de Onoare a Armatei României
- אות הכבוד של כוחות היבשה של רומניה
- 2020 - עיטור המסדר הלאומי להצטיינות של צרפת
- 2020 - אות לגיון ההצטיינות של ארצות הברית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cătălina Burghelea Playtech Impact 21/11/2021
- ^ מיהו ניקולאיה צ'וקה, באתר HotNews, 24 באוקטובר 2019 (ברומנית)
- ^ מיהו ניקולאיה צ'וקה, באתר HotNews, 24 באוקטובר 2019 (ברומנית)
- ^ on site digi24
- ^ באתר digi24
- ^ Matei Roșca באתר politico