נכנס יין יצא סוד

נכנס יין יצא סוד - הוא ניב שמקורו בדברי רבי חייא בתלמוד, ופירושו: אדם מבוסם נוטה לחשוף סודות, אותם, בוודאי, לא היה חושף בהיותו פיכח.

הביטוי השתרש בשפה העברית, ומרבים להשתמש בו גם בימינו.[1]

מספרת הגמרא:

יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו [היו]. יתבי בסעודתא קמי רבי ולא הוו קא אמרי ולא מידי. [ישבו בסעודה אצל רבי, ולא אמרו מאום] אמר להו [אמר להם (למשמשים)]: אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא. [הוסיפו יין לצעירים, כדי שיאמרו משהו] הוסיפו. כיון דאיבסום [כיוון שהתבסמו] פתחו ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר (ישעיהו ח): 'והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל'. אמר להם [רבי יהודה הנשיא]: בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי. א"ל [אמר לו] רבי חייא: 'רבי, אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות. נכנס יין יצא סוד'.

הסיפור כפשוטו: בסעודה שהתקיימה בביתו של רבי יהודה הנשיא, עליו אמרה הגמרא:[2] "מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד", התארחו גם יהודה וחזקיה, בניו הצעירים של רבי חייא. הבנים שמרו על שתיקה במהלך הסעודה, עד שבהוראתו של הנשיא ביסמו אותם משמשיו ביין. כשהיו במצב של שכרות ציטטו את ישעיהו ח', על פיו ניתן להבין שמשיח בן דוד לא יגיע כל עוד ימשיכו לכהן בתפקיד ראש הקהילות הארץ ישראלית והבבלית - הצאצאים לבית דוד, משמע: הנשיא בישראל וראש הגולה בבבל.[3] רבי התמרמר על דבריהם, אך אבי הצעירים, רבי חייא, ניסה לפייסו בגילוי העובדה שיין וסוד שווים בערך הגימטרי שלהם, ועל כן: נכנס יין - יצא סוד.

הביטוי השתרש היטב בשפה העברית ומרבים להשתמש בו. ישראל חיים טביוב מדגיש במבוא לספרו: "אוצר המשלים והפתגמים" את יופיו וייחודו של הביטוי מהגמרא, ומביע את דעתו שהפתגם היה קרוב לוודאי ידוע כבר בקרב הקהל בעת שרבי חייא הוסיף את החידוש הגימטרי שלו, כדי לרכך קצת את תגובתו של רבי יהודה הנשיא לשמע דברי הבנים. הפתגם כבר הופיע בלטינית, (In vino veritas - ביין יש אמת) ואף קודם לכך, אצל אפלטון, אומר טביוב, אך הניסוח העברי של רבי חייא מהתלמוד עולה על שאר הניסוחים הידועים.[4]

שימושים בשפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סארקע" היתה אצלם לעילא ולעילא מכל תושבחתא. כשאירע להם דבר מה, מיד היו רצים לסארקע. חתיכת דג מתמלא מחוליתו בבצלים ופלפלין, מעשה ידי סארקע, מתקה מדבש לחכם. כיון שנכנס יין לתוכם יצא סוד ולפני סארקע שפכו לבם והתודו לפניה על כל פשעיהם.

  • במשפטו של אדולף אייכמן בירושלים, התפרסמה בעיתון "על המשמר" כתבה בשם: "נכנס יין - יצא סוד" בה השיבו השופטים לטענות סרווציוס, סניגורו של אייכמן: "אשר לטענת הסניגור, כי הדברים נאמרו בהשפעת אלכוהול, הזכיר היועץ המשפטי את מאמר החכמים: 'נכנס יין - יצא סוד' "[5]
  • בעיתון הארץ התפרסמה בשנת 2017 הכתבה: נכנס יין יצא סוד: כך החלה חקירת FBI על התערבות רוסיה בבחירות - אחד מיועציו לשעבר של הנשיא טראמפ פגש אשתקד דיפלומט אוסטרלי בבר בלונדון, וסיפר לו כי בידי רוסיה מידע מפליל על קלינטון. אוסטרליה העבירה את המידע לארצות הברית, שפתחה בחקירה.[6]
  • באתר "אנשים ומחשבים", הופיעה בשנת 2015 כתבה בשם "נכנס יין, יצא סוד: פורטינט ובזק בינלאומי מהדקות קשרים ביקב"[7]


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מירושלים ליבנה, האוניברסיטה הפתוחה, תשל"ז
  • Baumgarten, Albert I. "Rabbi Judah I and his Opponents" Journal for the Study of Judaism 12 (1982), pp. 135-172

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד א'
  3. ^ מדבריהם משתמע, שכהונתו של רבי יהודה הנשיא בעצם מעכבת את הגאולה
  4. ^ ישראל חיים טביוב, אוצר המשלים והפתגמים, פרויקט בן-יהודה
  5. ^ "נכנס יין - יצא סוד", על המשמר, 10 ביוני 1961
  6. ^ אתר למנויים בלבד שרון לפרנייר, מארק מצטי ומאט אפוצו, נכנס יין יצא סוד: כך החלה חקירת FBI על התערבות רוסיה בבחירות, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2017
  7. ^ "נכנס יין יצא סוד - פורטינט ובזק בינלאומי מהדקות קשרים ביקב", אנשים ומחשבים