נסים קריספיל

נסים קריספיל
לידה 1947 (בן 77 בערך)
אסואירה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נסים קריספיל (נולד ב-1947) הוא חוקר ואוטודידקט ישראלי. כתב ספרים ומאמרים רבים בחקר ארץ ישראל ובמיוחד בנושא צמחי הבר שלה ושימושיהם בתרבות האנושית, וכן מדריך למטייל למרוקו ויומן מסע אישי.

קריספיל נולד ב-1947 בעיירה מוגדור שבמרוקו. עלה לישראל ב-1954. ילדותו עברה עליו במגדל העמק. למד בבית הספר הממ"ד האר"י ובבית הספר החקלאי "כפר הנוער הדתי" בכפר חסידים. שירת בחטיבת גולני ובחיל הקשר (1967 - 1970) וסיים את שירותו הצבאי במילואים בדרגת סרן. ב־1971 ייסד עם קבוצת חברים את מושב חמרה שבבקעת הירדן.

קריספיל לימד במסגרות לא פורמליות בקיבוץ נאות מרדכי ובקיבוץ משגב עם. בין השנים 1977 ל־1988 שימש כמדריך בבית ספר שדה הר גילה של החברה להגנת הטבע. במהלך עבודתו בחברה להגנת הטבע ערך מחקר מקיף אודות צמחי הרפואה והתועלת של ארץ ישראל. המחקר בחלקו נערך יחד עם מכון וולקני- המחלקה לצמחי מרפא בהנחייתם של פרופ' זהרה יניב ופרופ' דן פלביץ'. קריספיל שחקר באותה עת את התרבות החומרית ביהודה ושומרון, נפגש עם מרפאים עממיים ודלה מהם מידע רב אודות השימוש בצמחי בר למאכל ולמרפא. פרי מחקרו ראה אור באנציקלופדיה ילקוט הצמחים[1][2]. בתקופה זו הוא גם הנחה מספר תוכניות טיולים לילדים בטלוויזיה הישראלית[3].

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, עקר עם משפחתו מהר גילה לערד. ערד שימשה כבסיס לסקר שערך בקרב הבדואים של הנגב בשיתוף עם המחלקה לצמחי רפואה במכון וולקני, אודות צמחיית הבר של ארץ ישראל כמקור לתרופות[4]. בשנים 1994 עד 2002 ערך באופן עצמאי מחקר שדה מקיף במרוקו אודות פריסת היישובים היהודיים במחוזות הכפריים. המחקר התמקד בתופעת הערצת קדושים שהייתה רווחת בקרב יהודי מרוקו. בבתי קברות, בתי כנסת, בבעלי מלאכה מסורתיים, וברפואה עממית. כדי לממן את המחקר, הוא עסק מעת לעת בהדרכת טיולים במדינה וגם כתב את הספר "מרוקו מדריך למטייל"[5].

האנציקלופדיה "ילקוט הצמחים" והמדריכים שכתב אודות צמחי המרפא של ישראל, הפכו זה מכבר לאבני דרך של עולם הלקטים. רבים הם המטיילים ושוחרי הטבע היוצאים אל שדות הבר ומלקטים צמחי בר הראויים למאכל, למרפא ולתבלין. כמו גם את פטריות הבר הראויות למאכל. ברבות השנים נסים קריספיל הכשיר מדריכי ליקוט רבים שגם הם הרחיבו את מעגל הלקטים בישראל

קריספיל התגורר מאז שנות ה-2000 במושב תירוש שבחבל עדולם, בו ייסד "מרכז מורשת" המנציח את עלייתם, קליטתם ופועלם של עולים מהרי האטלס שבמרוקו.

ב- 2017 נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון העניקה לנסים קריספיל פרס מפעל חיים על מחקריו בצמחים, ועוד באותה שנה הורשע בגידול קנאביס. קריספיל טען שהגידול היה לצורכי מחקר ובית המשפט לא קיבל את טענתו וקבע כי אין מדובר ברווח מחקרי אלא בגדול סם מסוכן ולא לצריכה עצמית וגזר עליו שנת מאסר בפועל[6] וחילוט של מחצית ביתו ורכביו.

מזה כ 10 שנים, קריספיל מופיע כאורח קבוע בתוכניתו של ירון אנוש "קול שישי" ובה הוא מספר על צמחי מרפא וצמחי תועלת של ישראל.

ב- 2023 עבר להתגורר בכפר פאנו אקורדליה שבקפריסין ונרתם לעזור בהדרכת שורדי הטבח בפסטיבל נובה והורים שכולים שבניהם נפלו במתקפת הפתע על ישראל בשמחת תורה ה'תשפ"ד ובמלחמת חרבות ברזל.

  • ילקוט הצמחים - אנציקלופדיה בת 5 כרכים העוסקת בצמחי הבר של ארץ ישראל לתועלת האדם, שיצא לאור בין השנים 1983 ל-1986[7].
  • צמחי המרפא של הרמב"ם, כול ספרים, 1990[8].
  • גן ונוף - ירחון שערך בין 1991 ל־1993.
  • מרוקו מדריך למטייל, הוצאת כתר, 1996.
  • טעם החיים" הכל על תבלינים, ספרית מעריב, 1996.
  • המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם, הוצאת מעריב - הד ארצי, 2000[9].
  • תבלינים טעם הטבע.
  • לחם הארץ - הורים וילדים מבשלים מצמחים.
  • מרוקו מסע אישי.
  • קסם המטבח המרוקאי - עם השף גיא פרץ, הוצאת על השולחן, 2004[10].
  • צמח ומרפא - צמחי מרפא לפי איברי גוף - עם יוסי ג'יברי, 2017[11]
  • ספר הרפואה הפרסית אתנו-בוטניקה על דרך המשי, מאת גידי גור ונסים קריספיל 2023

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נילי פרידלנדר, המטבח של קריספיל, מעריב, 14 באוגוסט 1985
  2. ^ צמחי בר ראויים למאכל, מעריב, 15 בנובמבר 1984
  3. ^ תוכניות ילדים - פסח במדבר. נסים קריספיל יוצא לטיול בנגב עם קבוצת ילדים ממדרשת שדה בוקר, חדשות, 4 באפריל 1985
    אבן מקיר - נסים קריספיל מסייר עם בני נוער באתרים הקשורים בחורבן בית שני, חדשות, 4 באוגוסט 1987
  4. ^ צאלה קוטלר, ‏יש גם כחול לבן, באתר גלובס, 19 ביוני 2008
  5. ^ עירית רוזנבלום, מסע מוסיקלי במרוקו עם שלמה בר, באתר הארץ, 27 ביולי 2005
  6. ^ ברקת שמאי, ‏ביהמ"ש ביטל חילוט מחצית מביתו של בן 70 שגידל קנאביס, באתר גלובס, 25 במאי 2018
  7. ^ נילי פרידלנדר, ריח השדה, מעריב, 6 במאי 1983 נילי פרידלנדר, ריח השדה- המשך , מעריב, 6 במאי 1983
  8. ^ אורי בינדר, צמחים להגברת כוח-גברא, מעריב, 26 ביוני 1990
  9. ^ רחל טלשיר, קווים לדמותו של האמרנט, האח של הקינואה, באתר הארץ, 16 ביוני 2011
  10. ^ ynet, "קסם המטבח המרוקאי" - טעם אריסה, ניחוח זעפרן, באתר ynet, 3 באפריל 2008
  11. ^ ניסים קריספיל, צלפים במקום ויאגרה: 5 צמחים מקומיים לשיפור הבריאות, באתר ynet, 3 באפריל 2017