נעמי פרומוביץ'

נעמי פרומוביץ'

לידה	12 באפריל 1971 (בת 53) באר שבע, ישראל ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
פרופיל ב-IMDb

נעמי פרומוביץ'-פנקס (נולדה ב-12 באפריל 1971) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס התיאטרון הישראלי.

נולדה וגדלה בבאר שבע, להורים שעלו מארגנטינה ומרומניה. בצה"ל שירתה בלהקת פיקוד מרכז, שם עבדה עם יאיר רוזנבלום ואיקה זהר. בין השנים 1993–1995 למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי".

ב-1995, במסגרת לימודיה בבית צבי, שיחקה בהצגה "בית ברנרדה אלבה" מאת פדריקו גארסיה לורקה שביימה אופירה הניג. הצגה זו הועלתה גם בפסטיבל הבינלאומי בשטרסבורג.

ב-1996 שיחקה בהצגה "הנס של אנטוניו הקדוש" מאת מוריס מטרלינק שביים מיטקו בוזקוב בתיאטרון הספרייה.

בתום לימודיה שיחקה במשך שמונה שנים בתיאטרון החאן. ב-1995 גילמה את אחות הכלה בהצגה "החתונה" מאת ברטולט ברכט שביימה אופירה הניג, ושיחקה בהצגה "יש מלחמה בחוץ" שכתב וביים אילן חזן. ב-1996 שיחקה בהצגה "הא הא" שכתב ריצ'רד אייר (על פי ספרה של ג'ניפר דאוסון) וביימה אופירה הניג, וגילמה את הנער בהצגה "אנה גלקתיה" מאת הווארד בארקר שביימה אופירה הניג. ב-1997 גילמה את רות בהצגה "הבתולה מלודמיר" מאת יוספה אבן-שושן שביימה אופירה הניג; גילמה את דוטי בהצגה "קילר ג'ו" מאת טרייסי לטס שביים בן לוין, וגילמה את אנטיגונה בהצגה "אנטיגונה" מאת ז'אן אנוי שביים גדליה בסר. על משחקה בהצגה אנטיגונה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה. ב-1998 גילמה ילדה ונערה בהצגה "האישה מן הים" מאת הנריק איבסן שביים יוסי יזרעאלי; גילמה את ז'ולייט בהצגה "מידה כנגד מידה" מאת שייקספיר שביים גדי רול, וגילמה את אנג'לה בהצגה "נוף ילדות" מאת דניס פוטר שביים בן לוין. ב-1999 גילמה את הילד בהצגה "שמיים" מאת גלעד עברון שביימה אופירה הניג, וגילמה ילדה ונערה בהצגה "צל חולף" שכתב וביים מיכאל גורביץ. על תפקידה בהצגה "צל חולף" הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית הטובה ביותר.

בשנת 2000 גילמה את נינה בהצגה "השחף" מאת צ'כוב שביימה אופירה הניג. ב-2001 גילמה את פטרה בהצגה "קריפס" מאת לוץ היבנר שביים גדי ענבר. ב-2002 גילמה את נעמי בהצגה "מילה של אהבה" שכתב וביים מיכאל גורביץ'.

ב-2002 שיחקה בהצגה "מכתב לנועה" מאת גורן אגמון שביים איציק ויינגרטן. לאחר משחקה בהצגה זו טסה לטייל בהודו. כששבה לישראל, חזרה לשחק בבית ליסין וב-2005 גילמה את ג'וזי בהצגה "פלדה" מאת רונה מונרו שביים מיכה לבינסון; וגילמה את סופי, בחורה החולה בנרקולפסיה וכתוצאה ממנה היא מרבה להירדם במהלך היום בצורה המשבשת את שגרת חייה, בהצגה "ריגוש" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. על תפקידה בהצגה זו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2005.

ב-2003 שיחקה בהצגה "ים, יבשה, ים" שכתב וביים אייל דורון והייתה הפקה משותפת לתיאטרון צוותא ולאנסמבל הרצליה. ב-2007 גילמה צעירה יפנית בהצגה "גשם שחור" שכתב וערך שמעון בוזגלו ועיבדה, ערכה מוזיקלית וביימה אופירה הניג - הצגה זו הייתה קופרודוקציה עם תיאטרון חיפה. ב-2009 שיחקה בהצגה "עירם של האנשים הקטנים" - עיבוד של אייל דורון ואופירה הניג - שגם ביימה - לקובץ סיפורים קצרים מאת שלום עליכם בעל אותו השם שתרגם וערך בני מר. הצגה זו הייתה גרסה מחודשת עם שחקני אנסמבל הרצליה להצגה שהועלתה ב-2006 בתיאטרון החאן, והועלתה בתיאטרון העירוני בהיידלברג-גרמניה, ובמרכז האמנויות ברביקן, לונדון. באותה שנה גילמה את איפיגניה בהצגה "איפיגניה באוליס" מאת אוריפידס שביים יוסי יזרעאלי. ב-2010 גילמה את מַרְגָרִיטָה אִיבָנוֹבְנָה בהצגה "המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן שביים אורי פסטר, ואת נטשה בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביימה אופירה הניג. ב-2011 גילמה את פאולה בהצגה "דצמבר" מאת גווילרמו קלדרון שביים בן לוין. באותה שנה שיחקה בהצגה "איש ואישה אחת" שכתבו יוספה אבן-שושן, שמעון בוזגלו, ח'ליפה נאטור וטאהר נג'יב וביימה אופירה הניג. הצגה זו הועלתה בשיתוף תיאטרון חיפה והועלתה בפסטיבלים בינלאומיים בציריך, בזל ובליכטנשטיין. ב-2012 גילמה את יעל הזונה בהצגה "אברם" מאת דוד לוין שביים עודד קוטלר.

בתיאטרון תמונע שיחקה בהצגות: ב-2006 גילמה טכנאית בתחנת רדיו בהצגה "שיחות לילה" שכתב (יחד עם צוות השחקנים) וביים עמיר קליגר. ב-2009 ב"סנטוריום" - תיאטרון פיזי ללא מילים המגוללת את אורחותיו של בית מרפא על רופאיו, אחיותיו, ואלו אשר באו להבריא בו - שכתב וביים עופר עמרם. הצגה זו הועלתה גם בפסטיבל עכו.

בתיאטרון הקיבוץ: ב-2006 גילמה את רינה בהצגה "שמונה בעקבות אחד" שעיבדה דפנה אנגל וביים רפי ניב. הצגה זו עלתה בשיתוף תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער. ב-2008 שיחקה בהצגה "בן יהודה" שכתבה דפנה אנגל וביים ישראל גוריון. הצגה זו הועלתה שיתוף תיאטרון המדיטק.

בתיאטרון חיפה: ב-2011 גילמה את אשת הפרקליט בהצגה "יוליסס על בקבוקים" מאת גלעד עברון שביימה אופירה הניג.

בתיאטרון הבימה: ב-2014 גילמה את דניאלה בהצגה "זרעים של שתיקה" מאת רובי פורת שובל שביים משה קפטן.

ב-1998 גילמה את שלומית בסרט "דשאים סגולים" שכתבה שירלי רם עמית (ע"פ סיפור מאת סביון ליברכט וביימה דינה צבי ריקליס). באותה שנה גילמה את דמותה של רונה - חברתו הנכה של עידו המ"פ (אקי אבני) - בסדרת הטלוויזיה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. ב-2001 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "המכון" שכתב מוטי לרנר וביים אורי ברבש, ושיחקה במיני סדרה "רצח מצלמים" שביים רם לוי וכתבו בתיה גור, אסף צפור ורם לוי. ב-2005 גילמה תפקיד אורח בסדרה "מילואים" של האחים ברבש. ב-2008 גילמה את נועה - מפיקת טלוויזיה המתאוששת מטיפולים נגד סרטן ויוצרת בצוותא עם בעלה (נתי רביץ) תוכנית בישול שתקרב בין העמים ובה יבשלו שפית פלסטינית (קלרה ח'ורי) ויהודית (אורנה פיטוסי) - בסדרת הטלוויזיה "כוונות טובות" שכתבו רונית ויס ברקוביץ, ארז קו-אל ודקלה קידר וביים אורי ברבש.

ב-2013 גילמה את ליהי וקסלר בסדרת הטלוויזיה "אבודים באסיה" שביים יובל שפרמן. ב-2014 גילמה את חווה בסדרה "מי נתן לך רישיון?" שביימו ירון שילון ומיכל ויניק בערוץ הראשון, ושיחקה בסרט "ערבים רוקדים" שכתב סייד קשוע וביים ערן ריקליס. ב-2019 גילמה את מנדי, אשתו של היועמ"ש, בעונה השלישית של הסדרה "השוטר הטוב". ב-2024 שיחקה בסדרה "האיש שרצה לדעת הכל".

ב-1998 דיבבה את ויטני הבוגרת בסרט "מלך האריות 2: מלכות סימבה". ב-2004 דיבבה את אהרון בסרט "הרפתקאות שלומיאל" שביים אלברט חנן קמינסקי, ודיבבה את רנה בסדרה "קובי קובי" ששודרה בערוץ הילדים. ב-2005 דיבבה את טיטוף בסדרה "טיטוף". ב-2012 דיבבה את מקס בסרט "העולם על פי דינו", ודיבבה בסדרה "טיגי הטיגריס". ב-2013 דיבבה את ג'ואנה בסדרה "וונדי".

זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1997 בקטגוריית שחקנית מבטיחה בהצגה "אנטיגונה" ופרס התיאטרון לשנת 2005 בקטגוריית שחקנית בתפקיד המשנה בהצגה "ריגוש".^[1]

מתגוררת בתל אביב עם בת זוגה. הן מגדלות יחד תאומים.

מדיה וקבצים בנושא נעמי פרומוביץ' בוויקישיתוף

• נעמי פרומוביץ', במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• נעמי פרומוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נעמי פרומוביץ', באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• נעמי פרומוביץ', בארכיון הבימה
• נעמי פרומוביץ', באתר "הבמה"
• הדס בשן, החיים בפרומו, באתר ynet, 11 ביוני 2008
• תומר אלדובי, ‏נעמי פרומוביץ': "הכדורים עוזרים לי להיות שמחה וקלילה יותר", באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2018